סגור
יעל פרואקטור
ד"ר יעל פרואקטור (פרג' אולפני צילום)

דעה
ייצוג נשי ברשויות המקומיות יחזק את החוסן הכלכלי-חברתי

נשים מהוות 51% מהאוכלוסייה, אך נמצאות בתת ייצוג חריף בעמדות הבכירות בערים ובמועצות האזוריות. נשים הפועלות בפוליטיקה לרוב יקדמו תחומים הנוגעים לרווחת משפחות, מניעת אלימות וסוגיות הנוגעות לחופשות לידה ושוויון בשוק התעסוקה - יש לקדם מינויי נשים למען רווחת הכלל

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו באוקטובר השנה חשוב לפעול להגדלת ייצוג הנשים המכהנות בשלטון המקומי. נשים מהוות 51% מהאוכלוסייה, אך נמצאות בתת ייצוג חריף בעמדות הבכירות בערים ובמועצות האזוריות. בישראל שנת 2023, ייצוג הנשים ברשויות המקומיות נמוך מאוד: רק 6% מראשי הרשויות המכהנים הן נשים. בקרב חברי המועצה, נשים מהוות 16% בערים ובמועצות מקומיות, ו- 19% במועצות האזוריות. ב-78 רשויות מקומיות אין ייצוג נשים כלל.
מעבר לפגיעה בעיקרון השוויון בין נשים לגברים, ראשי השלטון המקומי וחברי המועצה מקבלים החלטות הנוגעות לחיי היומיום שלנו האזרחים, וכאשר אלו הם הפערים, זווית הראיה של הצרכים, האתגרים והמצוקות הינה אחידה וחד-גוונית. מכך, נגזרת השפעה עמוקה על אופי וסוג ההחלטות, המשאבים והתקציבים המוקצים להיבטים השונים של חיי התושבים.
נשים הפועלות בשדה הפוליטי לרוב ייטו לקדם עיסוק בתחומים הנוגעים לרווחת המשפחות וילדיהן, למניעת אלימות במשפחה ולסוגיות הנוגעות לחופשות לידה ושוויון בשוק התעסוקה. דוגמא מעשית היא הוספת תחנות אוטובוסים ליד בתי ספר וגני ילדים. לרוב הנשים הן אלו שמלוות את ילדיהן למוסדות החינוך ולכן הן אלו שיעלו את הצורך שיכול לסייע לנשים ולמשפחותיהן. מעבר לכך, ככל שיש יותר נשים במוקדי קבלת ההחלטות ובשלטון המקומי בפרט, התפיסה של נשים במרחבים הללו מנורמלת יותר וסוללת את הדרך לנשים נוספות.
במירוץ לרשות המקומית, נשים מתמודדות עם שני אתגרים מרכזיים: ההחלטה להתמודד בבחירות לראשות העיר או המועצה (רק 9% מסך המתמודדים נשים) והסיכויים להיבחר. כאמור, רק 6% מראשי הרשויות נשים.
לפיכך, יש לבצע מהלך מערכתי אשר ייתן מענה לשתי המשוכות הללו. אמצעי אחד הוא החלטה גורפת של מנכ"לי המפלגות וראשי הרשימות לפיה כל רשימה תכלול 50% נשים ובמקומות ריאליים ברשימה. החלטה שכזו יכולה ליצור שינוי מהותי בשיעור הנשים המתמודדות והנבחרות.
קיימים גם אמצעים כלכליים שעשויים להיות בעלי פוטנציאל רב ביצירת השינוי. המדינה מתמרצת ייצוג נשים ברשימות המתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות. במסגרת התיקון לחוק הרשויות המקומיות, שיושם לראשונה בבחירות המקומיות ב-2018, מוענקת תוספת של 15% למימון רשימה שלפחות שליש מחבריה שנבחרו ומכהנים מטעמה הן נשים. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נראה שלתיקון החוק היתה השפעה מסוימת על הגידול במספר הסיעות הללו (מ-17% בבחירות 2013 ל-20% ב- 2018). לכן, כדאי לחזק תמריץ כלכלי זה באמצעות תוספת מימון משמעותית יותר לרשימות. אמצעי אחר הוא תמריץ כספי לרשימות בהן נשים נמצאות במקומות ריאליים ברשימה, או כשהרשימה בנויה בשיטת הריצ'-ראצ'. מהלך מסוג זה הוכח כבעל השפעה רבה במדינות כפורטוגל ואיטליה.
תימרוץ כספי אחר טמון בעדכון רף קולות המצביעים לקבלת מימון מהמדינה. הרף הקבוע בחוק עומד על 25% תמיכה מהמצביעים בערים ו-20% תמיכה מהמצביעים במועצות האזוריות, כתנאי למימון הוצאות הבחירות. הורדת הרף תעמוד בהלימה לשיעורי ההתמודדות הזעומים של נשים. ככל שרף הקולות לקבלת מימון יהיה נמוך יותר, סביר שיותר נשים יגישו מועמדות. מהלך שכזה גם יעודד נשים שהתמודדו בעבר אבל לא נבחרו להציג מועמדותן מחדש. לכך משמעות רבה, משום שרבים מראשי הרשויות אינם נבחרים בהתמודדות הראשונה, אלא רק בהמשך.
לכל אלו עשויה להיות תרומה מהותית ליצירת השינוי בשיעורי ייצוג הנשים בשלטון המקומי. העלאת ייצוג הנשים המכהנות במועצות ובראשי הרשויות תוביל בהכרח לשיפור במענה לצרכים של כלל תושבי הרשות המקומית ומשפחותיהם.
ד"ר יעל פרואקטור עוסקת בקידום שוויון מגדרי ומכהנת כדירקטורית ב"עבודה שווה" (חל"צ), הפועלת לקידום שוויון מגדרי בשוק העבודה
לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.