"המערכת יצאה מאיזון": בכירי האוצר והבריאות דנו במשבר ביטוחי הסיעוד
הממונה על שוק ההון עמית גל דוחף למעבר למודל חיסכון אישי במקום ביטוח קבוצתי. סגנית אגף התקציבים באוצר הזהירה מעיוות תמריצים מסוכן: "במידה ומצבו של הקשיש מתדרדר, חברת הסיעוד תרוויח דה-פקטו יותר". במכבי דורשים שהכסף שנצבר בקרנות יישאר בידי המבוטחים ולא יעבור למדינה
"בשנתיים וחצי האחרונות רשות שוק ההון הייתה 'בצד של הרעים'. עשינו צעדים שלא היו קלים עבורנו... אבל המערכת כולה יצאה מאיזון". במילים אלו פתח היום (ג') הממונה על שוק ההון, עמית גל, את דבריו בכנס שנערך במכללה האקדמית נתניה ועסק במשבר ביטוחי הסיעוד. בדבריו שרטט גל את עומק המשבר ואת השינוי התפיסתי הנדרש כעת בניהול הענף.
גל התייחס לזינוק בתביעות הסיעוד בשנים 2021-2022 כאפשרות של "ברבור שחור", והבהיר כי אמנם לאחר הצעדים הקשים שביצעה הרשות הקרנות התייצבו, אך לאור אי-הוודאות הגבוהה, לא ניתן לשלול זעזוע עתידי נוסף שלא ניתן יהיה לצפות. ברשות שוק ההון העריכו ב-2019 כי ביטוחי הסיעוד יציבים ל-100 שנה – תחזית ש-4 שנים לאחר מכן התנפצה על סלעי המציאחות.
עיקר דבריו של גל הוקדשו לפתרון ולמעבר למודל היברידי, כפי שפורסם היום (ג') בכלכליסט. ברשות שוק ההון נחושים לקדם מודל שבו הביטוח הקבוצתי הנוכחי יוחלף בחיסכון איש ייעודי, בדומה למנגנון ה-Health Savings Account שנהוג בארה"ב ובמדינות נוספות בענפי הבריאות."בטווח שבין ביטוח לחיסכון יש סקאלה שלמה של פתרונות שאפשר לתת אותם", הסביר גל. הוא ציין את ההצלחה של "חיסכון לכל ילד" כדוגמה לכוחו של המודל הצובר: "על כמה עשרות שקלים בחודש זה מגיע לסכומים משמעותיים... צריך להיות חוזה חדש וברור בישראל – מה ניתן לקבל ומה הזכאות".
לצד הדיון במשבר הביטוחי, הציג מנכ"ל ג'וינט-אשל, יוסי הימן, את הפוטנציאל העצום לרווחת הציבור של מדיניות המתמקדת במניעה ובדחיית התלות הסיעודית "הדבר היחיד שידוע כשאדם נולד זה שהוא ימות. כ-5%-10% מסוף חייו הוא יחיה בבריאות גרועה", אמר הימן, אך טען כי בידי המערכת הכוח לשנות את המשוואה באופן דרמטי תוך עשור: "תחשבו על בן משפחה שיוכל לחיות עוד 4.5 שנים בתפקוד גבוה, ופחות שנה וחצי בהידרדרות לסף המוגבלות. זו המתנה הכי גדולה שכל אחד יכול לאחל לעצמו. צריכים להוסיף לא רק חיים לשנים אלא גם שנים לחיים".
הוא הדגיש כי הגנטיקה משפיעה רק על כ-20% מהמצב הבריאותי, בעוד ה-80% הנותרים תלויים בגורמים סביבתיים וסוציו-אקונומיים כמו תזונה, פעילות גופנית ותמיכה חברתית. הימן אף הציג נתונים כלכליים התומכים בהתערבות מוקדמת: "במחקר של מקינזי על החזר השקעה (ROI) בארה"ב, ההתערבות הקלה ביותר להשגה הניבה החזר של 24 דולר על כל דולר שהושקע – וזה בתמיכה בהשתתפות חברתית. אין סיבה לחשוב שהמצב בישראל שונה מהותית".
הכנס עסק לא רק בחזון לטווח ארוך ברובד הפרטי של הביטוח, אלא גם ברובד הציבורי של ביטוח לאומי. סגנית אגף תקציבים יעל לינדנברג, התריעה על עיוות תמריצים מסוכן ואמרה "נדרש שינוי עומק במערכת על מנת להבטיח חלוקת משאבים יעילה וכיסוי ביטוחי". לטענתה, המודל הנוכחי מתגמל את חברות הסיעוד ככל שמצב המטופל מחמיר: "במידה ומצבו של הקשיש מתדרדר, חברת הסיעוד תרוויח דה-פקטו יותר. ואני אומרת את זה בצורה עדינה".
לידנברג ביקשה למסגר את הדיון באופן שונה: "יש בעיה בשער הכניסה של מי מוגדר כסיעודי. השער נפרץ בשנים האחרונות. אפשר לדבר אם ברובד הפרטי צריך שקופת החולים או המדינה ינהלו, אפשר להתווכח שעות מי ה־'אבא והאמא' של האירוע. עמדתי היא שזה לא מעניין: אין אף 'אמא ואבא' שיוכלו להתמודד עם כללי המשחק הנוכחיים. אם שליש מהקשישים במדינת ישראל יהיו סיעודיים בהצלחה לאותו אקטואר שיגבש מנגנון שיהיה יציב. השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא איך אנחנו מוודאים שגם בהסתכלות ארוכת טווח מגיע מספיק כסף למי שבאמת זקוק לו, ואיך המערך מתמרץ אנשים לא להיות סיעודיים".
ביחס לפיתרון שהציג גל של חיסכון ארוך טווח, עלתה השאלה המתבקשת מה יהיה עם 5 מיליון המבוטחים הנוכחיים בקופות החולים, חלקם שילמו פרמיות במשך עשרות שנים. יגאל וידאל, המשנה למנכ"ל מכבי שירותי בריאות, שמנהלת דה פקטו את הביטוח הקבוצתי הסיעודי השני בגודלו בעולם, אחרי קופ"ח כללית, הציג עמדה נחרצת לפיה הביטוח צריך להישאר בקופות החולים וציין: "הקרן של מכבי עומדת על יותר מ-10 מיליארד שקל. זו קרן חזקה מאוד השייכת למבוטחים", הבהיר וידאל. "בכל שינוי שיהיה – "לא ייתכן שהכסף יילך ל'פול' כללי של המדינה. נתנגד לכל מהלך שהכסף ייצא מהקופה של הקרן שלנו לטובת הקופות היותר בעייתיות".
את תמונת המצב סיכם ד"ר אביגדור קפלן, שהציג נתונים המעידים על משבר אמון חריף, לפיהם כ-50% מהציבור כלל אינם מאמינים שהביטוח יעמוד לצידם ביום פקודה.
