לשבור את משוואת הלחץ: כך הממשלה תשפר את השירות – בלי לנפח את המנגנון
האינסטינקט המערכתי הישן גורס ש"עוד עומס שווה עוד עובדים". אך בפתח 2026, כשתשתיות הענן וה-AI כבר כאן, בחינת חלופות טכנולוגיות לפני תוספת תקנים היא לא רק צעד של התייעלות – אלא תנאי הכרחי לשירות ציבורי מודרני ואיכותי
בכל משרד ממשלתי חוזרת על עצמה אותה סצנה: עומסים גוברים, פניות נערמות ותורים מתארכים. התגובה הניהולית כמעט אוטומטית – לבקש עוד תקנים. ההיגיון ברור: יותר עבודה דורשת יותר עובדים. אלא שבמציאות של 2026, המשוואה הזו כבר אינה מחזיקה.
הממשלה מקדמת בימים אלו מהלך תקדימי: כל בקשה לתוספת שנתית מצטברת של מעל 10 עובדים או 5% מכוח האדם תחויב ב"היוועצות לבחינת חלופות דיגיטליות". העיקרון פשוט – לפני שמרחיבים את המנגנון, בודקים האם הטכנולוגיה יכולה לבצע את אותה העבודה מהר יותר, מדויק יותר ובעלות נמוכה יותר.
העולם כבר התקדם לכיוון זה. באסטוניה, מרבית השירותים הממשלתיים ניתנים ללא מגע יד אדם – מהלך המוערך על ידי האיחוד האירופי כחיסכון של כ-2% מהתוצר מדי שנה. בבריטניה, רשות המסים (HMRC) הוכיחה שאפשר לייעל שירות ציבורי גם בלי להגדיל תקנים. ב־2025 היא הציגה במסגרת Transformation Roadmap יעד שלפיו עד 2030 כ־90% מהאינטראקציות עם משלמי המסים יהיו דיגיטליות — יעד שמגלם פוטנציאל להפחתה נרחבת של עבודות ידניות.
גם בישראל נפתחה הזדמנות היסטורית. תשתית הענן הלאומית "נימבוס" מאפשרת לראשונה להטמיע כלי בינה מלאכותית ותהליכי טרנספורמציה דיגיטלית בקנה מידה ממשלתי ובזמן קצר יחסית. מדובר בהזדמנות לשבור דפוסי עבודה ותיקים ולשפר משמעותית את השירות. הערכות מקצועיות מצביעות על כך ש־30% עד 40% מהמשימות במגזר הציבורי ניתנות לאוטומציה – פוטנציאל עצום להאצת תהליכים ולהפחתת עלויות בעשור הקרוב.
ולא מדובר רק ביעילות. תוספת תקנים היא גם עסק יקר: לפי נתוני הממונה על השכר, עלות העסקה ממוצעת במשרדי הממשלה עומדת על 25,329 ש״ח בחודש – מעל 300 אלף שקל לשנה. כל תוספת תקנים היא התחייבות תקציבית ארוכת שנים, בתקופה שבה משרדי הממשלה מתקשים לגייס עובדים איכותיים בשוק תחרותי.
חשוב להבהיר: הטכנולוגיה אינה מחליפה אנשים – היא מחליפה משימות. אמפתיה, שיקול דעת ואחריות ציבורית לא ניתן לאוטומט; אך הקלדות, סריקות והזנת נתונים בהחלט כן. שילוב כלי AI וסביבות עבודה מתקדמות כבר מפנה לעובדי המדינה כ־20 שעות עבודה חודשיות – זמן יקר שניתן להקדיש לליבה המקצועית ולהענקת שירות אנושי איכותי.
כאן נכנסת לתמונה ההזדמנות האסטרטגית הרחבה יותר: טיוטת התוכנית הכלכלית כוללת מפת דרכים משולבת למעבר לענן, לטרנספורמציה דיגיטלית ולאימוץ אסטרטגיית דאטה לאומית — מהלך שיכול לשנות מן היסוד את יכולות הממשל. מפת הדרכים תאפשר שירותים מהירים ונגישים יותר לאזרח, ייעול משמעותי של העבודה הפנים-ממשלתית, קיצור תהליכים והאחדת סטנדרטים, לצד קבלת החלטות מבוססת נתונים וחיסכון תקציבי בהיקף של מיליארדים. כדי שאפקט זה יתממש, חיוני לתעדף משאבים ליישום המודל כבר עכשיו — כולל יעדים מדידים, סטנדרטים אחידים ומנגנוני בקרה.
השורה התחתונה:
ישראל לא תוכל לעמוד בלחץ השירות ההולך וגובר באמצעות גיוס אינסופי של עובדים. הדרך היעילה להעניק שירות ציבורי מודרני היא באמצעות שילוב חכם של טכנולוגיה, ענן ודאטה — שמפנה עומסים, מחזק את הליבה המקצועית של עובדי המדינה, ומשפר דרמטית את השירות לאזרח. טכנולוגיה ועובדים חייבים לפעול בסינרגיה, לא כתחליף האחד לשני.
מחמוד רחמאן הוא יועץ כלכלי ואסטרטגי, לשעבר סגן בכיר לממונה על השכר במשרד האוצר
