סגור
הדמיה של המרכז הרפואי הדסה ב לימסול קפריסין
הדמיית המרכז הרפואי בלימסול, קפריסין. האם הדסה ידעה על חילופי השליטה ב־Riviera Plaza BBI, שמפתחת את הפארק הרפואי בניקוסיה? (הדמיה: דוברות הדסה)

השותפה ה"קפריסאית" של הדסה? קבוצת נדל"ן ישראלית

הדסה הציגה את המרכז בלימסול כ"ייעוץ מקצועי" לקבוצת יזמים מקומית, אבל הפרויקט הרחב בקפריסין מובל בידי אנשי העסקים הישראלים אלי ישראלי ודוד אלסטר. משרדי הבריאות והאוצר דורשים לראות את ההסכמים עם היזמים, ובנוסף - לקבל הסבר לערבות של עד 30 מיליון דולר לבכירי מרכז הדסה במוסקבה 

הדסה הציגה את המרכז בלימסול כ"ייעוץ מקצועי" לקבוצת יזמים מקומית, אבל הפרויקט הרחב שהמרכז הוא חלק ממנו, Hadassah Healthcare Park בניקוסיה, מובל בידי אנשי העסקים הישראלים אלי ישראלי ודוד אלסטר, כך עולה מבדיקה שערך כלכליסט בעקבות הידיעה על פתיחת המרכז הרפואי בלימסול. לפי מרשם החברות בקפריסין, הדירקטורים של Osopil Ltd, החברה שמקדמת את Hadassah Healthcare Park בניקוסיה — פרויקט שעל ניהולו חתמה החברה־הבת של הדסה, Hadassah Medical Ltd, כבר ב־2020 — הם יזם הנדל"ן אלי ישראלי ושותפו דוד אלסטר. ישראלי הוא דמות מוכרת בשוק הנדל"ן המקומי: עד 2021 החזיק במחצית מקניון מול הים באילת, שנמכר לקבוצת עזריאלי לפי שווי של כ־1.31 מיליארד שקל.
הכתובת הרשומה של Osopil Ltd בלימסול זהה לכתובת של H.C. Management of Medical Center, החברה שמפעילה את המיזם מול הדסה. אין מדובר בפרט טכני בלבד. בתגובה לפרסום הראשון בכלכליסט, שחשף כי הדסה פתחה מרכז רפואי בלימסול בלי לעדכן את משרדי הבריאות והאוצר, מסר בית החולים כי "הדסה לא השקיעה שקל במיזם ולא מממנת אותו", וכי היא מעניקה לשותפים הקפריסאים "ייעוץ מקצועי, ידע רפואי וסטנדרטים קליניים" בלבד. על פי המסמכים הפומביים בקפריסין, המיזם רחב בהרבה ויש שותפים שאינם קפריסאים.
במרץ 2022 דווח בקפריסין כי חברת Elhadi Holdings, שהוצגה כחלק מקבוצת אלי ישראלי, הפכה לבעלת השליטה בחברת Riviera Plaza BBI, שמפתחת את הפארק הרפואי בניקוסיה, לאחר שפרעה הלוואות של יותר מ־11 מיליון יורו. באותו דיווח תוארה הקבוצה כגוף השקעות ופיתוח נדל"ן הפועל ביותר מ־12 מדינות, עם תיק נכסים של יותר מ־2 מיליארד יורו.
אתר שיווק הדירות של הפרויקט בניקוסיה, HHP Residences, מציג את Elhadi Holdings כבעלת הפרויקט, ומדווח כי החלה בניית 42 הדירות הראשונות. מהדסה נמסר כי היא "חתומה, עוד משנת 2020, בחוזה מול קבוצת היזמים הקפריסאית בלבד". קבוצת אלי ישראלי נכנסה לשליטה בפרויקט רק כשנה וחצי לאחר מכן. הדסה לא מסרה אם ידעה על חילופי השליטה, ואם עדכנה בעקבות זאת את החוזה.

