בלעדי
המדינה רוצה לסגור את חברת טיהור קרקעות תעש אחרי עשור של כישלונות
מנהל רשות החברות רועי כחלון ביקש מהשרים ישראל כ"ץ ודודי אמסלם להעביר לחברה לשירותי איכות סביבה את פעילות נצר השרון, שהוקמה לפני עשור. מיזמים רבים שהיו אמורים להסתיים ב־2024 לא הושלמו או לא החלו, אבל שבעת עובדי נצר השרון חלשו על תקציב של 63 מיליון שקל
תת־ביצוע, אי עמידה בלוחות זמנים ובזבוז כספי ציבור: רשות החברות הממשלתיות מנסה לסגור את חברת נצר השרון כעשור לאחר שהוקמה כדי לטהר קרקעות שזוהמו בידי התעשייה הצבאית (תעש). לכלכליסט נודע כי בימים האחרונים מנהל רשות החברות רועי כחלון פנה לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולשר שאחראי על החברות הממשלתיות דודי אמסלם בבקשה שיאשרו את העברת תחומי אחריותה ופעילותה של נצר השרון לחברה הממשלתית לשירותי איכות סביבה והפסקת פעילות נצר השרון באופן מבוקר.
ההסבר של רשות החברות למהלך הוא חוסר שביעות רצון מתמשך מפעילות נצר השרון. בדיקה מקיפה שעשתה בעניינה בחודשים האחרונים העלתה כי שורה ארוכה של פרויקטים לטיהור קרקעות שהחברה היתה אמורה להשלים במסגרת מתווה רב־שנתי, שנקבע עם הקמתה — לא החלו או בוצעו באופן חלקי.
נצר השרון הוקמה ב־2015 במסגרת תהליך סבוך, מורכב וארוך שנים שניהלה המדינה לקראת הפרטת תעש. הקמתה נועדה להעביר לתחומי אחריותה משקולות היסטוריות שהכבידו על תעש, בניסיון לשפר את האטרקטיביות שלה לקראת מכירתה. על נצר השרון הוטל לחקור ולטהר קרקעות ומי תהום שהזדהמו במתחמי תעש ברחבי הארץ בעשרות שנים של פעילות תעשייתית, שכללה שימוש בחומרי נפץ ובחומרי מסוכנים אחרים.
נצר השרון התנהלה בעצלתיים ובחוסר יעילות. בדיקת רשות החברות העלתה כי שורת מיזמים שהיו אמורים להסתיים עד 2024 לא הושלמו, כמה מהם אפילו לא החלו, למרות לוחות הזמנים שנקבעו להם ותקציבים שנתיים שהעמיד משרד האוצר בסכום כולל של כ־150 מיליון שקל.
בין היתר נדרשה נצר השרון לחקור קרקעות שבנוגע אליהן קיים חשש לזיהום — ברמת השרון, בטירת הכרמל, ברמת בקע, בנוף הגליל ובקריית שמונה — טיהורן, שיקומן ומסירתן לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לקראת שיווקן לבנייה למגורים. מדובר ביותר מ־6,000 דונם שלהערכת רמ"י יכולים להכניס לקופת המדינה עשרות מיליארדי שקלים עם שיווקן לבנייה של עשרות אלפי יחידות דיור.
פרט לכך, נצר השרון אחראית על טיפול באלפי גמלאי תעש, היא אמורה לשמש להם כתובת במקרים של תביעות משפטיות הקשורות לפעילותה ההיסטורית של החברה. הפעילות התעשייתית והעסקית של תעש הועברה בזמנו למבנה ארגוני חדש בשם "תעש מערכות", ובסוף 2018 היא נמכרה לאלביט מערכות תמורת 1.9 מיליארד שקל.
מנתונים עדכניים שהגיעו לידי כלכליסט עולה כי מתחילת פעילותה של נצר השרון עד אפריל האחרון היא השלימה 65% בלבד מתוכנית הפרויקטים שנקבעה לה עם הקמתה, וניצלה כ־100 מיליון שקל מתקציה הפרויקטים. בכל התקופה הזו התקציב הארגוני של החברה הסתכם בכ־63 מיליון שקל, שהם 63% מהיקף הפרויקטים שביצעה. בתקציב ארגוני הכוונה להוצאות על שכר, התקשרויות עם יועצים, כלי רכב, שכירות, מחשוב ועוד. החברה מעסיקה שבעה עובדים בלבד.
