מלחמה ומשפחה
פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני משפחה וירושה התקיים השנה בצל מעל לשנה ותשעה חודשים של מלחמה שהשפיעה באופן דרמטי על התאים המשפחתיים בישראל, בדגש על אלה המעורבים בלחימה, אך לא רק, "שגרת החירום משנה בהדרגה את שדה דיני המשפחה והירושה"
מלחמת חרבות ברזל יצרה מציאות משפטית חדשה בתחום דיני המשפחה אשר העלתה אתגרים מורכבים הדורשים פתרונות חקיקתיים ומשפטיים מתקדמים. הטראומה הנפשית שנגרמה מהמלחמה והשלכותיה הנרחבות הביאו לעלייה ניכרת במקרי גירושין, כאשר הפגיעה בתפקוד ההורי ובתקשורת בין בני הזוג מציבה אתגרים ייחודיים בפני המערכת המשפטית. מקצוע עריכת הדין לענייני משפחה נאלץ להתפתח ולעבור ממודל תגובתי של פתרון סכסוכים למודל יזום של בניית חוסן משפחתי, כשעורכי הדין הופכים למנהלי משברים בחזית האזרחית. המלחמה השפיעה גם על פסיקת בתי המשפט, שהפגינו גמישות בנימוק שמלחמת חרבות ברזל מחייבת התאמה של הכללים המשפטיים, ״כגוף שמנטר מגמות ומדרג את משרדי עורכי הדין המובילים בישראל, אנחנו רואים כיצד שגרת החירום משנה בהדרגה את שדה דיני המשפחה והירושה", אמרה עו"ד שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, במהלך הצגת הסקירה השנתית שנערכה בפורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני משפחה וירושה. לדברי עו"ד זברו וייס, "מהשלכות הפסיקה החדשה על סמכות בתי הדין ועד לעלייה במקרים של ירושה לא מוסדרת. דווקא בתקופה של חוסר ודאות, עולה הצורך בחשיבה משפטית רחבה, מבוססת נתונים, שמעניקה כלים ברורים למשפחות ולעוסקים במלאכה".
במהלך הכנס עורכי הדין הבולטים בענף דיברו על מגוון האתגרים הנוצרים בתקופת המלחמה הארוכה. כך למשל נושא החלוקה הלא מאוזנת של מענקי המילואים בין זוגות גרושים עלה עם מיקוד הנוגע לחוסר האחידות בפסיקה אשר יוצר אי-ודאות משפטית ופוגע ביציבות הכלכלית של המשפחות. גם נושא ההתפתחויות הטכנולוגיות והרפואיות, במיוחד בנושא שימוש בזרע של נפטרים לצורך הולדה, מעלה שאלות משפטיות מורכבות בנוגע למזונות, אפוטרופסות, זכויות הסבים ועניני ירושה, כאשר החוק והפסיקה בדיני משפחה נותרו מאחור ביחס להתפתחויות הללו, ויש צורך דחוף בהסדרה חקיקתית מתקדמת. גם גל ההגירה והרכישה של אזרחויות נוספות ונכסים בחו"ל יצר אתגרים משפטיים נוספים. למעשה, המציאות החדשה מחייבת גישה רגישה וזהירה יותר, פיתוח כלים חדשניים לטיפול בטראומה בהליכים משפטיים, והקמת מנגנונים לפיקוח ובקרה על הסיוע המשפטי בעתות חירום. הצורך בהסדרה חקיקתית מקיפה הופך לדחוף יותר מתמיד כדי להתמודד עם האתגרים המורכבים שיצרה המלחמה בתחום דיני המשפחה.
אורח הפורום היה עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה במשרד המשפטים. עו"ד פיגלסון התייחס להתפתחויות השונות במשרדו, "העשור האחרון בתחום הכשרות המשפטית מתאפיין בשינוי תפיסה עמוק בכל הנוגע לאדם שכשרותו המשפטית נגרעת, ובמרכזו עומד תיקון 18 לחוק. פיתחנו כלים חדשים המאפשרים לבני משפחה לתת הסכמה מדעת בשמו של בן המשפחה, ובמקום למנות אפוטרופוס ניתן היום לעשות שימוש בייפוי כוח מתמשך. הציבור כבר מבין את הכלי הזה, וכ-290 אלף אנשים בישראל חתמו על ייפוי כוח מתמשך. במקביל, כ-12 אלף אנשים בישראל איבדו את כשרותם המשפטית, והצורך במענה מהיר ויעיל הוא קריטי. ב-8 באוגוסט ייכנס לתוקף תיקון 21 לחוק הכשרות המשפטית, רפורמה מקיפה שמטרתה לקצר תהליכים ולהקל על המשפחות. במסגרת השינוי, הסמכות לאישור החלטות מהותיות, כמו עסקאות של קטינים, תעבור לידי האפוטרופוס הכללי. כ-7,000 תיקים יעברו לטיפולנו כבר באוגוסט, אנו ניגשים למשימה בחרדת קודש, ופועלים בכל הכלים שברשותנו כדי לבצע את התהליכים עם יעד ברור - קיצור משך הטיפול לפרק זמן של עד 60 יום״.
במסגרת הפורום דנו המשתתפים בנושאים הבוערים הנוספים שעל סדר היום המקצועי, ביניהם: פסק הדין החדש של העליון לגבי "נכסים חיצוניים", סמכות בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים ובנושאים נוספים, מודל מוצע לפירוק שיתוף כפוי בנכסי ירושה נטושים, בוררות בדיני משפחה וירושה, דיני משפחה בינלאומיים ועוד.
אתגרי המלחמה
כאמור, אחד מנושאי השיחה המרכזיים בכנס דן בהשפעות המלחמה על תחום דיני המשפחה והירושה, "בעת חירום ובימי מלחמה, חובת המדינה היא לדאוג לשני ההורים – גם למי שמשרת במילואים ומסכן את חייו, וגם למי שנותר בעורף ונושא לבדו בעול הכלכלי והטיפול בילדים", אמרה עו"ד ליאת זך, בעלים ומייסדת משרד ליאת זך, "נוכח חוסר האחידות בפסיקה, הגיע הזמן להסדרה חקיקתית ברורה שתבטיח חלוקה צודקת של מענק המילואים – לטובת הילדים ולמען שמירה על יציבותם הכלכלית של שני ההורים."
