הרצליה ורעננה מובילות: כמה מרוויחים בממוצע בערים הגדולות?
חלקם של העובדים החזקים בין המובטלים גדל בעקביות. שיעור המתכנתים בין דורשי העבודה הכפיל עצמו כמעט פי שלושה מ־2.3% בנובמבר 2019 ל־6.3% בנובמבר האחרון. לראשונה: השכר החודשי הממוצע לשכיר חצה את ה-15 אלף שקל ברוטו
מגמה ברורה של החלשות העובדים החזקים נרשמת בשוק העבודה. בעוד כמות המובטלים במשק חזרה לשגרה, ההרכב שלהם כולל הרבה יותר עובדים חזקים, אקדמאים, מנהלים ותושבי יישובים חזקים – כך עולה מדו"ח דופק שוק העבודה של שירות התעסוקה לחודש נובמבר 2025, המתפרסם הבוקר. שיעור המתכנתים בין דורשי העבודה הכפיל עצמו כמעט פי שלושה מ־2.3% בנובמבר 2019 שלפני משבר הקורונה ל־6.3% בנובמבר האחרון. שיעור המנהלים בין דורשי העבודה גדל בתקופה זו בחצי מ־12.2% ל־18%.
על פי הדו"ח, בנובמבר השנה היו כ־166.1 אלף דורשי העבודה, מתוכם כ־32.3 אלף נרשמים חדשים. המספרים האלה מעידים לכאורה על חזרה לשגרה ודומים בהיקפם לחודשי נובמבר בזמני שגרה: 151 אלף בנובמבר 2022 שבין משבר הקורונה למלחמה ו־165 אלף בנובמבר 2019 שלפני משבר הקורונה.
אולם, בחינת הרכב דורשי העבודה לפי מבחנים שונים מגלה מגמה ברורה של החלשות החזקים. שיעור דורשי העבודה מיישובים באשכולות החברתיים־כלכליים הגבוהים (8–10) זינק מ־15.2% בנובמבר 2022, שנת השגרה היחידה בין הקורונה למלחמה, ל־21.1% בנובמבר השנה. שיעור היהודים הלא חרדים, שהם הקבוצה החזקה בשוק העבודה, גדל מ־60.7% בנובמבר 2022 ל־65.8% בנובמבר השנה. בין הגורמים לכך משבר ההייטק וכן המגמה של דיגיטציה של מקצועות מעמד הביניים.
בנובמבר היו כ־166.1 אלף דורשי העבודה – לכאורה עדות לחזרה לשגרה, אולם בחינת הרכב דורשי העבודה מגלה מגמה ברורה של החלשות החזקים – אקדמאים, מנהלים ותושבי יישובים חזקים
העיר הגדולה (מעל 75 אלף תושבים) שבה השכר הממוצע הגבוה ביותר היא הרצליה — 22,951 שקל לחודש ברוטו. אחריה רעננה – 22,565 שקל לחודש, מודיעין — 22,512 שקל לחודש ותל אביב רביעית עם 22,359 שקל לחודש. העיר הגדולה שבה השכר הממוצע הנמוך בישראל היא מודיעין עילית — 8,161 שקל לחודש, שנייה מהסוף רהט הבדואית — 9,548 שקל לחודש, ולפניהן בני ברק החרדית — 9,563 שקל לחודש ונצרת הערבית 9,924 שקל לחודש.
כך עולה מדו"ח השכר של הביטוח הלאומי למחצית הראשונה של 2025 המתפרסם גם הוא היום. הביטוח הלאומי החל השנה לפרסם דו"חות שכר שמתחרים באלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). החיסרון העיקרי של דו"חות הביטוח הלאומי הוא שהם אינם חודשיים אלא חצי שנתיים. אבל יש כמה יתרונות: הם מחשבים שכר ממוצע לאדם (גם אם הוא מועסק בכמה מקומות) ולא למשרה. התוצאה היא שהשכר הממוצע על פי הביטוח הלאומי גבוה ביותר מאלף שקלים מאשר זה של הלמ"ס. כן כולל דו"ח הביטוח הלאומי חישוב של השכר החציוני. חשוב לשים לב כי שני החישובים לא כוללים מרכיב מאוד גדול בהכנסות העשירון העליון — הכנסות מהון. במילים אחרות הם אינם משקפים את הפערים החברתיים האמיתיים, הגבוהים עוד יותר.
לראשונה, השכר החודשי הממוצע לשכיר חצה את רף ה-15 אלף שקל - ועמד בחצי הראשון של השנה על 15,098 שקל, לעומת 14,655 שקל בחצי הראשונה של 2024 — גידול ריאלי של כ־ 5.4%. השכר החציוני לשכיר בחצי הראשון של 2025 עמד על 10,586 שקל, לעומת 10,244 שקל במחצית הראשונה של 2024. הפער בין השכר הממוצע שמושפע מהמשכורות הגבוהות בהייטק לשכר החציוני שאינו מושפע מהן עומד על 43%, פער גבוה מאוד שמשקף את פערי הענק בחברה הישראלית. השכר הממוצע בחודש יוני 2025, החודש האחרון בדו"ח הביטוח הלאומי, עמד על 15,452 שקל לעומת 14,219 שקל בלמ"ס – פער של 8.7%. חציון השכר עמד ביוני על 11,009 שקל בחודש.
2 צפייה בגלריה
צביקה כהן, מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי. "חיזוק השכר בענפי הרווחה והחינוך – תנאי ליציבות כלכלית"
(צילום: יריב כץ)
תופעה מעניינת נוספת: השכר הממוצע למשרה בענף אספקת חשמל וגז בחצי הראשון של 2025 עמד על 31,922 שקל לחודש, גבוה יותר מהשכר בענף המידע והתקשורת המזוהה עם ההייטק שעמד על 30,256 אלף שקל. סביר להניח שגורמות לכך המשכורות הגבוהות בענף החשמל, למשל בחברת החשמל.
במקום החמישי מהסוף בין הענפים נמצא החינוך עם שכר ממוצע חודשי של 8,661 שקל ובמקום השביעי מהסוף – בריאות ורווחה — 9,886 שקל. מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי צביקה כהן אמר בתגובה ש"חיזוק שכר העבודה בענפי הרווחה, הבריאות והחינוך אינו רק שאלה חברתית אלא חובה מוסרית של ישראל כתנאי ליציבות כלכלית ויצירת חוסן לאומי". השכר הממוצע של גברים היה גבוה בכ־54% מזה של נשים — 18,441 שקל לעומת 11,940 שקל.