בפנייה לשרים כ"ץ ואמסלם הזהיר מנהל רשות החברות כי נתונים עגומים אלה מעידים על מבנה הוצאות לא יעיל, שמחייב בחינה בהולה לקראת שינוי ארגוני בפעילות של נצר השרון. "לא רק שהחברה אינה מגשימה את המטרות שיועדו לה, היא גם מביאה לבזבוז ניכר של כספי ציבור", כתב להם כחלון.
עוד הוסיף: "במהלך השנים האחרונות רשות החברות ניסתה לקדם את ענייני נצר השרון ולסייע לה להגשים את מטרותיה, אולם ניסיונות אלה עלו בתוהו מסיבות הקשורות לקשיים במינוי השדרה הניהולית של החברה, לצד קשיים הקשורים לחוסר מומחיותה והיעדר ניסיונה".
בשלוש השנים האחרונות פעלה נצר השרון ללא מנכ"ל קבוע, ורונית בן אדיבה שימשה בתפקיד ממלא מקום המנכ"ל. מעמדה של בן אדיבה הוסדר רק בשבועות האחרונים, כשהוועדה לאישור מינויים בחברות הממשלתיות, בראשות השופטת (בדימוס) שולמית דותן, אישרה את מינויה למנכ"לית החברה באופן זמני, עד 23 באוגוסט.
האורות האדומים בנוגע לנצר השרון נדלקו ברשות החברות כבר ב־2018, שנים אחדות אחרי שהוקמה. מנהל רשות הרשות באותה העת ינקי קוינט ניסה לסגור ולמזג אותה עם החברה לשירותי איכות סביבה, אך משרד הביטחון התנגד למהלך בנימוק שהגישה לחלק מהקרקעות שזוהמו בידי תעש דורשת סיווג ביטחוני.
בימים האחרונים נציגי רשות החברות ומשרד האוצר נפגשו עם בעלי תפקידים במשרד הביטחון בניסיון לרכך את עמדתם בנוגע לסגירת החברה ולהעביר את פעילותה לחברה לשירותי איכות סביבה, הזרוע המקצועית של המדינה בתחום טיהור קרקעות. לפי הרשות, מאז 2016 החברה לשירותי איכות סביבה השלימה שורה של מיזמים, שבמסגרתם שחררה כ־11 אלף דונם לפיתוח ולבנייה, וכיום היא פועלת בכ־70 אתרים ברחבי הארץ במסגרת חקירת זיהומי קרקע וטיהור. לפי הרשות, החברה לאיכות הסביבה פועלת בין היתר בבסיסים שצה"ל פינה ובקרקעות שפינו חברות ביטחוניות, כך שממילא חלק מעובדיה עוברים תהליכי סיווג ביטחוני.
מהלכי רשות החברות לסגירת נצר השרון מקבלים רוח גבית חזקה מדו"ח שפרסם במאי האחרון מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שהצביע על כשלי המדינה בטיפולה בקרקעות מזוהמות. המבקר התריע על היעדר נורמות שמוסדרות בחקיקה לקביעת אחריות וטיפול בקרקעות מזוהמות, ומצא בין השאר כי נצר השרון ורמ"י לא עשו את הפעולות הדרושות לנטרול סכנות הנשקפות לציבור במתחם נוף ים שבהרצליה, בו פעל עד לפני שלושה עשורים מפעל לייצור תחמושת וחומרי נפץ של תעש.
המבקר גם קרא להאיץ את תהליך פינוי הקרקעות במתחם תעש שברמת השרון, שבו פועלת היום אלביט מערכות. עם רכישת תעש מהמדינה התחייבה אלביט להתפנות מהשטח עד אמצע 2024 ולהעביר את פעילותה לקריה התעשייתית שהקימה ברמת בקע שבנגב. כפי שכלכליסט חשף כבר אז, המתחם לא פונה בעקבות בקשה חריגה של משרד הביטחון מאלביט לאחר 7 באוקטובר והצורך הבהול באספקת חימושים לצה"ל. בנוגע למצב זה העיר המבקר כי על משרד האוצר, משרד הביטחון ורמ"י לתקן את הליקויים שנחשפו בביקורת, ולעשות זאת תוך כדי בחינת האיזון הנדרש בין המשך הייצור במתחם במהלך המלחמה לבין פינויו.
את תגובתה של רונית בן אדיבה, מנכ"לית נצר השרון, לא היה ניתן להשיג. ממשרד הביטחון נמסר: "עבודת המטה בנושא טרם הסתיימה".
