סגור

ראיון
מנכ"ל נמל המפרץ מנסה להרגיע: "ממשלת סין לא מתערבת לנו, זה רק ביזנס"

מי־האו צ'יאנג מרגיע את חששות הישראלים מהפעילות הסינית בארץ - ולא חוסך שבטו מהממשלה וההבטחות שלה: "העבודה מול הבירוקרטיה הישראלית גוזלת מאיתנו המון זמן"

נמל המפרץ בחיפה פועל בשקט מופתי. ברציפים כמעט ואין פועלים, והרעש היחיד מגיעים מהמנופים האוטומטיים העצומים וממשאיות שפורקות וטוענות מכולות. יש כמה סיבות לשקט החריג בנמל המפרץ: הראשונה היא שהנמל פשוט עוד לא החל לפעול באופן מלא, וכרגע הפעילות העסקית היחידה שמתבצעת היא טעינה של מכולות ריקות לאוניות המגיעות מדי כמה ימים לנמל; הסיבה השנייה היא שבנמל המפרץ אין מנופאים וסוורים שפועלים ברציפים, אלא צעירים וצעירות המפעילים את המנופים "בשלט רחוק" מחדר בקרה שממוקם בתוך בניין ההנהלה החדש.
העבודות על בניין ההנהלה החדש בנמל הסתיימו לפני פחות משבועיים, למרות שחגיגות ההשקה של הנמל נערכו לפני יותר מחודשיים. הסיבה לעיכוב נבעה מכך שהתב"ע לבניין אושרה על-ידי עיריית חיפה באיחור, ועד לאחרונה כל עבודת הנמל התנהלה מקרוואנים זמניים. ההתנהלות מול הבירוקרטיה הישראלית המסובכת היא אחד מהנושאים המרכזיים שמעסיקים את הנהלת נמל המפרץ ואת מנכ"ל הנמל מי-האו צ׳יאנג. צ'יאנג, 51, נולד בשנגחאי ולמד הנדסת מכונות באוניברסיטה המקומית. הוא החל לעבוד ב-SIPG מיד עם סיום לימודיו והתקדם במעלה הסולם התאגידי במשך כ-30 שנה עד שלפני כשנתיים מונה למנכ"ל נמל המפרץ בחיפה.
האם רצית לעבור מחוץ לסין בכדי לנהל את נמל המפרץ?
"האמת שהייתי מעדיף לעבוד בסין כי משפחתי גרה בשנגחאי והם לא יכולים להגיע לכאן בגלל הקורונה. אם לא הייתה מגפה אז אולי אשתי הייתה מצטרפת אליי. הייתי מעדיף להיות שם. אבא שלי ואמא שלי גם מתגוררים בשנגחאי".
אז מדוע לקחת את המשרה בישראל?
"אני אוהב לטייל. המנהל שלי אמר לי שהוא רוצה שאצא מחוץ לסין, ומבחינתי ישראל היא המקום הטוב ביותר עבורי מפני שבישראל יש היסטוריה מפוארת ואני אוהב היסטוריה. טיילתי בכל ישראל - בירושלים, בתל אביב, ברמת הגולן, בבית שאן - חוץ מבאילת. ישראל היא מקום נחמד מאוד".
2 צפייה בגלריה
מי האו ציאנג מנכל נמל המפרץ
מי האו ציאנג מנכל נמל המפרץ
מנכ"ל נמל המפרץ מי־האו צ'יאנג. "אנחנו חברה ישראלית"
(אלעד גרשגורן)
האם לנהל נמל בישראל זה שונה מלנהל נמל בסין?
"נמל זה נמל, אבל יש הבדלים תרבותיים. בסין, נהגי משאיות קובעים מראש את שעת ההגעה שלהם לנמל, ובישראל כל אחד מגיע מתי שהוא רוצה. גייסנו כ-60 עובדים מקומיים, ועובדים אצלנו גם 20 עובדים מסין שמדריכים את הישראלים. נכון לעכשיו אנחנו מרוצים מהעובדים המקומיים והם עומדים ביעדים שלנו". צ'ין טאו, סמנכ"ל התפעול של הנמל: "העסקים הישראלים סובלים מהמשבר הכלכלי, מהמשבר במכולות ומהמשבר בנמלים. הם להוטים לשתף פעולה איתנו ושואלים אותנו שאלות רבות בנוגע לתפוקה שלנו, לאפשרות לאחסן אצלנו מכולות בנמל. הם רק רוצים שנפתח יותר מוקדם ונתחיל לעבוד".
האם SIPG מעוניינים להתרחב עוד?
"כן. אני מאמין שאם לא הייתה המגפה, היינו נמצאים כבר בהשקעה בינלאומית לטובת הפעלת נמל נוסף. אנחנו רוצים להתחרות בחברות כמו TIL ו-DP World. ברגע ש-SIPG התנתקה מהמדינה התחלנו באסטרטגיה בת שלושה שלבים: להיות הכי גדולים בסין, להיות הכי גדולים במזרח אסיה ולהפוך לחברה גלובלית מובילה. ישראל היא המקום הראשון שנכנסו אליו, אבל ממש לא האחרון".