בית חולים, מלון ודירה

באתר הרשמי של החברה המפעילה H.C. Management הקשר להדסה מתואר במונחים שונים מאוד מאלה שבתגובת בית החולים. האתר מבטיח "ניהול מלא" של הדסה, ומוסיף כי הפרויקט "ישאב את כוחו מלמעלה מ־5,000 אנשי הצוות הרפואי של הדסה בישראל". גם המרכז שנחנך בלימסול מציג את עצמו כמי שמביא לקפריסין את "הרפואה של הדסה ירושלים". כלומר מבחינת המשקיעים והמטופלים בקפריסין, הדסה אינה יועצת מן הצד אלא עמוד תווך של המיזם.
לפי אתר החברה, הפרויקט בניקוסיה כולל בית חולים בן 266 חדרים שצפוי להיפתח ב־2027, מרכז שיקום של 90 חדרים ומתחם דיור מוגן. לצידם מתוכננים condo-hotel של 78 חדרים ו־210 דירות למכירה ושטחי מסחר ומסעדות. מצגת של משרד האוצר הקפריסאי מאוקטובר 2025 מתארת את הפרויקט באופן דומה. ברשימת פרויקטי ההשקעה הגדולים שהיא מציגה מופיע Hadassah Health Park בהיקף של 90 מיליון יורו, הכולל שבעה בנייני מגורים עם דירות למכירה, משרדים, חנויות ויחידת מלונאות. באותה רשימה מופיע גם Hadassah Healthcare Park בלקטמיה, בהיקף של 150 מיליון יורו.
בהדסה מדגישים כי בית החולים "אינו צד להסכם השכירות ואינו קשור לפיתוח הנדל"ן". אלא שבמסמכים הרשמיים בקפריסין, פרויקט המגורים, המשרדים והמלונאות נקרא על שמה. הדסה לא מסרה מי התיר את השימוש בשם בפרויקט הנדל"ן, ומה התמורה שהיא מקבלת עליו.
אתר החברה מפרט גם את ההיגיון העסקי: קפריסין נבחרה, בין היתר, בשל "מטופלים מהאזור שאינם יכולים לבקר בישראל". בהדסה טוענים את ההפך: "המיזם בקפריסין רק יחזק ויגביר תיירות רפואית למדינת ישראל". אם המטופלים יקבלו טיפול בקפריסין, לא ברור אם ההכנסות יגיעו לבית החולים בירושלים או יישארו אצל החברות הפרטיות.
השאלות האלה מעסיקות עכשיו גם את המדינה. כפי שנחשף בכלכליסט, במכתב משותף מ־21 באוקטובר למנכ"ל הדסה, פרופ' יורם וייס, דורשים משרדי הבריאות והאוצר את התוכנית העסקית של המיזם בקפריסין, את עיקרי ההסכמים עם היזמים שמממנים אותו, ופירוט של כל ההשקעות וההתחייבויות. על המכתב חתומים נריה שטאובר, סמנכ"לית תכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, ויואב הכט, רכז הבריאות באגף התקציבים באוצר. המשרדים כותבים כי "נוכחנו לדעת מפרסומים שונים על אודות כוונתכם לפתוח מרכז רפואי בקפריסין", ומזמנים את הנהלת בית החולים לדיון.
הפרויקט בניקוסיה כולל בית חולים, בית מלון בן 78 חדרים, 210 דירות למכירה ושטחי מסחר. הפרויקט נקרא על שם הדסה, אבל בהדסה לא מסרו מי התיר את השימוש בשם ומה התמורה
הפרסום בכלכליסט עורר עניין גם בקפריסין. העיתון היומי "פוליטיס", מהעיתונים המרכזיים במדינה, ציטט את הפרסום ודיווח כי משרד הבריאות הקפריסאי בודק אף הוא את פעילות המרכז, במקביל לבירור שמנהלים משרדי הבריאות והאוצר בישראל.
המשרדים מבקשים פירוט של "שרשור הבעלויות המלא של בעלי המניות" בפרויקט ושל הקשר בין המרכז בקפריסין לבין הדסה העולמית, המרכז הרפואי בישראל והחברה־הבת הדסה מדיקל. הם דורשים גם פירוט של המשאבים שאינם כספיים שהדסה מעמידה לרשות המיזם, ובהם "מערכות מידע, ציוד ומכשירים רפואיים או אחרים, כוח אדם, שירותי מטה, קשב ניהולי של ההנהלה והדירקטוריון, מוניטין וקניין רוחני", ומה התמורה שהיא מקבלת עליהם. במילים אחרות, גם המשרדים אינם מקבלים את ההנחה שאם הדסה לא השקיעה שקל, המיזם לא עולה לה דבר.

