ריאיון
"בבחירות, אנשים שהיו גיבורי ישראל יהפכו לסמרטוטי ישראל"
בראיון פרישה מהתפקיד מזהיר הפסיכולוג הראשי של קופת חולים מאוחדת, גיל רביב, כי מערכת הבחירות הרעילה תפגע קשה במצבם של פגועי נפש ואנשים בפוסט טראומה: "יש סכנה מוחשית שבריאות הנפש תחזור להיות החצר האחורית של מערכת הבריאות"
הפסיכולוג הראשי של קופת חולים מאוחדת גיל רביב, איך ישפיעו הבחירות על מצב בריאות הנפש?
"הבחירות זה קיטוב. אני אגיד משהו קשה. אנשים שלרגע היו גיבורי ישראל יהפכו להיות סמרטוטי ישראל. כל הלוחמים הגיבורים שנשארו עם כל הבעיות כבר לא יעניינו אותנו. אנחנו כחברה כבר עסוקים במשהו אחר. זו סכנה גדולה שמשפחות שכולות ירגישו שהן נשכחו והן לא מעניינות. אנשים שנפצעו בגוף ונפש ירגישו שלא סופרים אותם והם כבר לא מעניינים. זה קורה כבר".
למה הפילוג והשיסוי רלבנטיים?
"קשה מאוד למקד תשומת לב בריפוי כשחברה שלמה עוסקת בהטחת בוץ אחד בשני ובפילוג, ובהוכחה עד כמה השני גרוע ונוראי וגרם לטראומה. זו אווירה רעילה. מלאה אלרגנים. אתה לא יכול לנשום נשימה עמוקה. יש גם סכנה למערכת בריאות הנפש. שנתיים היינו בפוקוס. יש סימנים שאנחנו כבר לא שם. ועכשיו לך תתמודד, כשהחברה עסוקה במי ינצח בבחירות".
על הקשיים בבחירות: "קשה מאוד למקד תשומת לב בריפוי כאשר חברה שלמה עוסקת בהטחת בוץ אחד בשני ובפילוג ובהוכחה עד כמה השני גרוע. זו אווירה רעילה"
תחזרו להיות החצר האחורית של מערכת הבריאות?
"זו סכנה מוחשית ומיידית. ומה שקרה לבריאות הנפש במלחמה בצורה ציורית הוא שאם היא היתה בחצר האחורית עם הגרוטאות, בא מנוף גדול והציב אותה בחזית הבניין עם הדשא הירוק והמזרקה ועץ הזית. היתה הזרמה מאוד גדולה של תקציבים והיינו הכי נחשבים ובראש סדר העדיפויות. אני חש שהזרקור מתחיל לזוז. ב־2024 הוסיף לנו תקציב מסוים. ב־2025 הכפילו אותו. נכון לעכשיו ב־2026 לא מגדילים. לקופות חולים יש מצוקות רבות ובורות תקציביים. בהחלט יכול להיות שהפוקוס יילך למקומות אחרים".
יש מחסור במטפלים?
"אנשים מבקשים המלצה. תמליץ על פסיכולוג טוב, על פסיכיאטר טוב. אני אומר שזה לא עובד כך. זה עובד ברמה של 'מי פנוי באלנבי'. אין דבר כזה לחפש פסיכולוג טוב. מי שפנוי תיגשו אליו. אחרי המלחמה נכנסו חזק שני שחקנים ציבוריים לעולם בריאות הנפש – משרד הביטחון וביטוח לאומי. כמו שהייתה תקופה שנגמרו הגנרטורים במדפים, אי אפשר להשיג מטפלים. נגמרו המטפלים. אין חדשים. אנחנו בתקופה שיש סיכון לקניבליזציה. אם נצרף, אולי יעזבו אותנו לקופה אחרת. הממשלה ניסתה מהלכים לגרום למטפלים לצמצם קליניקות פרטיות ולעבור למגזר הציבורי, אבל זה לא כל כך צלח כי גם הקליניקות הפרטיות מלאות ושם למטפלים יש יותר חופש בחירה ויותר כסף".
ואיך המטפלים עומדים במפגש עם כל המצוקות האלה?
"הסכנה הכי גדולה זה עייפות מצטברת ושחיקה. יש מונח שנקרא שחיקת החמלה. יש סכנה שמטפלים יתחילו להיות קהים לפונים אליהם. יש מחקר בארצות הברית שמצא ש־-65% מהמטפלים בטראומה באוקלהומה הציגו תסמינים פוסט טראומתיים. אפשר לשער שזה קורה גם כאן. היום אין מגבלה שאומרת למטפל אל תטפל ביותר ממספר מסוים של אנשים שסובלים מפוסט טראומה ביום. יכול להיות שזה דבר שמנהלים צריכים להתחיל לחשוב עליו כדי להגן על המטפלים. צריך לשים יותר דגש על המטפלים. מטופלים תמיד יהיו. אם לא נשמר מטפלים, הם לא תמיד יהיו".
מה זמני ההמתנה?