אתם חברה ציבורית, אבל מי שמחזיק במספר הגדול ביותר של מניות בחברה היא עיריית שנגחאי. אפשר להגיד שאתם חברה ממשלתית למרות ההנפקה? האם החלטתכם להגיע לישראל מושפעת ממדיניות הממשלה הסינית?
"אנחנו חברה ציבורית, הממשלה לא מתערבת לנו בפעולות – אנחנו רק עושים ביזנס. גם בישראל יש הרבה חברות ממשלתיות, המצב בסין זהה. החברות הסיניות הן חברות ציבוריות והן אפילו מתחרות זו בזו. הממשלה לא מתערבת. זה ביזנס".
ישראלים רבים חוששים מכך שחברה סינית שמחזיקה בתשתית אסטרטגית. האם יש לכך מקום?
"קודם כל חברת נמל המפרץ היא לא סינית אלא חברה ישראלית, ש-SIPG משקיעה בה. אנחנו כפופים לכל החוקים והרגולציות של ישראל".
בשלב זה נכנס לשיחה יואב צוקרמן, הישראלי הבכיר ביותר בהנהלת החברה: "המשטרה והשב"כ הם אלו שממנים את קצין הבטיחות בנמל. אנחנו חברה ישראלית שכפופה לחוק הישראלי. אנשים חושבים שאנחנו יכולים לסגור את השער וזה יהפוך לבסיס סיני - התרחיש הזה לא אפשרי".
בואו נדבר על יחסי סין ארה"ב. לאחרונה מתפרסמים דיווחים על כך שממשל ביידן מנסה למנוע מחברות סיניות להשקיע בישראל. האם זה צפוי להשפיע עליכם?
צ'יאנג: "פעם המצב היה הפוך. לפני 40 שנה כשפתחנו את המדינה שלנו לעולם אז לא היה לנו ביטחון בהשקעות זרות ובמיוחד בהשקעות אמריקאיות ואירופאיות. חשבנו מחשבות כמו 'הם באים להשתלט לנו על המדינה' ואנשים חשבו שמביאים את השטח לזרים כמו שהיה עם הונג קונג. המציאות שונה לחלוטין, נפתחנו לעולם כי המשק הסיני היה צריך השקעות. אני חושב שזה בדיוק המצב גם כאן. ישראל חיפשה משקיע וניסיון בינלאומי ולכן אנחנו באנו וגם חברת TIL (שמפעילה את נמל הדרום). מבחינתנו זה ביזנס. יש לנו הסכם עם הממשל הישראלי וצריך לשמור על ההסכם הזה. אנחנו לא יכולים להשפיע על מה שחושבים בארה"ב. בסין יש המון השקעות מיפן למרות שיש לנו הרבה בעיות איתם – אבל אנחנו מקבלים את ההשקעות הללו בברכה".
מתי נראה את נמל המפרץ פועל בתפוקה מלאה?
"כרגע רק חצי מהמנופים פועלים, אבל הנמל יחל לפעול באופן מלא בדצמבר. בעוד שלוש־ארבע שנים הנמל יגיע לתפוקת שיא של מיליון TEU בשנה".
האם אתה יכול להבטיח שבנמל המפרץ לא יהיו בעיות עם הוועדים כמו בנמלים הממשלתיים?
"אני לא יכול להבטיח את זה. אני מקווה מאוד שזה לא יקרה. עכשיו אנחנו רק בהתחלה ואנחנו מקווים מאוד שהעובדים שלנו יהיו שמחים וגאים בעבודה שלכם. יש דברים שאנחנו לא יכולים לשלוט בהם. אנחנו נותנים לעובדים שלנו תנאים טובים. מפעילי המנופים שלנו לא עובדים שעות ארוכות, אנחנו דואגים שיהיו להם כיסאות ושולחנות נוחים – נשתדל להיות קשובים לעובדים שלנו כמה שאפשר".
האם יצואנים יחושו שפתיחת הנמל החדש תשנה את המצב בשוק?
צ'יאנג: "כבר עכשיו עזרנו לשוק הישראלי. עד לפני שלושה חודשים בישראל היו הרבה מכולות ריקות שעמדו בשטחים הלוגיסטיים של הנמלים. בחודשים האחרונים פינינו 12 אלף מכולות ריקות דרך הנמל והוזלנו את מחירי התובלה ממזרח אסיה לישראל". צוקרמן: "אנחנו נמצאים במצב דומה לכניסה של התחרות לשוק הסלולר, אבל זה שוק אחר והשינוי יהיה איטי יותר. בכל מקרה בנמלים התחרות היא לא על מחיר אלא על וודאות ושירות. המעגל הראשון של התחרות הוא על חברות הספנות, והמעגל השני זה היבואנים והיצואנים. אנחנו נעבוד 24/7 ונעניק לחברות הספנות וודאות ויגיעו לכאן אוניות ענק שעד עכשיו דילגו על ישראל".
האם תרצו להתרחב לעוד סקטורים מלבד טעינת ופריקת מכולות?