עו"ד שירי מלכה, שותפה וראש מחלקת ניהול הון בשבלת, התמקדה בהשלכות נוספות, "המלחמה הובילה לשתי תופעות בולטות: רכישת אזרחויות נוספות ונכסים בחו"ל. אולם, רבים אינם מודעים להשלכות המשפטיות המשמעותיות. הסכמי ממון ישראליים עלולים לאבד מתוקפם במדינות אחרות ללא פרוצדורות ספציפיות. חוק הירושה הישראלי הוא טריטוריאלי, ונכסים בחו"ל כפופים לחוקים מקומיים, כולל מיסוי שונה (בניגוד לפטור ממס ירושה בישראל). גם ייפויי כוח מתמשכים ישראליים אינם מוכרים ברוב המדינות (למעט שוויץ), ונדרשים מסמכים ספציפיים לכל מדינה. אנשים שעושים רילוקיישן, בעלי אזרחויות כפולות או רכוש וחברות מחוץ לישראל חייבים לבחון את המסמכים המשפטיים והמשפחתיים שלהם ולהתאימם למציאות החדשה".
עו"ד מאיה הרצברג אלון, בעלים מייסדת משרד מאיה הרצברג אלון, תיארה כיצד בית המשפט לענייני משפחה התאים עצמו למציאות החדשה שנוצרה בעקבות המלחמה, "המלחמה השפיעה גם על בית המשפט לענייני משפחה שהקלו בהלכה שקובעת כי אחד ההורים לא יכול לעבור לאיזור אחר בארץ ולהרחיק את הילדים מההורה השני כאשר מדובר בהורים גרושים שחולקים זמני שהות שווים. במקרה שטופל על ידי משרדנו השנה (פרו בונו ) בו הלקוחה שלנו מפונה מעוטף עזה, נאלצה לעבור לשנה לאיזור השרון וגם האבא עבר לשם. כעבור שנה כשהיא התרחקה באופן חד צדדי, לאיזור שפלה דרום וביקשה לרשום את הילדים למוסד לימודי חדש, האב קיבל צו מניעה שאוסר עליה את המעבר. בסופו של הליך משפטי בית המשפט ביטל את צו המניעה והתיר לאם לרשום את הילדים למוסד הלימוד בשפלה למרות התנגדות האב וקבע שמלחמת חרבות ברזל מחייבת התאמה והגמשה של הכללים. פסק הדין נותר בעינו גם לאחר הליך ערעור בבית משפט מחוזי".
עו"ד ונוטריון חוסין זגייר, מייסד, בעלים ומנהל חוסין עלי זגייר, משרד עורכי דין ונוטריון, התייחס לאתגרי בני הזוג הגרושים שנשארו בעורף, "אימא לילדים שהינה בת זוג של איש מילואים שנמצא בשירות מילואים פעיל, זכאית להטבות מן המדינה, החל בטיפולים נפשיים וסיוע כלכלי מגוון עבורה ועבור ילדיה, לעומתן אימהות שהן גרושות ופרודות של המילואימניקים, לא זוכות להטבות כלל, כאשר בעת שירות המילואים של הפרוד או הגרוש, הן נושאת בעיקר נטל האחריות ההורית בעניין ילדי המילואימניק. לכן לדעתי יש להכליל את הפרודות והגרושות של המילואימניקים בזכאות לכל הטבה מכוח היותן אימהות של ילדי המילואימניקים, וזאת בתנאי שהן מקבלות על עצמן את עיקר האחריות בעניין הילדים בעת שירות המילואים. בנוסף, המלחמה יכולה לגרום לשינויים בהתנהגות בני הזוג, דבר שעלול ליצור מתחים ולקשיים בזוגיות ולסכסוכים קשים ולהליכי גירושין בין בני הזוג. בגירושין בעת חירום של מלחמה הילדים חווים טראומה כפולה, האחת טראומה של מצב החירום בעקבות המלחמה, והשנייה הינה הטראומה של הליך הגירושין עצמו, כאשר ככל שהילדים גדולים יותר רגישותם להליך הגירושין גבוהה יותר. לדעתי יש מקום לחייב את בן הזוג האשם בפרוץ הסכסוך המשפחתי במימון טיפול רפואי לילדי הזוג".
עו"ד עמרי דליהו, שותף, דליהו רונן ושות' הסביר כי, "המלחמה הפכה את עורך הדין לענייני משפחה למנהל משברים בחזית האזרחית, הפועל הרבה מעבר לכותלי בית המשפט. תפקידנו כעת הוא לספק 'ערכת עזרה ראשונה' משפטית ורגשית למשפחה, כזו שתכליתה להשיב תחושת שליטה בלב הכאוס. הערכה כוללת ייצוב כלכלי מיידי, יצירת ודאות לגבי העתיד, שמירה על יציבות הילדים והענקת נקודת משען איתנה. המקצוע שלנו חייב לעבור ממודל תגובתי של פתרון סכסוכים, למודל יזום של בניית חוסן משפחתי".
עו"ד מורן סמון, מנכ״ל מורן סמון חברת עורכי דין ומגשרים, דיברה על החזרה הביתה לאחר המלחמה ולדרכי ההתמודדות עם טראומות, "אחרי מלחמה, לא כולם חוזרים הביתה באותו אופן. פוסט-טראומה, כמו הפרעת קשב, לא תמיד נראית לעין - אבל היא מתפרצת בדיוק כשמנסים לנהל שיחה פשוטה. כשאדם חי במצב של 'היכון' מתמיד, גם שיחה על הילדים או על רכוש יכולה להרגיש כמו איום. בגישור בקש״ב שפיתחתי, אפשר לפרק את המוקשים הרגשיים לפני שהם הופכים לקרב מיותר. הוא מתייחס לא רק למה שאומרים - אלא למה שלא מצליחים להגיד".
