ידועים בציבור – מסף מינימלי להגדרה מצמצמת
בעבר, רבים נכנסו בשערי הגדרת בני זוג כידועים בציבור. בעת האחרונה, מכיר ביהמ"ש בבני זוג כידועים בציבור, באופן מצומצם ביותר
בני זוג רבים במדינת ישראל חיים ביחד ללא נישואין, חלקם יוגדרו כידועים בציבור.
במשך שנים רבות, תנאי הסף להכרה של בתי המשפט בבני זוג כידועים בציבור, היו רחבים ולעיתים רחבים מידי. בתקופה האחרונה, מובילים בתי המשפט, קו מצמצם בפסיקותיו בנושא הידועים בציבור. בעבר, גם אם בני הזוג חיו ביחד תקופה קצרה, הכירו בבן/בת הזוג כידוע/ה בציבור הזכאית לרשת את הנפטר/ת, מכוח זאת. גם אם התנהלות בני הזוג לא עלתה בקנה אחד עם הקריטריונים המקובלים, להכרה כידועים בציבור, זכו רבים להכרה בכך. השינוי היום בפסיקה הוא גדול, עד כדי צמצום קיצוני ויתכן אף שגוי, בקביעות בתי המשפט לעניין ידועים בציבור.
אחת הדוגמאות הבולטות למגמה המצמצמת בפסיקה, עולה מפסק דינו של בית המשפט העליון רע"א 3323/23 שם נקבע, כי עצם העובדה שבני זוג תכננו להינשא, אינה מחזקת את הטענה להיותם ידועים בציבור, אלא דווקא מחלישה אותה. במקרה שנדון, בני הזוג חיו יחד כשנה וחצי, ניהלו משק בית משותף ואף קבעו מועד לנישואין. כחודשיים לפני הנישואין, נהרגה האישה בתאונת דרכים והעליון קבע, כי אין להכיר בבן הזוג כידוע בציבור, לצורך זכאות לפיצויים כתלוי מהמבטחת.
העליון קבע באופן תמוה, כי הכוונה להינשא, מעידה על כך שבני הזוג לא ראו עצמם כבעלי זכויות וחובות משפטיות טרם הנישואין. גישה זו, משקפת החמרה משמעותית בדרישות ההכרה בידועים בציבור ואף מעוררת קושי. שכן, הטיעון המרכזי בפסק הדין קובע, כי עצם העובדה שבני הזוג קבעו להינשא, מעידה על כך שדרישת הסף החשובה ביותר לא התקיימה. ומהי אותה דרישת סף? זו שנקבעה ברע"א 5096/21 לפיה, מה שמצדיק את הקביעה כי בני זוג הם ידועים בציבור, היא ההחלטה המבוססת, שמתקיימת ביניהם התחייבות רצונית "המלווה בכוונה ליצור יחסים משפטיים.
לפי רע"א 3323/23, מאחר שבני הזוג התכוונו להנשא, הדבר מעיד על כך שבאותה עת שעדין לא היו נשואים, לא חלו עליהם אותן זכויות וחובות משפטיות הנדרשות להגדרה כידועים בציבור. מכאן עולה, שאולי מוטב שבני הזוג לא היו מבקשים להינשא כלל, שכן אז, נראה כי לא ניתן היה להגיע למסקנה אבסורדית זו.
פסק דין זה, עומד בניגוד למגמה שהייתה קיימת בפסיקה, אשר הרחיבה יתר על המידה את ההכרה בזוגות כידועים בציבור. גם בני זוג שלא היתה להם כתובת מגורים משותפת וחשבון בנק משותף, יכלו להיות בעבר מוכרים כידועים בציבור. היו אף מי שחששו להכניס לביתם, בן או בת זוג ללא הסכם, פן יחליט ביהמ"ש שהם ידועים בציבור וכי מגיעות להם זכויות בדירה לא להם. פסק הדין מצמצם את זכויות הידועים בציבור ומגדיר את גבולותיהם באופן צר ביותר.
מקרה נוסף המעיד על היחס הבעייתי כלפי ידועים בציבור ארע כאשר קצין התגמולים של משרד הביטחון באגף השיקום, לא הכיר בבת הזוג של שוטר שנפל בשביעי לאוקטובר, כידועה בציבור. נטען כי בני הזוג התגוררו אצל ההורים, רבו בעבר ואף נפרדו לזמן קצר בעבר ועל כן, אין להגדיר את בת הזוג כידועה בציבור. נשיא בתי בימ"ש השלום במחוז דרום עמית יריב, במסגרת ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"א – 1951 שליד בית משפט השלום בבאר שבע, בפס"ד אנושי וחשוב, הכיר באישה כידועה בציבור וקבע כי: " העובדה כי יש בני זוג... הבוחרים להתגורר אצל הורי מי מבני הזוג מטעמים של חיסכון או של נוחות – היא בבחינת ידיעה שיפוטית, והטעמים שנתנה המערערת לבחירה זו – עולים בקנה אחד עם הפרקטיקה המקובלת. זאת ועוד, מגוריהם המשותפים של המערערת והמנוח אושרו על ידם בכתב, עוד בחייו של המנוח, כעולה מתצהיר ידועים בציבור עליו חתמו עבור משרד הבינוי והשיכון בחודש יוני 2022. הצהרה זו, הנושאת את חתימת המנוח, מהווה ראיה מובהקת, שמשקלה נכבד ביותר, למגוריהם המשותפים של בני הזוג".
