"התיירות לא תחזור בין לילה"
שוק התיירות הישראל ספג פגיעה קשה בשנים האחרונות, וגם כעת לא ברור אם המשבר מאחוריו. איך הטכנולוגיה שינתה את ההתנהגות של התיירים, למה היא לא יכולה להחליף שירות איכותי ואילו צעדים נדרשים כדי לשקם את הענף?
שנות לחימה האחרונות לא השפיעו רק על מספר התיירים שנכנסו לישראל, אלא שינו את האופן שבו העולם כולו מסתכל על הענף. בזמן שישראל התמודדה עם מציאות ביטחונית מורכבת, שוק התיירות העולמי המשיך להשתנות בקצב מהיר: טכנולוגיות חדשות, הרגלי הזמנה שונים, תחרות גוברת בין יעדים ומטיילים שמקבלים החלטות בצורה אחרת לחלוטין. כעת, כשהענף מתחיל לחפש את דרכו חזרה, האתגר כבר אינו מסתכם בהחזרת חברות התעופה או בהגדלת תקציבי השיווק. השאלה הגדולה היא כיצד משקמים ענף שפועל בסביבה גלובלית חדשה, ומחזירים את ישראל למפת התיירות הבינלאומית באופן שיתאים למציאות של 2026 ולא לזו שהייתה לפני המשבר.
רו"ח גיא מלר, שותף ומנהל סניף אילת בפירמת BDO מבהיר כי ההתאוששות לא בהכרח תהיה מיידית. "תיירות לא חוזרת בין לילה. תיירים לא בהכרח ירגישו בנוח לחזור בהמוניהם הן לנוכח המצב הביטחוני והן לנוכח מעמדה של ישראל בעולם שאינה חיובי במיוחד. היתרונות התיירותיים בישראל קיימים וכוללים אתרי מורשת עולמיים, תיירות עירונית, טבע ומדבר אך כדי להוביל לשגשוג מחדש שלהם נדרשת תמיכה ממשלתית".
מלר אף מציין כי מימוש הפוטנציאל כרוך בשינוי גישה. "הצעד החשוב ביותר הוא לראות בתיירות הנכנסת מנוע צמיחה כלכלי ולא רק ענף שירותים. כל תייר שמגיע לישראל מכניס למשק מטבע חוץ ומייצר פעילות כלכלית רחבה במאות עסקים. לכן יש מקום להשקיע בשיווק בינלאומי, בעידוד פתיחת קווי תעופה חדשים, בשיתוף פעולה עם מפעילי תיירות מובילים ובבניית תוכניות תמרוץ שמבוססות על תוצאות בפועל – כלומר, על תוספת אמיתית של תיירים ולא על סבסוד גורף. במקביל, ישראל צריכה להשקיע גם בשיקום התדמית שלה כיעד בטוח, נגיש ומזמין. אם הצעדים הללו ילוו ביציבות ביטחונית ובהשקעה ממשלתית עקבית, ענף התיירות יכול לחזור בתוך מספר שנים להיות אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של המשק הישראלי. לא בהכרח בקצב מהיר, אך בהחלט באופן שיחזיר את ישראל בהדרגה למפת התיירות העולמית".
"מנגנוני הפיצוי אינם מספקים אוויר לנשימה"
מלי ביצור פרנס, מנכ"לית פירמת הייעוץ הבינלאומית Tefen סבורה כי הליך השיקום המלא של התיירות ימשיך בין שנתיים לשלוש שנים. להערכתה, הצפי להתייצבות מלאה וחציית רף שלושה מיליון תיירים בשנה יהיה ב-2028.
לדבריה כדי לממש זאת נדרשת השקעה במספר צירי פעולה. הראשון הוא הגדרת תיירות פנים כעוגן של יציבות בענף. "נדרש במקרה הזה מעבר מתפיסה של 'נופש' לתפיסה של 'חוויה מקומית מחברת'. הציבור הישראלי הוכיח חוסן וסולידריות עם נתון מדהים של מעל 13 מיליון לינות ישראלים בבתי מלון בארץ בתקופות משבר. יש לתרגם את הסולידריות הזו לחבילות ערך מותאמות אישית, סבסוד ממשלתי ממוקד של פעילויות פריפריה, וחיבור בין עסקים קטנים באזורי קו העימות לקהל מקומי שרוצה לתמוך ולחזק באופן אקטיבי".