עו"ד נוי יוספזון בוסני, מייסדת ובעלים, נוי יוספזון בוסני, עורכי דין ומגשרים, התייחסה גם היא למצב הזוגי הרגיש שנוצר בעקבות חוויות המלחמה, "המציאות שלאחר המלחמה מחדדת את הצורך בגישה רגישה וזהירה בתחום דיני המשפחה. אנחנו עדים לעלייה במקרי גירושין שבהם הטראומה בעקבות המלחמה הופכת לגורם מפרק, ולא אחת גם לפגיעה בתפקוד ההורי ובתקשורת בין בני הזוג, מה שמציב אתגרים ייחודיים בפני המערכת המשפטית".
עו"ד דקלה סומך קרם, מנכ"ל משרד דקלה סומך קרם, הביעה ביקורת כלפי המדינה בעקבות הטיפול בהורים גרושים, "צו מילואים הוא לא פטור מהורות והוא גם לא פטור ממזונות. הגיע הזמן שהמדינה תדאג לפיצוי ראוי להורים גרושים, נשואים או יודעים בציבור - פר מספר הילדים, בנוסף לשכר המילואים. הנחה בבית מלון או בבורגר ראנץ' זה לא פיצוי, זו בדיחה." בעניין שימוש בזרע של הנפטר היא אמרה כי, ״הפסיקה והחוק בדיני משפחה נותרו מאחור מול ההתפתחות הרפואית והחברתית בנושא שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה וזה מציף שאלות קשות : בעניין מזונות, אפוטרופסות וזכויות הסבים וכן בענייני ירושה".
עו"ד ארתור שני, בעלים, ארתור שני ושות' חברת עו"ד בחר להתייחס בהרחבה לנושא השינויים בתקנות בית המשפט לענייני משפחה בהקשר של מלחמת חרבות ברזל, "על רקע מלחמת חרבות ברזל – נשאלת השאלה האם השינויים בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) סייעו בצורה ניכרת בטיפול בתיקים בתקופה הזאת. לדעתי, השינויים בתקנות סדרי הדין היו בעיקרם התאמות טכניות ומינוריות, כמו דחיית מועדים למשרתי מילואים או למפונים. אלו צעדים חשובים אך נקודתיים, והם מחמיצים את הסיפור האמיתי והמדאיג שנחשף בשטח: הנזק העצום הנגרם מסיוע משפטי שניתן מתוך רצון טוב, אך ללא התמחות, פיקוח או הבנה מעמיקה של התחום.
הדוגמה הכואבת ביותר היא מקרה שהגיע למשרדנו: אלמנה שבעלה, איש קבע, נפל בקרבות. עורכת דין מתנדבת, מתוך כוונה טובה, הגישה עבורה בקשה לצו ירושה שקבעה כי 50% מעיזבונו יועברו לאלמנה ו-50% להוריו. התוצאה הייתה קטסטרופלית: תיק השקעות בשווי מאות אלפי שקלים, שנצבר במאמץ משותף במהלך הנישואין אך היה רשום על שם הבעל בלבד, חולק בין האלמנה להורי בעלה – וזו רק דוגמא קטנה מתוך מספר נזקים רב שנגרם לאלמנה.
הטעות כאן יסודית. המתנדבת פעלה לפי חוק הירושה היבש והתעלמה לחלוטין מכללי השיתוף הזוגי הידועים היטב לעוסקים בתחום דיני המשפחה והרכוש המשפחתי. זניחת עיקרון בסיסי בדיני המשפחה העיב על היחסים בין האלמנה להורים השכולים שהסתמכו על העיגון של אותה עו"ד שהטעתה אותם. האלמנה הייתה זכאית למחצית תיק ההשקעות מכח כללי השיתוף הזוגי, ורק אז לחלק את יתרת העיזבון כך שבסופו של דבר 75% מהזכויות הרשומות ע"ש המנוח יירשמו ע"ש האלמנה ו-25% ע"ש הוריו. בשל רשלנות שנבעה מחוסר ידע וניסיון, האלמנה נקלעה לסכסוך עם ההורים השכולים. מקרה זה הוא סימפטום לבעיה מערכתית. גל ההתנדבות המבורך של סיוע משפטי פרו-בונו יצר "כשל שוק": ביקוש עצום מצד אוכלוסייה פגועה נתקל בהיצע בלתי מבוקר ובלתי מתמחה. דיני משפחה וירושה הם תחום מורכב הדורש מומחיות ייעודית. התוצאה היא סיכון מוגבר לרשלנות מקצועית, הפוגעת דווקא באוכלוסיות הפגיעות ביותר. זוהי קריאת השכמה לצורך בהגדרת סטנדרטים ובפיקוח, גם – ובעיקר – בעתות חירום".
מהפכת "הנכסים החיצוניים"
כצפוי, אחד מנושאי השיחה העיקריים בכנס נגע בפסק הדין של בית המשפט העליון לגבי חלוקת "נכסים חיצוניים", "פסק הדין של בית המשפט העליון בתיק בע״מ 5620/24 החיל שיתוף קנייני מלא בדירות שנבנו במסגרת עסקת קומבינציה על גבי קרקע שנרכשה על ידי האישה טרם הנישואין", הסבירה עו"ד שלי יהב, שותפה במשרד רות דיין, אשר התייחסה לפסק דין פורץ דרך, "החידוש בפסק הדין הוא בכך שבית המשפט העליון דחה את גישת ה"שיתוף המוחלש" / שיתוף חלקי / שיתוף בשבח בלבד כפי שהוחלה על ידי בית המשפט המחוזי שפיצל בין השיתוף לקרקע לבין השיתוף בדירות, תוך שהחיל בענין זה את סעיפים 12-13 לחוק המקרקעין. בכך קבע בית המשפט כי במקרים שנכרת בין הצדדים הסכם בהתנהגות ונוצרה הסתמכות יהיה בכך כדי להחיל שיתוף קנייני מלא באותם נכסים חיצוניים בחלקים שווים, ולא באופן חלקי. פסק הדין מחזק את הצורך והחשיבות העליונה בעריכת הסכמי ממון ברורים ומפורשים."