לא חושפים את הדו"חות

החלק החריג ביותר במכתב נוגע דווקא לפעילות אחרת של הדסה בחו"ל. לפי המשרדים, "מהדו"חות הכספיים של המרכז הרפואי לשנת 2025, נראה כי המרכז הרפואי בישראל נטל על עצמו ערבות להעמדת שיפויים בסכום מצטבר של עד 30 מיליון דולר לטובת חברי הדירקטוריון ונושאי המשרה של המרכז הרפואי הדסה במוסקבה". לדבריהם, "עניין זה ממחיש את החשיפה הפיננסית שעלולה להיווצר למרכז הרפואי בישראל כתוצאה מפעילותו הבינלאומית".
דליה איציק יו"ר הדסה ו משה בר סימן טוב מנכ"ל משרד הבריאות
דליה איציק יו"ר הדסה ו משה בר סימן טוב מנכ"ל משרד הבריאות
דליה איציק, יו"ר הדסה, ומשה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות. הרבה שאלות פתוחות
(צילומים: יעל צור, קובי קואנקס)
המרכז במוסקבה פועל מאז 2018 במסגרת רשת הרפואה הפרטית Medscan, שבה מחזיק תאגיד הגרעין הממלכתי הרוסי רוסאטום ב־50% מהמניות מאז 2023. המשרדים מבקשים לדעת למה הדסה העמידה ערבויות לבכירי המרכז "חלף ביטוח חיצוני", איך אושרה ההחלטה, ומאילו מקורות תמומן ההתחייבות אם תמומש. הם דורשים גם את פרוטוקול הדירקטוריון שאישר את נטילת הסיכון.
כלכליסט ביקש את הדו"חות הכספיים של הדסה מבית החולים, מהחשב הכללי וממשרד הבריאות, ושלושתם סירבו לבקשה. המדינה מצטטת מהדו"חות חשיפה של עד 30 מיליון דולר, והציבור, שמממן את הדסה בכ־162 מיליון שקל בשנה, אינו יכול לעיין בהם. "לאחר תום בירור העובדות יבחנו משרד האוצר ומשרד הבריאות את ההשלכות המשפטיות, התקציביות והרגולטוריות של הפעילות מחוץ לגבולות הארץ, וכן את הצעדים הנדרשים, ככל שיידרשו, כדי להבטיח כי פעילות זו לא תפגע בשירותים הרפואיים הניתנים לציבור הישראלי", נכתב בסיום המכתב.
מהדסה נמסר: "מדובר במיזם שתרומתו לחיזוק יחסי ישראל-קפריסין משמעותית, והוא מהווה שגריר חשוב לקשרים בינלאומיים, בעיקר בתקופה מאתגרת זו. חלקה של הדסה במיזם הוא ליווי וייעוץ מקצועי בלבד לצוות המקומי של המרכז. פעילות ליווי זו לא תשפיע כלל על הטיפול הרפואי המצוין שמקבלים המטופלים במרכז הרפואי הדסה. יתרה מכך, המיזם בקפריסין רק יחזק ויגביר תיירות רפואית למדינת ישראל, שנפגעה קשות כבר מתקופת הקורונה ולאורך המלחמה, ובכך יתרום לכלכלתה ולמעמדה בעולם. הדסה חתומה, עוד משנת 2020, בחוזה מול קבוצת היזמים הקפריסאית בלבד. כמו כן הדסה אינה צד להסכם השכירות ואינה קשורה לפיתוח הנדל"ן".