"להגיע לפגישת מיון להתרשמות ראשונית זה יכול לקחת חודש-חודש וחצי. אבל יש אפשרויות מהירות יותר (ולא כרוכות בהמתנה למיון). להגיע לטיפול של שלוש פגישות שממוקד בעיה לוקח שבוע-שבוע וחצי. יש טיפול שמוגבל ל־15 פגישות וזמן ההמתנה הוא 3 שבועות. אם אתה מתעקש על טיפול במרפאה זה יכול להיות 3 חודשים".
על הבינה המלאכותית: "בגלל מחסור במטפלים ונגישות של AI, יותר ויותר אנשים פונים לצ'ט ג'יפיטי ולג'מיני. זה מיושן מבחינתי להגיד שזה לא טוב. עובדתית, זה קורה"
אז מה אנשים עושים?
"אני מכיר הרבה אנשים וזה תופס תאוצה שנעזרים בצ'ט ג'יפיטי ובג'מיני. הם מצביעים ברגליים. רוב האנשים לא שואלים את עצמם אם זה ידלוף. הם זקוקים והבינה המלאכותית מסייעת להם".
זה טוב שמשתמשים ב־AI לטיפול נפשי?
"זה מיושן מבחינתי להגיד שזה לא טוב. אז אני כמטפל מיושן אגיד שלצ'אט אין רגש. אז אמרתי. עובדתית, זה קורה".
ומה מערכת בריאות הנפש עושה?
"יש התערבויות קצרות. לא נפתור את כל בעיות האישיות שלך, אבל בוא נראה מה הבעיה הכי חריפה וקריטית ונטפל בה. לא טיפול ששנתיים אתה תופס שעה של מטפל. בשנתיים האחרונות, בעידוד ותמיכה של משרד הבריאות, גם מכניסים מקצועות חדשים שלא היה קיימים. זה נעשה. אצלנו במאוחדת זה נקרא תומכי בר"ן (בריאות הנפש). בכללית זה נקרא מאמני חוסן. יש מי שמשתמשים בהם לפניות ראשונות ומיון ראשוני. אנחנו הצבנו אותם ללוות אנשים שמשתחררים מאשפוז או חלופות אשפוז, בדרך כלל לא במרפאות".
למה לא במרפאות?
"כי במרפאות אין מקום, אין חדרים. דיברנו על הגנרטורים במחסור? אותו דבר עם החדרים. הופתענו. חשבנו שהבעיה העיקרית תהיה לגייס מטפלים. התברר לנו שהבעיה היותר קשה זה לגייס חדרים. עובר זמן ארוך מהרגע שאתה מחליט לשכור נכס – וזה נכון לכל הקופות– ועד שאתה שוכר, בגלל דברים שקשורים לרגולציה. אתה צריך ממ"ד גדול, ואין את זה בהרבה מקומות מסחריים".
על המחסור בחדרים: "במרפאות אין מקום, אין חדרים. הופתענו. חשבנו שהבעיה העיקרית תהיה לגייס מטפלים. התברר לנו שהבעיה היותר קשה זה לגייס חדרים"
זה שיש הפסקת אש והחטופים חזרו, אומר שתהיה הקלה במצב בריאות הנפש?
"מה שעומד לפתחנו זה המעבר משנתיים של הישרדות אקוטית להתקבעות של מצבים כרוניים, שלא פעם יותר קשה לטפל בהם. אנחנו עומדים בפני סכנה של עלייה בשיעור האובדנות, כי יש קשר ידוע בין לכידות של חברה לשיעור האובדנות ואנחנו הולכים לשנת בחירות – מה שאומר שהשסעים יילכו ויתגברו".
אתה פעיל מאוד בנושא מניעת אובדנות. יש עלייה במספר ההתאבדויות?
"כל הפרסומים שהיו הם על עלייה בהתאבדויות בצה"ל. אם אתה מסתכל על שיעור ההתאבדויות למאה אלף איש, אין עלייה בהתאבדויות בצה"ל. יש עליה נומינלית, כי צה"ל גייס הרבה מאוד אנשי מילואים שהגיעו מהאזרחות עם לא מעט מצוקות ונתן להם נשק חם".
איך מורידים את מספר התאבדויות?
"אם אתה רוצה לצמצמם אובדנות אתה צריך למנוע גישה לאמצעים קטלניים. במזרח הרחוק אנשים מתאבדים בעיקר באמצעות בליעה של חומרי הדברה. בסרי לנקה הגבירו את הרגולציה על מכירת חומרי הדברה, אז היתה ירידה בהתאבדויות. אתר שנחשב בין הכי רומנטיים בעולם לקפיצות זה גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו. הם פרשו רשת מתחת לגשר, ואז אנשים לא הולכים לגשר אוקלנד, שאתה רואה ממול. אתה חוסם אפשרות, אנשים לא הולכים לאפשרות אחרת".
מה זה אומר על מדיניות הפצת הנשק החם של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר?
"הייתי בצוות של המועצה הלאומית למניעת אובדנות שפרסם נייר עמדה, שאמר שיש סכנה בפיזור רחב של נשקים באוכלוסייה".