עו"ד גל רוסבי מור, בעלים, גל רוסבי מור חברת עורכי דין, פירש את השלכות פסק הדין, "המשמעות היא אחת: פחות ירושה לילדים. פסק הדין האחרון של העליון מנפץ אשליה בסיסית: מה שההורים הורישו, לא בהכרח יגיע לילדים. עצם העובדה שהנכס רשום בטאבו בנפרד לא מגינה עליו. ההתנהלות מול בן הזוג היא שתקבע. מי שיפעל מתוך שגרה – עלול להתעורר כשמאוחר מדי ולגלות שנכס משפחתי הפך לשותפות עם אדם זר. מוריש שרוצה להבטיח שהנכס שהוא הוריש יגיע לילדים – חייב להשתמש בכלים משפטיים. לא מספיק לכתוב צוואה. אני ממליץ למוריש הקמת נאמנות: זה לא רק פתרון לעשירים. נאמנות פשוטה יכולה לחסום מראש את הנכס מלהפוך לרכוש משותף של בן זוג חדש של היורש. כך מגינים על נכסי ירושה באמת. לאלמנים ולאלמנות אני ממליץ כמובן לנהל אותו נכון, לצד הסכם ממון ברור, חשבון בנק נפרד, ואפס מעורבות של בן או בת הזוג. זה הבדל פשוט: או שאתה מפריד, או שאתה מחלק. אין דרך שלישית. זה קורה לאט ובשקט. אנשים לא שמים לב. בן הזוג מקבל גישה לניהול, ההכנסות נכנסות לחשבון משותף, יש שתיקה והסכמה שבשתיקה – ובית המשפט מפרש את כל זה כשיתוף קנייני. בסוף, מי שהתנהל בטעות – ימצא את עצמו מחלק את הנכס. גם ירושה. גם מתנה. שום דבר כבר לא מוגן אוטומטית".
עו"ד יעל גיל, בעלת משרד עורכות דין יעל גיל, הדגישה את השינוי המהותי בפסיקה: "הפסיקה החדשה של העליון משנה את כללי המשחק: בלי הסכם ממון, רכוש חיצוני- כולל מתנות וירושות, עלול להתחלק שווה בשווה בגירושין. החוק מחריג נכסים אלו מאיזון המשאבים לעת גירושין, אך פסיקת העליון מייחסת חשיבות יתר להתנהגות משתפת של הצדדים במהלך הנישואין וקובעת, כי יש לחלק את הרכוש, בניגוד לחוק. המסקנה היא כי מי שלא חותם על הסכם ממון מסכן את רכושו. הסכם ממון הוא לא מותרות, זו הגנה הכרחית."
עו"ד סיון כהן, בעלים, סיון כהן חברת עורכי דין אמרה : התהייה אם אפשר לתקף הסכם ממון כל כמה שנים, אינה ישימה, שכן המצב יצור עליונות לצד שינצל את הצורך בתיקוף ההסכם לאחר מספר שנים, ויסרב לעשות כן. ואז מה? הצד השני יעמוד מול דילמה חמורה האם בגלל הסירוב, הוא יפרק את המשפחה
עו"ד ליאור קיבריק, שותף במשרד קופלמן פרדו, הסביר את המשמעות המשפטית: "פסק הדין שניתן פה אחד מאשר את הקו שנקבע בפסקי דין קודמים של בית המשפט העליון. השיתוף הספציפי יוצר זכות קניינית ומשכך מצומצמת האפשרות של בתי המשפט לעשות שימוש בחלוקה שאינה שוויונית מטעמי צדק לפי חוק יחסי ממון. ועוד נקבע שההלכה חלה גם על נכסים שאינם דירות מגורים בהתאם להסכמות הצדדים כפי שהוכחו."
עו"ד שני לוי רוזנבלום, מייסדת משרד שני לוי רוזנבלום, נתנה פרשנות רחבה לחשיבות הפסיקה החדשה: "פסק הדין החדש בעניין שיתוף ספציפי מהווה נקודת ציון חשובה בדיני המשפחה לא רק בנוגע לנכסים חיצוניים אלא גם קובע סטנדרט חדש השם דגש על הסכמים שבהתנהגות הצדדים לאורך הקשר ופחות על חקיקה קודמת בהעדר הסכם ממון מפורש בין הצדדים. הוא משקף מגמה ברורה להכיר בהסכמות ובכוונות הספציפיות של בני זוג לאורך חיי הנישואין והקשר, גם כאשר החוק קובע מפורשות החרגה של נכסים ממסת הרכוש המשותף. המשמעות היא שבתי המשפט מעניקים כיום משקל רב יותר להתנהלות יומיומית ולראיות קונקרטיות, מה שמחייב ייעוץ משפטי מדויק ותכנון מוקדם לכל זוג שנמצא במערכת יחסים ארוכת טווח".
עו"ד טל תדהר, שותפה במשרד א. זינגר ושות', הסבירה את היתרונות שבהלכה החדשה: "הלכת השיתוף הספציפי מאפשרת לבתי המשפט להכיר בזכויות של בן או בת זוג בנכס מסוים, גם אם לא מתקיימים התנאים לאיזון משאבים לפי חוק יחסי ממון, כל עוד הוכח כי התגבשה הסכמה ביחס לשיתוף הזכויות בנכס. מדובר בהכרה משפטית שמביאה לידי ביטוי את התרומה הכלכלית והאישית שנבנית לאורך חיי זוגיות, כאשר כל מקרה נבחן לגופו."
עו"ד טלי אבידן, בעלת משרד טלי אבידן, הביעה התנגדות נחרצת לפסיקה החדשה: "לא ייתכן שבית המשפט יהפוך את החוק לחריג. צריכים להתקיים פרמטרים נוקשים ומדויקים כדי להוכיח כוונת שיתוף." עו"ד אבידן התייחסה גם לנושא ידועים בציבור ואמרה כי, ״הגיע הזמן שהמחוקק יאמר את מילתו לגבי זהותם של ידועים בציבור ושהנושא לא יהיה נתון לפרשנות של כל שופט ושופט ולאג׳נדה שלו״.
