זה הזמן להקים מנהלת תכנון לנפגעים
לאור האירועים הקשים שפקדו את מדינת ישראל במבצע "עם כלביא", בו נפגעו ישירות אלפי יחידות דיור ואזרחים רבים נותרו מחוסרי קורת גג, מתחדדת יותר מתמיד האחריות הממשלתית להוביל מהלך שיקום מהיר, יעיל וחסכוני. אין ספק שהמציאות המונחת לפתחם של מקבלי ההחלטות שונה לחלוטין מתקופת רגיעה – ובכל זאת, נדמה כי המערכת עדיין פועלת באותו הקצב.
לאחר שנפלו מטחי הטילים הראשונים, התברר כי מקומות רבים שנפגעו היו בשלבים כאלה ואחרים של הליכי התחדשות עירונית , שאם היו יוצאות אל הפועל, ייתכן והיו מצמצמות את הנזק בצורה משמעותית. במקום זאת, מצאו עצמם אלפי אנשים מפונים מבתיהם ונסמכים על תקציבי המדינה שמממנת את שהותם במלונות ובדיור חלופי. הליכי תכנון מהירים יותר וצמצום הבירוקרטיה היו יכולים לא רק לצמצם את הפגיעה בהם אלא גם את הוצאות המדינה, לאחר הפגיעה.
לא מדובר כאן רק בצורך אנושי דוחק להשיב את האנשים לביתם, אלא גם על רציונליות כלכלית: ככל שהמדינה תאריך את שלב הפינוי, העלות התקציבית תעלה, ותבוא על חשבון כסף שהיה עדיף שיופנה ישירות לשיקום ולפיתוח. זהו מצב שבו האינטרס של האזרח והאינטרס של המדינה זהים לחלוטין, וברור כי אין כל היגיון להמשיך ולהתנהל במתכונת רגילה.
יתרה מכך, הרי ברגע שתוכנית מאושרת, מתקבלים היתרי הבניה והיזם מפנה את בעלי הדירות במסגרת פרויקט ההתחדשות העירונית לצורך הריסת הבניין / בניינים, הרי שעלויות הדיור החלופי מוטלות על היזם, כחלק מביצוע הפרויקט, והמעמסה הכלכלית עוברת לכתפיו. רוב התושבים שפונו מבתיהם אינם יכולים להרשות לעצמם להמתין חודשים ואף שנים עד שישובו לשגרת חייהם. הם תלויים בהחלטות מוסדות התכנון והרשויות השונות, אלה שקצב עבודתם מוכתב בדרך כלל על ידי שיקולים שאינם רלוונטיים דיים בוודאי ברגעי משבר כאלו.
לכן, יש לכונן ועדה ייעודית, בעלת סמכויות תקדימיות, שתיצור מסלול ירוק ומזורז לכל אותן תוכניות התחדשות עירונית שהתעכבו בשל מורכבות בירוקרטית, דיונים חוזרים או עומסים אדמיניסטרטיביים. הכוונה אינה לעקוף את עקרונות התכנון הנכונים והבטיחותיים כמובן, אלא לקצר משמעותית את לוחות הזמנים, לצמצם הליכי סרק ולשמור על גמישות שמותאמת למצב קיצון. בדומה להקמת הוותמ"ל ושינויי הליכי התיכנון במסגרת 'רפורמת המרפסות'. ואז, ברגע שתוכניות הבנייה יקבלו את כל האישורים הנדרשים, יתקבל היתר הבניה והיזם / קבלן הפרטי יוכל להתחיל בביצוע הפרויקט (לרבות פינוי הדירות המיועדות להריסה)האחריות הכלכלית והביצועית תעבור מהמדינה לידי היזם או הקבלן, וכתוצאה מכך התקציב הממשלתי יוכל לשוב ולהשקיע בתחומים בוערים נוספים.
מעבר לשיקול התקציבי, יש כאן גם מסר חשוב של מדינה האמונה על הדאגה לאזרחיה, כזו שלא מסתפקת בסיסמאות אלא יודעת להפשיל שרוולים ולשחרר חסמים כשצריך. מדינה שמבינה שהחזרת התושבים לבתיהם במהירות היא לא רק עניין של קורת גג – אלא חזרה לשגרה, הפגת חרדות, חיזוק המרקם הקהילתי ומהבחינה העיסקית, זהו איתות עסקי חיובי לענף הנדל"ן שגם כך ידע עליות ומורדות בשנים האחרונות מאז תחילת 'חרבות ברזל', וזאת כאשר השלכות המלחמה המתמשכת עדיין (לכאורה) משפיעות עליו ועל ההתנהלות של קבלנים ויזמים רבים.
צריך לזכור שבכל שבוע של עיכוב מתארך, ממשיכה המדינה לממן את חייהם של פליטים בארצם, אנשים שנעקרו באחת מחוויית הביטחון הכי בסיסית. לאזרח הפשוט קשה להבין מדוע בעוד שמערך החירום הצבאי מסוגל לפעול במהירות שיא, התחום האזרחי ממשיך להיתקע בשגרה ביורוקרטית מקפיאה. החלטה אסטרטגית של הממשלה, שתקים ועדת שיקום מזורזת, תמחיש בבירור שהמדינה לא רק יודעת להגן על אזרחיה, אלא גם יודעת להשיב אותם חזרה למסלול החיים ביעילות ובנחישות.
בסופו של דבר, זהו מהלך הכרחי המיטיב עם כולם: תקציב המדינה שנחסך, תושבים שרואים אופק, ויזמים שיש להם מוטיבציה ברורה להחזיר את הגלגל הכלכלי לתנועה. ברגע שנבין זאת – אין עוד להצדיק את ההמתנה הארוכה לתכנון, והליכי האישור ועד לביצוע שיכולים להיות הרבה יותר פשוטים ויעילים ממה שהם היום. בהאתמה, אסור לשכוח, ככל שהליכי האישור והזמן, כספים ומאמץ שיידרש מרגע התחלת התהליך ועד ה"ירידה לשטח" יתקצר, כך גם הוודאות של היזמים תגדל -> הסיכון במשוואת ניהול הסיכונים, יפחת ואף סביר כי יוביל לירידת (או לפחות להאטה) במחירי הדיור של הדירות החדשות שייבנו במסגרת פרויקטים אלו. זה הזמן למעשים ולהקמת גוף תכנון ייעודי לפרוייקטים מסוג זה ולכל הפחות בשלב הראשון, ביחס לפרויקטים שנמצאים באיזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל" ו"עם כלביא"
עו"ד עידן בן-יעקב הוא שותף ב"בן-יעקב משרד עו"ד"