עוד היא מציינת כי "מנגנוני הפיצוי הנוכחיים לעסקים בענף אינם מספקים אוויר לנשימה. האסטרטגיה במקרה הזה היא יצירת קרן חירום ממשלתית-פרטית למתן הלוואות גישור ארוכות טווח ומענקים מותני-תעסוקה, המחושבים על בסיס שנת המדד הנורמלית האחרונה (2023). במקביל, על הגופים הללו לנצל את זמן הביניים ל"אבולוציה דיגיטלית"- הטמעת טכנולוגיות ייעול, הכשרת כוח אדם ושדרוג תשתיות, כדי שיגיעו ליום שאחרי כשהם יעילים ותחרותיים בהרבה.
בהקשר הזה, מציין גלעד ארדיטי, מנכ"ל משותף ב-SkyGini כי טכנולוגיה לא יכולה להיות תחליף לשירות. "אני חושב שהדבר המרכזי שהצרכנים למדו בשלוש השנים האחרונות הוא שבסוף, הדבר הכי חשוב הוא שירות הלקוחות. המהפכה הגדולה שאנחנו נמצאים ממש בתוכה, בעיקר סביב AI וטכנולוגיות מתקדמות, מובילה ותמשיך להוביל לנוחות מדהימה בכל התהליך של הזמנת החופשה. הכל יהיה הרבה יותר פשוט, מהיר וחכם. אבל דבר אחד לא ישתנה: מה קורה כשיש בעיות. שם, השילוב בין טכנולוגיה שתדע לפתור את רוב הבעיות בצורה מהירה ויעילה, לבין שירות אנושי שידע לתת את הערך המוסף, הוא זה שיוביל בעיניי את בחירת הלקוחות".
"מיתוג מחדש של התיירות בישראל"
ביצור פרנס אף מונה צעדים נוספים שעשויים לסייע בשיקום התיירות. "נדרש מיתוג מחדש של התיירות בישראל באופן שבונה מערך תיירות לעידוד אהדה וזיקה לישראל. הסברה קלאסית באפיקי תקשורת אינה מספיקה עוד; תיירות חווייתית היא הכלי החזק ביותר לבניית גשרים רגשיים ותודעתיים. לשם כך, יש לבנות קמפיינים בינלאומיים הממוקדים בקהלים בעלי זיקה חזקה לישראל (קהילות אוהדות, תפוצות יהודיות וארגונים פרו-ישראליים), תחת הקונספט של "תיירות של סולידריות וערכיות". נתוני הסקרים מראים כי 83% מהתיירים שביקרו בישראל בתקופות מורכבות דיווחו על שביעות רצון גבוהה והצהירו שימליצו לאחרים לבקר בה. יש למנף את השגרירים האלו, להזמין אותם לקחת חלק פעיל בבנייה ובשיקום, ולהפוך את הביקור בישראל להצהרת תמיכה ערכית ומוסרית.
כמו כן היא מציעה הקמה של מערך תיירות-חיוניכ מבוקר וממוסד באזורי העוטף, בשיתוף פעולה הדוק ומכבד עם הקהילה המקומיות – ותוך רגישות מירבית וחרדת קודש. "אירועי ה-7 באוקטובר עיצבו מחדש את ההיסטוריה והתודעה הלאומית שלנו. בדומה לאתרי זיכרון היסטוריים בעולם (כמו גראונד זירו בניו יורק). הביקורים באזורים הללו והמסלולים סביבם צריכים לשלב הנצחה, חשיפת סיפורי הגבורה והחוסן הישראלי, וביקור במיזמי שיקום חקלאיים ועסקיים. תיירות זו לא רק תנציח את הזיכרון באופן ראוי וממלכתי, אלא תהווה צינור הכנסה חיוני ומנוע צמיחה לשיקומם הפיזי והכלכלי של יישובי העוטף עצמם".