עו"ד רחל שחר, מנהלת ובעלים, רחל שחר חברת עורכי דין, טענה כי "פסק הדין בע"מ 5620/24 מחייב עיון מחודש – כי הוא מערער את הוודאות הרכושית של נשים וגברים כאחד. הוא יוצר מצב שבו גם נשים וגם גברים מאבדים את תחושת הביטחון ברכוש האישי שלהם – גם כשהוא ניתן להם במתנה, גם כשהוא נרשם על שמם בלבד, וגם כשנרכש מכספם הפרטי לפני הנישואין". עו"ד שחר מזהירה כי, "פסק הדין מקבע תפיסה בעייתית, שלפיה אדם בזוגיות אינו שולט עוד באופן ברור ברכוש הפרטי שלו. הפרשנות השיפוטית של 'כוונת שיתוף' מוחלת על שתיקות, על ניהול שוטף, על היעדר התנגדות – וזה פוגע גם בגברים וגם בנשים שמבקשים לשמור על עצמאות כלכלית בזוגיות. ההשלכות לכך הינן: טשטוש מוחלט בין רכוש נפרד לרכוש משותף, אין ודאות משפטית: הסכמה מפורשת כבר אינה תנאי לשיתוף. אין ודאות קניינית שכן גם רישום בטאבו אינו חסינות. ובנוסף, כל אחד ואחת עלולים להפסיד זכויות – רק משום שלא דיברו בזמן. המסר שלי למחוקק הוא כי על הכנסת להתערב. יש לעגן בחוק את ההגנה על נכסים פרטיים שניתנו במתנה או נרכשו טרם הנישואין. שתיקה אינה שיתוף. עצמאות רכושית היא זכות – לא פריבילגיה".
המתח המתמשך בין בית המשפט לענייני משפחה לבין הדין הרבני ממשיך סביב נושא המזונות ומעבר
ההחלטה כי לבית הדין הרבני אין אפשרות מעשית לדון במזונות הינה פרק נוסף במאבק הסמכויות בין הערכאות השונות, מאבק שנוגע בסוגיות רבות בתחום דיני המשפחה, "בעקבות דנגצי"ם שניתנו לאחרונה בתיקים דנג"ץ 15839-03-25 ודנג"ץ .16302-03-2- הרי ששוב הקווים מטשטשים וסוגיית סמכות עניינית עולה ביתר שאת", אמר עו"ד מיכאל גבור, שותף מייסד, מיכאל גבור חברת עו"ד, "כלומר, לאחר שנוכחנו לדעת כי לא ניתן לכרוך מזונות בתי הדין ינסו לעקוף החלטה זו במסגרת פרוצדורה של הגדרת התביעה כתביעה להשבת הוצאות – אשר ניתן ותותיר את הסמכות בבית הדין חרף ההחלטה בביהמ"ש העליון בשבתו כבג"צ. איתנות הלכת שרגאי מוטלת עתה בספק לאור רצון בתי הדין לשמר הסמכות אצלם וישנה כבר סנונית אחת לפחות אשר עלולה לבשר על בוא האביב בהחלטת בית הדין האזורי ששימרה סמכות עניינית, הגם פס"ד וההלכה האחרונה בבג"צ".
עו"ד קטי טל, בעלים משרד עו"ד קטי טל שיתפה כי, "בשנה האחרונה אנו עדים לפסקי דין שניתנים בבית הדין הרבני הגדול, בשאלות משפטיות שטרם ניתנה בהם הכרעה בבית המשפט העליון. לאחרונה, נדונה שאלה משפטית מעניינת בשאלה החלוקה בעלויות מיסוי פנסיות שמועברות לבן הזוג לשעבר, וניתן פסק דין חדשני בבית הדין הרבני הגדול, שהכריע כי לגימלאי הזכות לתכנן מס וכי בת הזוג לשעבר זכאית לחלקה בפנסיה על פי מדרגות המס שבוחר הגימלאי. בעקבות פסק דין זה, ניתנה בבית המשפט העליון רשות ערעור בגלגול שלישי בנושא ואנו צפויים להלכה מעניינת בנושא בחודשים הקרובים".
עו"ד יוסף גביזון, שותף מנהל, עו"ד ונוטריון משה גביזון טען כי, "ככל ויש לבתי הדין הרבניים סמכות לדון בהסדרי השהות של הילדים עם הוריהם - הם צריכים לעשות זאת רק על פי הדין האזרחי ולא הדתי. על כל עורך דין שמקבל לידיו תיק הסדרי שהות שמתנהל בבית הדין הרבני להודיע מיד "אני מתנגד לסמכות בית הדין לדון בהסדרי השהות, וגם אם יש לבית הדין סמכות לדון בהסדרי השהות - אני מתנגד כי ידון על פי הדין הדתי אלא אך ורק על פי הדין האזרחי".
עו"ד הילה וינטרוב, בעלת המשרד הילה וינטרוב, התייחסה להתנגדות בתי הדין: "בית הדין הרבני לא מאפשר לצמצם את כוחו, כפי שנקבע בפסק דינו החדש של ביה"ד הרבני הגדול (בתיק 1495176/4 מיום 22.7.25 שבו ייצגתי את האישה. על אף בגץ 5988/21 עמדת בית הדין הרבני הגדול כיום הינה כי הסמכות לדון במזונות ילדים נתונה לו, בין אם בהסכמת הצדדים ובין אם לא, בהתאם לאמרות האגב בפסק הדין. האחת, כי פסק הדין בבגץ 5988/21 חל אך ורק ביחס להליכים אשר נדונו בפניו ולא ביחס להליכים אחרים. כלומר, לא רק שאין לפסק הדין תחולה רטרואקטיבית, אלא שלכאורה לפסק הדין אין תחולה כלל ביחס להליכים אחרים. והשניה, בדרך של תביעת השבה אשר כוללת גם הוצאות עתידיות של הילדים".
עו"ד רבקה שורץ, מייסדת ובעלים משרד רבקה שורץ, הביעה עמדה נחרצת ומנוגדת לרוב הדעות שנשמעו בהקשר זה, "בניגוד לעמדת חבריי, אני סבורה שדווקא שלילת סמכותו של בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים - היא שפוגעת בטובת הקטין, ולא פחות מכך: בנשים מוחלשות. בג"ץ הפך את הלכת שרגאי על ראשה; במקום להבטיח הגנה - יצר מנגנון של מניפולציה דיונית. עמדת המיעוט של השופט סולברג לא רק צודקת - היא מחויבת. יש להשיב לבית הדין את הסמכות המלאה, לא “עוללות” ולא השבת הוצאות בלבד - אלא סמכות שלמה, כמתחייב מחוק שיפוט בתי הדין הרבניים ומההיגיון המשפחתי: הליך אחד, ערכאה אחת, משפחה אחת - כדין, על דרך הכריכה. בפועל, בג”ץ לא פתר את מרוץ הסמכויות – אלא החמיר אותו. אני מקווה שהצעת החוק תאושר, ותשיב את הסמכות לערכאה שהוכיחה בשנים האחרונות: ראיית טובת הילד, ראיית טובת האישה - ויעילות מערכתית אמיתית".