עוד הוא קבע כי "מערכת יחסית זוגית היא "יצור" דינמי, המצריך משני בני הזוג סבלנות ואורך רוח. בין בני זוג, גם כאלה הנשואים זה לזה, ניתן לזהות תקופות של חילוקי דעות, מתחים, עימותים ולעתים – אף פרידה לזמן מוגבל. אין מחלוקת, כי חרף המתיחות הנטענת, חזרו בני הזוג לקיים קשר זוגי משמעותי, וניתן לומר, כי תופעות של מתחים או סכסוך ולא עומדות, כשהן לעצמן, בסתירה לקיומו של קשר זוגי יציב ומשמעותי, אלא מהוות לעיתים ביטוי טבעי להתמודדות בני הזוג עם אתגרי החיים המשותפים".
פסק דין נוסף של ביהמ"ש לענייני משפחה בפ"ת עסק בחלוקת דירה בין בני זוג ידועים בציבור בפרק ב', אשר חיו ביחד שנים רבות ולהם בת משותפת. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים באשר להיותם ידועים בציבור, אלא לעניין מועד הקרע. המחלוקת העיקרית בין בני הזוג לשעבר, הייתה באשר לזכויות בדירה, שנרכשה בפועל ע"י שני הצדדים. בן הזוג נתן לאישה סך של כ – 275,000 ₪ כדי לרכוש את חלקו של בעלה לשעבר בדירה. כמו כן, בן הזוג אף נשא בתשלומי המשכנתא החודשיים בגין הדירה. האישה טענה בחוסר תום לב, כי הכספים שנתן לה בן הזוג, מהווים מתנה ב"שלב החיזורים" וכי לא ניתן להחשיב אותם ככספים שניתנו לשם חלק מרכישת הדירה. עוד טענה האישה, כי אין לחלק בין הצדדים את הרכוש המשותף שנצבר. בית המשפט קבע כי הדירה משותפת לשני הצדדים, אך שזכויות של האיש עולות לכדי 25% מהדירה. סביר להניח כי לו בני הזוג היו נשואים, האיש היה מקבל 50% מן הזכויות בדירה. עוד נקבע, כי הרכוש שנצבר הוא משותף באשר שני הצדדים מסכימים שהם ידועים בציבור.
החוק לא מגדיר את מוסד הידועים בציבור. מי שבמשך שנים פוסק תוך כדי תנועה, מיהם ידועים בציבור, הם בתי המשפט, אשר הסוגיה מובאת לפתחם כמו גם נמצאת בפני המוסדות הרלבנטיים. הדבר פותח פתח רחב לפרשנות מגוונת בנושא זה ולחוסר יציבות פסיקתית.
על מנת לצמצם את טווח אי הודאות, מי שרוצים להיות מוכרים כידועים בציבור מוטב שיחתמו על הסכם ביניהם, הקובע כי הם ידועים בציבור. כמו כן, רצוי שתהינה בידי הידועים בציבור האינדיקציות המעידות על כך - חיים משותפים, דירה משותפת, חשבון בנק משותף, שיתוף בהוצאות משק הבית ועוד. כמו כן, במידה שבני זוג ירצו בכך, הם יכולים להגיש פניה לביטוח הלאומי, להכיר בהם כידועים בציבור והביטוח הלאומי אכן יברר את הסוגיה בעניינם.
במקרה אחר, זוג חי ביחד כידועים בציבור במשך 12 שנים. לזוג נולדה ילדה והם חתמו על הסכם לחיים משותפים, אשר אושר בפני ביהמ"ש לענייני משפחה וקיבל תוקף של פסק דין. למרות זאת, לאחר שהאישה עזבה את הבית, היא הגישה בחוסר תום לב מוחלט, תביעה רכושית נגד בן זוגה, אשר עמדה בסתירה לאמור בהסכם הנ"ל. חשוב לעגן בהסכם את היחסים בין בני זוג ולהגדירם כידועים בציבור, במידה שזה המצב, אבל כפי שעיניכן/ם רואות, גם הסכמים אינם חסינים מפני תביעות ומאבקים משפטיים, מופרכים ככל שיהיו.
מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר אילן ביחד עם מכון הרטמן, הציעו כי המדינה תערוך רישום של ידועים בציבור (מתוך מאמר בגלובס). זאת, כדי לשקף את המחויבות האזרחית שבני הזוג קיבלו על עצמם ולזכות בזכויות אזרחיות, עליהן הם נאלצים להיאבק מול הרשויות השונות ולרבות בתי המשפט. מדובר בהצעה מצויינת, שתחסוך מאבקים רבים בנושא זה, אשר אין לו מענה חד משמעי וברור במסגרת החוק במדינת ישראל.
