בלעדי
אחרי 15 שנה: ישראל עדיין לא השלימה את תנאי הקבלה ל־OECD
ישראל התקבלה לארגון על תנאי, ועד כה לא הצליחה לעמוד בדרישות הסף, גם בגלל סכסוכים בין משרדי ממשלה. עקב כך, הארגון מסרב לקבל מדינות על תנאי
מדינה מפותחת או רפובליקת בננות? 15 שנה אחרי הצטרפותה, ישראל עדיין לא עומדת בתנאי הקבלה לארגון ה־OECD שכן את תנאי האחרון הנדרש היא עדיין לא השלימה. מדובר ב"מרשם כימיקלים", "מנגנון איסוף שיטתי של מידע על כימיקלים תעשייתיים בישראל מהיבטים בריאותיים, סביבתיים, בטיחותיים ותעסוקתיים", לפי ההגדרה של המשרד להגנת הסביבה (הגנ"ס) באתר הרשמי שלו. "המידע משמש לגיבוש החלטות על צמצום החשיפה של האדם והסביבה לכימיקל מייצורו או ייבואו ועד לסילוקו. ה־OECD דורש מנגנון כזה בכל אחת מהמדינות החברות בו", נכתב.
אף שמדובר בסוגיה רגישה ומורכבת, מדינה כמו קוסטה ריקה, למשל, הצליחה להשלים את הקמת המאגר הזה בתוך שלוש שנים. ממשלות ישראל, לעומת זאת, סופגות ביקורות על התקדמותן האיטית בתחום זה כבר שנים רבות, ולאחרונה הביקורת אף הפכה פומבית. "בכל שנה אנו עוברים מסדר בושה מול כל החברות בארגון סביב העניין הזה", סיפר בכיר המעורה בפרטים.
הגנ"ס מבהיר כי אף שמדובר במאגר שהיה צריך לקום לפני שנת 2010, שכן מדובר בתנאי הכרחי להצטרפות לארגון, הגנ"ס החל את עבודתו באיחור של עשור רק ב־2020. זאת, למרות התחייבות אישית ומפורשת של ראש הממשלה בנימין נתניהו לרשויות ה־OECD כי המאגר יוקם בהקדם, ומשום שנתניהו כיהן ברוב השנים בתפקיד (13 מתוך 15). מדינת ישראל התקבלה לבסוף ב־2010 "על תנאי" אף שלא קיימה כמה תנאים הכרחיים. אך במהלך השנים היא השלימה את המשימות שנשארו ברשימה למעט הסעיף הסביבתי המדובר.
עוד חזית של נזק תדמיתי לישראל
בארגון המדינות המפותחות לא רק זועמים על הסחבת של ממשלות נתניהו אלא שבעקבות ההתנהלות הישראלית, שינו את תנאי הקבלה למדינות חדשות וקבעו כי ההקלות שישראל קיבלה בזמנו, לא יהיו עוד. כלומר, ב־OECD ביטלו את האפשרות של קבלה על תנאי למדינות חדשות ומסבירים שהשינוי נובע מהניצול של כמה מדינות בודדות כמו ישראל את ההקלות הללו. הדבר גורם לנזק תדמיתי רב לישראל ולזעם מצד אותן מדינות מועמדות, בהן ברזיל, ארגנטינה, בולגריה, תאילנד, פרו, קרואטיה, אינדונזיה ורומניה.
כפי שנחשף באתר כלכליסט בשבוע שעבר, מזכ"ל הארגון מתיאס קורמן ינחת בישראל בתחילת אפריל כדי להגיש את הדו"ח הדו־שנתי על כלכלת ישראל, שיתרכז ביוקר המחיה בישראל, שהוא מהגבוהים במערב כבר שנים רבות. קורמן צפוי להעלות שוב את הנושא המביך וידרוש תשובות יותר קונקרטיות בעניין. זאת, אחרי שגם בסוף חודש ינואר הוא העלה את הנושא בפגישה עם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.
מחלוקות בין משרדי הממשלה
מדוע עדיין אין מרשם כזה אחרי 15 שנה כאשר למדינה כמו קוסטה ריקה זה לקח חמישית מהזמן? התשובה לא מפתיעה ואופיינית לישראל: סחבת מיותרת ומחלוקות בלתי נגמרות בין משרדים וגופים ממשלתיים המעורבים בהקמת המרשם, בהם הגנ"ס, משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד הכלכלה, שני אגפים בתוך משרד האוצר אגף הכלכלן הראשי והסכמים בינלאומיים ואגף התקציבים באוצר, וגם רשות האסדרה.
בהגנ"ס הודו כי "המשרד מקדם את אסדרת ההגנה לציבור ולסביבה מפני חשיפה לכימיקלים תעשייתיים בשימוש יומיומי, באמצעות חקיקה ייעודית, אשר היא המחויבות האחרונה לארגון ה־OECD שישראל טרם השלימה". לגבי השתלשלות הדברים, הם מסבירים כי "לאחר עבודת מטה שנערכה על ידי המשרד פורסם בשנת 2020 תזכיר חוק אך הוא לא קודם עד כה בשל מחלוקות ביחס להסדרים המוצעים בעיקר מול משרד הכלכלה". ממשרד הכלכלה נמסר כי "לאחר דיונים ממושכים, הועברו כל ההתייחסויות הנדרשות למשרד להגנת הסביבה".
ממשרד האוצר נמסר כי "הגורמים פועלים במטרה שהעבודה הבין־משרדית תושלם בקרוב ותזכיר החוק יעלה להחלטת ממשלה, עוד טרם ביקורו הצפוי של מזכ"ל ה־OECD בישראל". ממשרד החוץ נמסר כי "הנושא מתוכלל על ידי משרד רה"מ". ואיפה ראש הממשלה שהתחייב אישית לפני 15 שנה לסגור את הפינה הזו? ממשרד ראש הממשלה לא התקבלה תגובה עד סגירת הגיליון.
ממשרד רה"מ נמסר: "בנושא זה יש לפנות למשרד האוצר".