גם עו"ד איתן קוהלי, בעלים משרד עו"ד איתן קוהלי, הביע התנגדות להצרת סמכויות בתי הדין בנושא מזונות, "ישנו שינוי דרמטי שיצר הלם גדול ואשר שינה חיי אלפי משפחות והוא נוצר כתוצאה מהחלטת הבג״צ שהכריע וקבע שאין לכב׳ בית הדין הרבני סמכות לדון בענייני מזונות ילדים – כאשר פסיקת העליון משנה למעשה את כללי המשחק. הסוגיה בוחנת את ההשלכות המיידיות על משפחות, את פוטנציאל העומס על המערכת, ואת החשש מהשלכות רוחביות על יחסי דת ומדינה. פסק דין תקדימי של זה בג"ץ לוקח למעשה את סמכות הדיון במזונות ילדים מבתי הדין הדתיים. מעבר להשלכות המשפטיות המיידיות, מהלך זה מעלה שאלות עמוקות על זכות הבחירה של הפרט ועלול להוביל ל'כפייה אזרחית' ולקיטוב חברתי.
גישתי ועמדתי כדעתו של כב׳ השופט סולברג ( דעת מיעוט בבג״צ) לפיו יש להשאיר את הסטטוס קוו, ולאפשר לבית הדין הרבני להמשיך במלאכתו, כשטובת הקטינים נבחנת בראש ובראשונה ובלי קשר באיזו ערכאה שיפוטית, יפנה מי מההורים להתדיין".
עו"ד מאיה רוטנברג, בעלת משרד מאיה רוטנברג, אמרה כי, "בבג"צ אותו ייצגתי בית המשפט העליון התקבלה עמדתי שילדים צריכים להיות מחוץ לזירת המריבה של ההורים בבתי הדין הרבניים ונקבע שלבית הדין הרבני אין זכות לדון במזונות ילדים. בתי הדין הרבניים למרבה הצער לא מחילים את הדין האזרחי בענייני ילדים ובכך פוגעים בטובת הילדים ועל כן צריך להוציא את ענייני הילדים מסמכותם. יש לי ביקורת גדולה על הכנסת שלא עושה את תפקידה ולא עושה סדר בכל ענייני החקיקה בתחום של המעמד האישי, תוך יצירת כאוס. כמו כן המחוקק פועל עפ"י שיקולים פוליטיים ולא שיקולי מוסר ובכך נוצרת פגיעה במשפחות. בנסיבות הללו שבהן אין סדר אנחנו רואים אקטיביזם שיפוטי, כמו בהחלת השיתוף הספציפי בין בני זוג מה שלמעשה מכריח זוגות לערוך הסכם ממון".
עו"ד ערן עזרא, בעלים ומייסד משרד ערן עזרא, הדגיש את היתרונות המובילים ליצירת ודאות כתוצאה מההחלטה של בג"ץ לגבי נושא המזונות ואת הציפייה להמשך המגמה של יצירת ודאות בתחום, "הכאוס המשפטי, בשנים האחרונות, בענייני מזונות ילדים נבע מפרשנות שונה של הערכאה האזרחית אל מול הערכאה הדתית. פסק דינו של בג"ץ לפיו בתי הדין הרבניים לא מוסמכים לדון במזונות ילדים מקנה וודאות לצדדים. הדבר מונע 'מרוץ סמכויות' בעניין מזונות קטינים, חוסך זמן שיפוטי יקר וחוסך הוצאות נכבדות לצדדים. הליכי הגירושין כיום, לטעמי, כרוכים ב'יתר אקטיביזם שיפוטי' דבר שמוביל לחוסר וודאות משפטית. מכאן, ולאור המצב המשפטי שבו ההליכים מורכבים הן ממערכת דינים אזרחית והן ממערכת דינים דתית ולאור 'יתר האקטיביזם שיפוטי' יש לשאוף להקנות וודאות גדולה ככל שניתן לצדדים. בפסיקתו התקדימית של בג"ץ הוסדרה סוגיית הסמכות לענייני מזונות קטינים, אך יש עוד נושאים רבים שמן הראוי להביא לוודאות גם בהם".
אילו נושאים נוספים מעסיקים את ענף דיני המשפחה והירושה בתקופה הנוכחית?
עורכי הדין המובילים שהשתתפו בכנס העלו לדיון סוגיות נוספות רבות המעסיקות אותם בתקופה הנוכחית. עו"ד ליאת שקלרז הורוביץ, שותפה מייסדת במשרד שקלרז תירוש, ביקרה את המגמה החדשה של החלטות בית המשפט העליון, "פסקי הדין האחרונים של בית משפט העליון מסמנים תזוזה דרמטית לעבר פרשנות שיפוטית שמחלישה את ההגנות שהחוק נועד לספק."
עו"ד אורי צפת, בעלים ומנהל משרד אורי צפת, התייחס גם הוא לנושא: "כל פסיקה משפטית משמעותית של ביהמ"ש העליון מייצרת צונמי משפטי בעל הדף עצום. כך עכשיו פסק הדין של ביהמ"ש העליון בעניין השיתוף הספציפי מביא לשיאו את הצורך ההכרחי בהסכם יחסי ממון שיבוא למימוש בעת פקיעה - פטירה או גירושין."
עו״ד מרב רייכמן-שקד, שותפה במשרד אירית רייכמן ושות׳ המתמחה בדיני משפחה, ירושה ועסקים משפחתיים, טענה כי, “במרבית הסכסוכים המשפחתיים, הפער בין הסדרה מוקדמת לבין התדיינות משפטית ממושכת הוא עצום – הן מבחינת המחיר הכלכלי והרגשי, והן מבחינת תוצאות ההליך. ככל שהפנייה להסדרה נעשית בשלב מוקדם יותר, כך גובר הסיכוי להסכמה עניינית, המבוססת על תכנון מושכל ושיתוף פעולה – ולא על תגובה למחלוקת שכבר התעצמה".
