בג"ץ דחה עתירה נגד המשך התקצוב לאברכים - מסיבות טכניות
במרכז עתירת התאחדות הסטודנטים מ-2023 עמדה הטענה שהכוללים הם בעצם צינור להעברת תמיכות לאברכים - והדבר אינו חוקי. השופטים, שאפשרו לתקן העתירה פעמיים, קבעו שגם לאחר התיקון היא כוללת נושאים רבים מדי שאינם קשורים, ושחסרות בה טענות מהותיות. כעת יש צורך בעתירה חדשה
הוסר לפחות זמנית איום גדול על המשך קיומו של התקצוב לאברכים. שופט בג"ץ דחו מסיבות טכניות את עתירת התאחדות הסטודנטים הארצית המבקשת להפסיק את ההקצבות, בטענה שהעתירה כוללת נושאים רבים מדי ושונים ושחסרות בה טענות מהותיות. עם זאת, השופטים מבהירים שהעתירה העלתה שאלות חשובות, והעובדה שאינם מאפשרים לתקן את העתירה אינה מונעת הגשת עתירה חדשה.
במאי 2023 אישרה הקואליציה את תקציב 2023-2024 עם סכומי עתק לכספים הקואליציוניים. בין היתר הוחלט להגדיל את תקציב הישיבות מ-1.2 מיליארד שקל לשנה ל-1.7 מיליארד שקל ב-2023 וזהו גובה תקציב הישיבות מאז. כחצי מיליארד שקל מתקציב זה מוקפאים השנה בשל האיסור על תקצוב תלמידי ישיבות משתמטים, וללא קשר לעתירת התאחדות הסטודנטים.
התאחדות הסטודנטים עתרה במאי 2023 לבג"ץ באמצעות עו"ד מירב בר-זיק ממשרד תל-צור ושות נגד הגדלת הכספים הקואליציוניים למוסדות תורניים, ואי מתן תוספות דומות למוסדות להשכלה גבוהה. היא טענה ל"פגיעה בלתי מידתית בעיקרון השוויון ופגיעה אנושה בציבור הסטודנטים".
אלא ששופטי בג"ץ גילו עניין בפן צדדי יחסית של העתירה. תקציב הישיבות מורכב בעיקר משני סוגי תמיכות: הקצבות לתלמידי ישיבות גדולות (ישיבות לגברים רווקים) שניתנות למוסד והקצבות לכוללים לאברכים (כולל – ישיבה לגברים נשואים, אברך – תלמיד ישיבה נשוי) שמועברות לאברכים במלואן. החוק קובע שהתמיכות ניתנות למוסדות. השופטים ובייחוד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית הצביעו על האפשרות שהעובדה שהכוללים הם בעצם צינור לתקצוב אנשים פרטיים הופכת את כל השיטה לבלתי חוקית.
כך למשל בדיון בחודש יולי הנשיא עמית אמר: "זה התקציב היחיד לחלוקת מלגות שאין לו שום קריטריונים". השופטת דפנה ברק ארז אמרה: "הכמות עושה איכות. אם שברירי תקציב הולכים למלגות (כמו באוניברסיטאות - ש"א) - זו תמיכה למוסדות. אבל אם רוב הכסף הולך למלגות, זו תופעה אחרת לגמרי". המשמעות של דבריה היא שאם זו לא תמיכה, לא חוקי לתקצב את הכוללים.
השופטים אפשרו להתאחדות הסטודנטים לתקן את העתירה פעמיים כלומר להגיש אותה שלוש פעמים. העתירה השלישית הוגשה באפריל השנה. בפסק הדין קובעים השופטים כי "הגענו לכלל מסקנה כי גם במתכונתה הנוכחית העתירה אינה מאפשרת בירור של השאלות שהיא מעוררת אולם אין עוד מקום לאפשר תיקון שלה ודינה להידחות תוך שמירת טענות הצדדים".
לטענת בית המשפט, "אף שיש חשיבות לסוגיות שהתאחדות הסטודנטים מעלה העתירה גם במתכונתה המתוקנת בשנית לוקה בכוללניות באופן שאינו מאפשר ברור יעיל וראוי. העתירה כורכת שורה ארוכה של סעדים שאין ביניהם זיקה עניינית המכוונים למשרדי ממשלה שונים. כל אחד מהסעדים מבוסס על טענות שונות ועל התאחדות הסטודנטים היה להניח תשתית עובדתית ומשפטית מעמיקה ומבוססת שאינה בנמצא בעתירה".
השופטים מציינים כי: "כידוע בג"ץ לא יידרש לעתירה הכורכת עניינים שונים כאשר כל עניין בפני עצמו מחייב בירור נפרד, הנמקה שונה והכרעה שונה וזאת גם אם קיימת ביניהם זיקה עקרונית". עוד מציינים השופטים שהשאלה האם חוק מרשם המלגות חל על מלגות לאברכים עלתה לראשונה בדיון האחרון ואינה מזוכרת באף אחת מהעתירות. בעתירות גם לא התבקש סעד של ביטול הקריטריונים להקצבות לכוללים.
השופטים עמית וברק-ארז קובעים כי: "אין בדברינו כדי לגרוע מחשיבותם של חלק מהנושאים שהועלו בעתירה אך העתירה שלפנינו אינה האכסניה המתאימה לבירורם". לעומתם השופט השמרן דוד מינץ שכתב שמבחינתו יש לדחות את העתירה לגופו של עניין ולא רק מסיבות טכניות.
