נשיא העליון בדיון על הרחבת שידורי הרדיו האזורי: "מה ההיגיון? כדי להגדיל אוזן?"
בג"ץ דן בעתירות נגד הרחבת אזורי השידור של תחנות רדיו אזוריות, ובהן קול חי וקול ברמה. ההחלטה אושרה במועצת הרשות השנייה בנימוק ביטחוני, כדי להרחיב את מעגל ההתרעות של פיקוד העורף לציבור. אלא שבמהלך הדיון תהו השופטים מדוע יש לאפשר את המשך השידורים מחוץ לאזורי הזיכיון גם כשאין התרעות
בג"ץ דן היום (ד') בעתירות נגד החלטת מועצת הרשות השנייה על הרחבת תחום השידורים של מספר תחנות רדיו אזורית ובהן רדיו קול חי בבעלות יצחק מירילשוילי, שמחזיק גם בבעלות על ערוץ 14, ורדיו קול ברמה בבעלות צבי עמאר. העתירות הוגשו על ידי לובי 99 ועמותת הצלחה. בתום הדיון הארוך, שבו ישבו נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ, טרם התקבלה החלטה.
החלטת מועצת הרשות השנייה להרחיב את אזורי הזיכיון התקבלה על רקע המצב הביטחוני, במטרה להרחיב את מעגל ההתרעות המוקדמות עבור אוכלוסיות שונות, ובפרט האוכלוסייה החרדית. במסגרת ההליך נטען כי כ-10,000 בעלי מכשירי טלפון כשרים בצפון אינם מקבלים את התרעות פיקוד העורף, ולכן שידורי הרדיו האזורי נועדו לספק להם אמצעי התרעה נוסף.
העותרות טענו כי ההחלטה התקבלה בחוסר סמכות וכי הרחבת אזורי השידור מעניקה לתחנות יתרון מסחרי, בין היתר משום שהיא מאפשרת להן להגדיל את הכנסותיהן מפרסום. עמדה זו נתמכה על ידי היועצת המשפטית לממשלה.
במאי הוציא בג"ץ צו ביניים שמנע את המשך הרחבת השידורים. לאחר מכן החליט שר התקשורת שלמה קרעי לאפשר את הרחבתם בנימוק של צורך ביטחוני, מכוח סעיף בחוק התקשורת המאפשר לשר לקבל החלטות בזמן חירום. בעקבות ההחלטה הורה בג"ץ כי צו הביניים יוסיף לעמוד בתוקף וביקש מהעותרים להגיש עתירה מתוקנת.
בהמשך שינה פיקוד העורף את עמדתו ותמך בעמדת השר. בג"ץ נענה באופן חלקי לבקשת קרעי וצמצם את צו הביניים בכל הנוגע לשידורי תחנות הרדיו קול חי וקול ברמה, הפונות בעיקר לאוכלוסייה החרדית.
במהלך הדיון היום תהה הנשיא עמית מדוע יש לאפשר לתחנה מסחרית להמשיך לשדר מחוץ לאזור הזיכיון שלה גם כאשר אין התרעות באותם אזורים. "אם נניח מחר ינחתו טילים, יש את פיקוד העורף שישנה את המדיניות שלו מצבע לצבע", אמר. עמית הציע כי השידורים של התחנות מחוץ לאזור הזיכיון המקורי יופסקו כל עוד אין התרעות, וכי אם האזור יעבור ממצב "ירוק" ל"אדום", הם יחודשו באופן אוטומטי וללא צורך בצו נוסף של בית המשפט. הוא תהה מדוע התחנות ממשיכות לשדר באזורים הללו גם כעת: "למה? כדי להגדיל אוזן? מה ההיגיון?". עו"ד אוהד שלם, שייצג את קרעי, השיב כי ישראל עדיין נמצאת במצב חירום וכי החלטת השר התקבלה לפני תחילת תקופת הבחירות.
עו"ד עינת סולניק, שייצגה את לובי 99, טענה כי הסעיף שמכוחו פעל השר נועד לאפשר קביעת סדרי עדיפויות וניצול מיטבי של משאבים ומערכות כדי להתמודד עם עומסים במוקדי ההתרחשות בזמן חירום. לדבריה, "הסעיף לא נועד לאפשר העברת תכנים מסחריים ופרסומיים, בעיקר בתקופת בחירות. הבעלים של התחנות מכניסים יותר ומרוויחים יותר, גם אם אין בכך שיקולים זרים. האופן שבו הדבר נעשה חורג לחלוטין מתכלית הסעיף".
סולניק הוסיפה: "גם אם הייתה מלחמה, גם אם היו התרעות מקדימות, הסמכות חייבת לעבור דרך המסננת של המידתיות. יש גל 'מורשת' של תאגיד השידור הציבורי. אפשר לקבוע שתחנות הרדיו יישארו אזוריות, ואם המלחמה תתחדש הן ירחיבו את תחום השידור שלהן".