עו"ד נאוה פרס, בעלים, נאוה פרס, משרד עורכי דין, דיברה בפורום על התיקון לחוק הכשרות המשפטית שייכנס לתוקפו בתחילת אוגוסט הקרוב, ובמסגרתו נקבעו הוראות שיקלו על הציבור, בייחוד בקבלת אישור פעולות של אפוטרופסיים ומיופי כוח, "הכוונה למכירת נכסים, שעבודים ופעולות נוספות, שעד היום נדרשנו לפתוח בהליך משפטי בגינם. היום האישור יינתן ע״י האפוטרופוס הכללי. אני מקווה שהפרוצדורה במשרדי האפוט׳ תהיה יעילה ומהירה יותר".
עו"ד אליהו מזרחי, מייסד ובעלים משרד אליהו מזרחי, הסביר את היחס בין כתובה לאיזון משאבים: "הדעה הרווחת ברוב בתי הדין הרבניים כי "אין כפל זכויות" ולא יפסקו כתובה ותוספת הכתובה יחד עם זכויות שקיבלה האישה באיזון המשאבים. אולם יש לשים לב כי ככל והאישה לא קיבלה זכויות עודפות מעיסוקו של האיש, לדוגמא הזכויות שצברו מעבודה זהים, אלא מחצית מכספים ונכסים שנצברו יחד במהלך הנישואין, הרי שיש מקום לתבוע את הכתובה ככל והיא לא נשללה ואין המדובר ב"כפל זכויות".
עו"ד אילן יעקובוביץ, מייסד ובעלים משרד אילן יעקובוביץ, המליץ על שימוש בבוררות לטובת פיתרון סוגיות משפטיות הקשורות להגדרת 'ידועים בציבור', : "לאור החידושים בפסיקה לעניין הגדרת ״ידועים בציבור״ והעובדה כי הסכסוכים בין ידועים בציבור הם רכושיים ברובם, הכרעה בסכסוכים אלו בהליך בוררות היא הכלי היעיל, המהיר והזול ביותר עבור הצדדים. מן הראוי שעורכי הדין יכללו תניית בוררות בהסכמי חיים משותפים בין ידועים בציבור".
עו"ד עדי חן, בעלים ומייסדת במשרד עדי חן עורכי דין וגישור, הסבירה את השינויים במעמד הידועים בציבור, "סוגיית מעמדם וזכויותיהם המשפטיות של הידועים בציבור נוגעת לחלק לא מבוטל מהאוכלוסייה במדינת ישראל, משום שחלק מהאוכלוסייה הינם פסולי חיתון שלא יכולים להינשא בנישואין דתיים (כמו כהן וגרושה) או זוגות מעורבים, וחלק אחר מעדיפים לחיות כידועים בציבור, למרות שאין לגביהם כל מגבלה מהדין הדתי, כדי שלא לכבול את עצמם בנישואין דתיים. נכון להיום, אין במדינת ישראל חוק שמסדיר את מעמדם של הידועים בציבור וזכויותיהם ולכן בהעדר הסכמים, בתי המשפט הם אלה שקובעים אם בני הזוג היו ידועים בציבור ואיזה זכויות מגיעות לכל אחד מהם במקרה של מוות או פרידה.
למעשה, המשפט נתן מענה לתופעה חברתית שכיחה והיה קל מאוד יחסית להיכנס להגדרה של הידועים בציבור ולקבל זכויות שונות, כמו זכויות סוציאליות, מזונות גם לנשים וגם לגברים (זכות שלא ניתנת לגברים נשואים). בתי המשפט בעבר לא דרשו זמן מינימאלי למגורים משותפים ואף בנסיבות מסוימות הכירו בבני זוג כידועים בציבור גם אם לא התגוררו במשותף, לא היה צורך בניהול חשבון בנק משותף, ואף יתרה מכך, הוכרו בני זוג ידועים בציבור כאשר אחד מהם או שניהם לא היו פנויים. אלא שפסק דין שניתן בבית המשפט העליון ב 5/2025 טרף את הקלפים ומאז חל מהפך בכל הקשור בהכרה בבני זוג ידועים בציבור. בית המשפט העליון הקשיח מאוד את התנאים וצמצם אותם מאוד ויש לכך השלכות קשות ורוחביות על זכויות של ציבור שלם. באותו פסק דין בית המשפט העליון עמד על הצורך בניהול חשבון בנק משותף (דרישה שפוגעת באוטונומיה הכלכלית ובעיקר מחזירה את הנשים עשרות שנים אחורה למרות שנשים רבות כיום הן חזקות ומשתכרות יותר מגברים), מגורים משותפים, ילדים משותפים, רכוש משותף קביעת בני הזוג כמוטבים בפוליסה – דרישה קשה מאוד שפוגעת בחופש האדם.
לכן כיום בעקבות פסק הדין, טוב יעשו בני זוג ידועים בציבור אם יערכו הסכמים לחיים משותפים שיגדירו את הזכויות והחובות של כל אחד מהם וכן צוואות. באופן הזה יוכלו בני הזוג להימנע מלקחת סיכון שבשעת אמת בית המשפט יסרב להכיר בזוג כידועים בציבור וידחה את התביעה לזכויות, זכויות שכאמור עד לפסק הדין הזה היו ניתנות כדבר שבשגרה ובקלות
עו"ד לימור חלימי, מייסדת ומנהלת משרד לימור חלימי, התייחסה לנושא הקשה של "ניכור הורי", "מערכת המשפט לא מצליחה לספק מענה לסוגיה הכואבת שנקראת "ניכור הורי". גם שילוב של הפן המשפטי לצד הפן הטיפולי לא נותן מענה מספק, בוודאי לא במהירות שהרעה החולה של ניכור הורי מצריך. צריך להיות מענה חקיקתי סדור".