יש חשש לעלייה בהתמכרויות?
"התמכרויות זו הסכנה הבאה. זה כבר כאן. אחרי המלחמה, בגלל פציעות ומכאובים, יש יותר סיכוי שאנשים יטפלו בתרופות נוגדות כאב ואופיואידים – אותה מגפה נוראית שהייתה בארצות הברית, תחילתה נמצאת כאן. אנשים מתמכרים לאופיואידים התמכרות מאוד קשה. אני גם רואה אצל מטופלים שלי שזה הפך לנורמה שאנשים מרגיעים את עצמם באמצעות סמים קלים".
איך נלחמים בהתמכרויות?
"הגישה היום להתמכרויות היא לא להעמיד יעד שאפתני מדי, שתפסיק לגמרי, אלא לצמצם לרמה סבירה שפוגעת מינימלית בתפקוד במשפחה ובעבודה. כנראה שהיעד למגר התמכרות לא ריאלי ועדיף יעד ריאלי".
יש עלייה בנכונות לקבל טיפול, למשל מצד לוחמים?
"יותר אנשים נוטים לטפל בעצמם – ולא באוכלוסייה מסוימת. אני עובד בקליניקה עם מכון הקבע של הצבא הרבה שנים. חלה מהפכה בקרב אנשי קבע. קצינים בכירים מהמערך הלוחם פונים, והצבא מממן סל טיפול של עד 30 פגישות, וללוחמים יותר. פעם זה היה ללא הגבלה. ככל שהגיעו יותר, הגבילו. מגיעים מג"דים, מפקדי טייסות".
הם לא מפחדים שייפגע להם הקידום?
"זה מדהים. לא רק שלא יפגע בקידום, זה עוזר לך. אנשים מזהים את הטיפול כמשאב. יש זמני המתנה".
מה צריך לעשות כדי להתמודד עם הביקוש העצום?
"הטיפול של אחד כפול אחד כפול 50 דקות פעם בשבוע קצת פשט את הרגל. למה? לרבים הוא לא יעיל והוא גם יוצר פקק. אנחנו צריכים לחשוב על מעגלי טיפול יותר רחבים. צריך להקים מרכזים של הרשויות המקומיות שכמו במרכזי חוסן, יהיו בהם גורמי חינוך, רווחה, קופות חולים, וכולם ביחד תומכים במעטפת שאנשים לא ייפלו".
איך זה מחליף טיפול?
"כשאדם סובל מפוסט טראומה זה משפיע כמו דומינו על הילדים. הילדים מתחילים לגלות סימני מצוקה בבית ספר. אז מתקשרים לאמא. זה מטיל עומס על האם, שגם צריכה להתמודד עם בעל שחזר אחר מהמלחמה עם התקפי זעם והוא לא מצליח להירדם. מי מטפל בילדים? במשפחה? בעבודה? גם בעבודה קשה לו להתרכז ויש לו התקפי זעם. מי יכין את המנהל בעבודה? אנחנו זקוקים למעגלי התערבות הרבה יותר רחבים".
ומה אפשר לעשות כדי שיהיו יותר מטפלים?
"מאוד קשה לנו כמערכת בריאות הנפש להשתנות. אם לא היתה קורונה, בחיים לא היו עוברים לטפל בזום. שנים היו עושים על זה דיונים. הקורונה יצרה מצב של להיות או לחדול. תוך יום כולם עברו והכל בסדר. אין הבדל באיכות הטיפול. במועצת הפסיכולוגים עלתה יוזמה לעשות פיילוט לקצר את תקופת ההכשרה של הפסיכולוגים מ־9 שנים מינימום, מהן 4 שנות התמחות, ל־6 שנים. צריך לפתוח את הראש ולקצר את ההכשרה. צריך להכשיר הרבה תומכי בריאות נפש ומאמני חוסן. צריך להעביר סמכויות לאחיות פסיכיאטריות ולהכשיר יותר ויותר כאלה. התחילו לעשות את זה, אבל לא מספיק".
פוסט טראומה בישראל: על פי עמותת נט"ל, שיעור האנשים עם תסמיני פוסט טראומה בישראל זינק בעקבות המלחמה מ־16.2% מהאוכלוסייה ל־29.8%. לשם השוואה, הממוצע העולמי של פוסט טראומה הוא 3.9%. על פי הערכות זהירות יותר, מספר האנשים עם פוסט טראומה בישראל הוא 625 אלף. 80 אלף נמצאים בסיכון גבוה לאבד את העבודה. תחשיב של נט"ל מעריך את העלות למשק במאה מיליארד שקל לשנה.
גיל רביב (67)
- גר בלהבים
- נשוי + 3
- השכלה: תואר שני מבן גוריון בפסיכולוגיה ובמינהל מערכות בריאות
- תפקידים קודמים: ראש ענף פסיכולוגיה בחיל האוויר (סגן אלוף במילואים)
- היה פעיל שנים רבות בעמותת “שביל החיים” למניעת אובדנות לאחר שאחיו יובל התאבד