"הפוקוס שלנו הוא על אוניות מכולות. אם יהיה לנו עוד מקום אז נשמח להיכנס גם לתחום ייבוא וייצוא כלי רכב. לא נרצה להיכנס לתחום המטען הכללי, הצובר או הגרעינים".
"הדרישות של כל אחד הגיוניות, אבל לפעמים למחלקות יש דרישות סותרות. העירייה פונה ומבקשת שינויים, אבל אלה דברים שנקבעו ע"י הממשלה"
בואו נדבר על משבר שרשרת האספקה הגלובלית, כיצד המשבר הזה ישפיע עלינו?
"הבעיה היא חוסר היעילות של נמלים רבים בעולם, הדבר הזה מוביל לעלייה במחירים של חברות הספנות וזה מוביל לעלייה במחיר הסחורות. אני סבור שהמצב הזה זמני בגלל משבר הקוביד 19, ובקרוב נראה את המחירים יורדים שוב".
האם האסטרטגיה הנמלית שלכם בישראל כוללת שיטעון (העברת מטען מאוניה אחת לשנייה)?
צ'יאנג וצ'ין טאו: "כן, ואנחנו גם נעודד קווי ספנות לעשות בישראל יותר שיטעונים. המיקום של ישראל הופך אותה לאידיאלית כהאב שיטעון עולמי, בדומה לסינגפור. ישראל משמשת כגשר טבעי בין מזרח למערב וכל איזור הים התיכון, מדובר בהאב טבעי. כך יהיה ניתן להעביר סחורה מאוניות שמגיעות מסין או יפן ולהעביר אותה הלאה לאוניות בים התיכון מבלי לעבור בתעלת סואץ".
מה לגבי טיפול בסחורות שמגיעות דרך הגבול עם ירדן?
"אנחנו מעוניינים לטפל בסחורות, אבל בשביל זה אנחנו צריכים את עזרת הממשלה עם מסילת הרכבת. יש לנו הסכם עם ממשלת ישראל, ואנחנו עמדנו בכל התנאים מצידנו. לעומת זאת, הממשלה הישראלית לא עומדת בהתחייבויות שלה. היא הבטיחה שלפני שנפתח את הפעילות שלנו אז הכביש לנמל יהיה מוכן — וזה לא קרה. הם אמרו שהקמת מסילת רכבת מנמל המפרץ עד לירדן תהיה מוכנה עד סוף השנה, ועכשיו הם אומרים שזה ייקח לפחות שלוש שנים. הממשלה הייתה אמורה גם להקים משקף מכס — וגם זה מתעכב בשנתיים. כל החברות הסיניות תמיד עומדות בהבטחות שלהן, גם אם אנחנו צריכים לשלם יותר כסף כדי לעמוד בזמנים. בישראל הממשלה מבטיחה הרבה, אבל שום דבר לא קורה".
האם הממשלה תפצה אתכם?
"לא באופן מלא. ניקח לדוגמה את מסילת הרכבת, בהסכם שלנו עם הממשלה נטען כי נקבל פיצוי אם הבנייה של המסילה תתעכב — אבל הפיצוי הזה לא יכסה את ההפסדים שלנו ואת ההפסדים של הלקוחות שלנו, שייאלצו לשלם יותר. זו הפעם הראשונה שחוויתי כזה דבר, בסין אין דברים כאלה".
2 צפייה בגלריה
נמל המפרץ
נמל המפרץ
נמל המפרץ
(צילום: רענן כהן)
אם היית יודע מראש, שככה הממשלה הולכת להתנהל מולכם, האם עדיין הייתם משקיעים בישראל?
"אני לא יודע. קיבלנו הרבה תמיכה מאנשים מסוימים בממשלה, אבל הבעיה היא במערכת שלכם. בסין קודם מבצעים ואז עושים התאמות. כשהממשלה הישראלית הייתה מודאגת מהפקק בנמלים, ביקשו מאיתנו להציג להם תוכנית. לבנות תוכנית כזו לוקח חודשיים ובינתיים השוק צריך פתרונות. בסין היו קודם כל פורקים אוניה אחת ואז עושים התאמות בהתאם לצורך. במדינות המערביות נדמה שיותר חשוב שהתוכנית תהיה מאוד יפה — אבל המציאות לא נראית ככה, זה רק ניירות. העבודה עם הבירוקרטיה הישראלית גוזלת מאיתנו המון זמן.
"זו בעיה מערכתית, הדרישות של כל אחד הן הגיוניות, אבל הרבה פעמים למחלקות יש דרישות סותרות. עיריית חיפה פונה אלינו ומבקשת להוריד גובה של בניין או לשנות את המתאר של הנמל או מסילת הרכבת. אבל בפועל אלה דברים שנקבעו על ידי הממשלה. השלטון המקומי שלכם צריך להגיע להסכם עם השלטון המרכזי שלכם, אנחנו באמצע".
איך האוכל הישראלי?
"אני מעדיף אוכל סיני. ניסיתי לאכול חומוס, אבל מבחינתי לאכול את זה פעם אחת בשבוע זה מספיק".