עו"ד אבישג כבירי , איימי בכור-בוני - משרד עורכי דין, דיברה על הבעייתיות של סוגיית המזונות בישראל, ״מלחמת הסמכות על המזונות לא פותרת את הבעיה האמיתית: אין מזונות במדינת ישראל. לא בבית משפט ולא בבית הדין הרבני. לפסוק לאמא 600 שח לילד זה לא מזונות. בתי המשפט לקחו את בע״מ 919/15 ושחקו אותו והפחיתו עד שהביאו למצב הקיצוני שאנחנו נמצאים בו היום: העובדה היא שאין מזונות קטינים במדינת ישראל״
עו"ד רעות שדה, בעלים, רעות שדה ושות' משרד עורכי דין, דיברה על תופעת תביעות הכתובה, "לאור ריבוי תביעות כתובה בשנים האחרונות ופסיקות רבות של בתי הדין במסגרתן הוטלו חיובים כספים משמעותיים, נראה כי בתי הדין גילו נתיב משפטי אפקטיבי שדרכו הם החזירו לעצמם חלק מכוחם שהתדלדל לאחר שנים שבהן היה תהליך של כרסום מתמשך בסמכויותיהם, כתוצאה מפסיקותיו של ביהמ"ש העליון, בתוך מה שמכונה "מירוץ סמכויות". תביעות כתובה הפכו לטרנד שהלך וצבר תאוצה לעומת שנים עברו ובאמצעותן "מאזנים" בתי הדין את כוחם אל מול סמכויותיהם של בתי המשפט".
עו"ד מיכאל וייס, בעלים, מיכאל וייס משרד עו"ד דיבר על מירוץ הסמכויות בנוגע לגירושין ב'קיבוץ המתחדש', "בשנים האחרונות בקיבוצים מתקיים הליך שיוך נכסים - תמציתו – העברת דירות המגורים של החברים שהיו עד כה קניין ציבורי של הקיבוץ - לקניין פרטי של החברים. כאשר בני זוג ששניהם או אחד מהם חברי קיבוץ מתגרשים, עניין דירת המגורים וחלוקת הנכס הפכה בעקבות הליך שיוך הנכסים בקיבוץ המתחדש למוקד הסכסוך בגירושין. מהתיקים שבטיפולי נראה כי בנושא זה מירוץ הסמכויות בין בית המשפט לבית הדין 'חי ובועט' יותר מתמיד.
בבית הדין הרבני מתקשים להבין את התהליך של שיוך נכסים בקיבוץ ולמי שייכות הזכויות, באופן שנותן יתרון מובהק לחבר הקיבוץ על פני בן הזוג שאינו חבר, או שפחות ותיק ממנו, לצאת מהגירושין עם כל הנכס או חלקו הגדול. מצד שני בבית המשפט לענייני משפחה שדן בתיק כזה הכלל יותר ברור – אם יש ראיות טובות לשיתוף בנכס בית המשפט יחלק אותו וגם יפסוק דמי שימוש למי שיצא מהדירה.
בעקבות פסק דין שניתן בעליון בבע"מ 5620/24 – המגמה הזו לדעתי צפויה לגדול. לפי פסק הדין של העליון די במצג ברור של שיתוף גם ללא השקעה כספית של בן הזוג כדי שהנכס יחולק. פסק דין זה ישפיע בוודאי גם על ההליכים בבתי המשפט לענייני משפחה בתיקים של גירושין בקיבוץ המתחדש. די יהיה במצג ברור לגבי "נכס חיצוני" כדי שיאוזן ובפרט שמדובר בדירת מגורים. בבתי הדין הרבניים מצד שני הכלל נותר הרבה פחות ברור עד לא קיים. בביה"ד מתקשים להבין את ההבדל בין חבר קיבוץ לבן קיבוץ, מה המשמעות של המועד הקובע לפי תקנות האגודות השיתופיות ומכח מה מעביר הקיבוץ את הדירות לחברים. בבית הדין בן הזוג שתובע זכויות בנכס כזה עלול להפסיד את הנכס ובבית המשפט הסיכוי שלו הרבה יותר טוב. אם כן בנוגע לגירושין בקיבוץ – המגמה היא שמרוץ הסמכויות רלוונטי מתמיד שכן המשמעות של בחירת הערכאה – דרמטית"
עו"ד ליאן קהת, מייסדת ובעלים, ליאן קהת, משרד עורכי דין נוטריון, דיברה על פירות ההשבחה בנכסים חיצוניים, "חיזוק עקרון המאמץ המשותף בפסיקת העליון בפסק הדין בע"מ 3462/23 פלוני נ' פלונית, שניתן באוקטובר 2024, בית המשפט העליון (מפי השופט סולברג ובהסכמת השופטים עמית ושטיין) קבע הלכה חשובה הנוגעת לחלוקת פירות והשבחה של נכס חיצוני בעת איזון משאבים. נקבע כי יש להבחין בין השבחה או פירות שהופקו באופן פאסיבי ושאינם בני איזון, לבין השבחה או פירות אקטיביים שנוצרו בעקבות מאמץ בתקופת הנישואין, אשר כן ייכללו באיזון. זוהי אבחנה מהותית שמקבעת את עקרון המאמץ המשותף, ומונעת מצב שבו בן זוג "ניזון מהעץ" שנשתל בנישואין אך נהנה מפירותיו לבד. בכך, ההלכה חיזקה את ההגנה על בן הזוג החלש והבהירה גבולות ברי האיזון בנכסים מורכבים, לרבות דרך התאגדות עקיפה".
עו"ד מיכל מוזס, בעלת משרד מיכל מוזס התייחסה לכוח הרבה הנתון בידי עו"ס ומומחים בתיקים דל דיני משפחה, "העו״ס היא השופט של התיק: מה שמכריע את התיק בכל הנוגע לקטינים, (שהות, הגירה, ניכור..) זו חוו״ד העו״ס/ המומחה. כביכול בהמ"ש אינו חותמת גומי והתסקיר עובר לתגובת הצדדים ולהחלטת השופט. אבל בסוף ההכרעה לא מתבצעת לפי הכריזמה של עורך הדין או האינטואיציה של השופט, אלא כמעט תמיד מאמצים את מסקנות התסקיר של שירותי הרווחה או חוות הדעת של מומחים מטעם בית המשפט, או במילים פשוטות: את מה שהתסקיר ממליץ . אם כן המפתח האמיתי לתיק נמצא אצל העו״ס / המומחה".
d&b – לדעת להחליט
