"בינה מלאכותית לא תוכל להחליף את הקשר האישי בין עורך הדין ללקוח"
החל מתביעות נגד דירקטורים ובכירים בחברות, דרך חשיבות שיקום מעמד בית המשפט, ועד לשימוש בבינה מלאכותית, בכירי תחום הליטיגציה המסחרית מדברים על מה שקורה באחד מהתחומים החשובים בענף המשפט לקראת פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום הליטיגציה המסחרית שיתקיים מחר
מהפכת הבינה המלאכותית צפויה להשפיע באופן דרמטי על עולם העבודה המודרני. משרות בתחומים רבים ייעלמו, משרות בתחומים אחרים יתווספו, ורוב ענפי ומגזרי התעסוקה יושפעו מההתקדמות הטכנולוגית המשמעותית. יש כאלו שמגדירים את כניסתה של הבינה המלאכותית לחיינו כ'מהפכה שתשנה את עולם העבודה ואת שגרת היום יום בדיוק כפי שכניסת הטלפון הנייד לחיינו שינה אותם", ובענפי תעסוקה רבים, ובהם ענף עריכת הדין, כבר מטמיעים שימושים שונים של בינה מלאכותית.
ישנן לא מעט שאלות מסקרנות המתקיימות סביב ההשפעה של הבינה המלאכותית על עבודת הליטיגטורים. כמו למשל, האם הבינה המלאכותית יכולה להחליף את עבודת הפרפורמר שמנסה לשכנע את בית המשפט בטיעוניו? עד כמה הבינה המלאכותית יכולה לסייע בבניית אסטרטגיה, טיעונים ואלתורים תוך כדי התנהלות המשפט? עד כמה עבודת הליטיגטור יכולה להסתמך ולהיות מושפעת מהבינה המלאכותית? ומה לגבי דילמות אתיות ושמירה על פרטיות הלקוח?
לעורכי הדין הבכירים והמנוסים יש תשובה ברורה לגבי תפקיד הבינה המלאכותית בעידן הנוכחי. קיימת הסכמה רחבה ביניהם כי הבינה המלאכותית משמשת ככלי עזר טכנולוגי ולא כתחליף לעורך דין. המומחים המשפטיים מדגישים כי למרות היכולות המתקדמות של הטכנולוגיה, היא אינה יכולה להחליף את שיקול הדעת המקצועי, הניסיון המצטבר והיכולת לראות את התמונה הכוללת של המצב המשפטי והעובדתי. הם מסמנים את תקרת הגג הטכנולוגית בזמן הנראה לעין ומסבירים כי למרות היכולות המתקדמות, מזוהים גבולות ברורים לשימוש בבינה מלאכותית. הטכנולוגיה אינה יכולה להחליף את הקשר האישי בין עורך דין ללקוח ואת הדיון המשפטי הפנים-אל-פנים. לפי גישה זאת, אפילו במערכת המשפט עצמה, למרות הפיילוטים הנוכחיים בבתי המשפט, מבינים שהבינה המלאכותית לא תחליף את השופטים ואת שיקול הדעת השיפוטי.
במקביל, נרשמת הכרה כי הבינה המלאכותית תוביל ליעילות משמעותית בקידום הליכים משפטיים ותהליכי עבודה. לבינה המלאכותית יש פוטנציאל גדול בייעול תהליכים טכניים במשפט והיא יכולה לסייע בניסוח מסמכים, מיון וחיפוש במאגרי מידע, עיבוד נתונים בתיקים מורכבים, הליכי גילוי מסמכים ואפילו ניתוח של חוזקות וחולשות טענות משפטיות. כתוצאה מכך ומשינויי הרגלי העובדה והשימוש בבינה מלאכותית, עולה חשש מרכזי מהסתמכות יתר על הטכנולוגיה ללא הפעלת בקרה מקצועית. עורכי הדין מדגישים כי האחריות המקצועית היא עדיין על עורך הדין, אך ההשלכות של שימוש לא נכון או לא אחראי נופלות על הלקוח, וטעויות שכאלה יכולות לקרות בגלל הטיות וטעויות שהבינה המלאכותית מייצרת. בנוסף, נקודה שעולה לאחרונה היא נושא האתיקה והשיקוף מול הלקוח בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית. עולה הטענה כי לקוחות זכאים לדעת אם המסמכים המשפטיים שלהם נוצרו בעזרת בינה מלאכותית, במיוחד כאשר מדובר בכלים המסוגלים ליצר הסכמים או כתבי טענות "כמעט מאפס". הדבר נובע מכך שלקוחות מסתמכים על יכולותיהם האישיות של עורכי הדין שלהם ומצפים לקבל שירות אישי ומקצועי. מעבר לכך, שיתוף מידע על הלקוח בפלטפורמה של בינה מלאכותית יכולה לייצר הפרות של פרטיות הלקוח.
בסופו של יום, נושא הבינה המלאכותית שרשם בשנה האחרונה התקדמות מטאורית עוד ישפיע רבות על עולם התעסוקה וענף עריכת הדין, אך נראה שלפחות בחלק מהענפים, ההשפעה תהיה מוגבלת. ענף המשפט מתמודד עם מהפכה טכנולוגית שמביאה עמה הזדמנות לשיפור היעילות והדיוק, אך גם אתגרים אתיים ומקצועיים חדשים. המפתח להצלחה בהטמעת ובשימוש ב AI הוא שימוש אחראי בטכנולוגיה תוך שמירה על האחריות המקצועית, השקיפות מול הלקוח והמשך הקשר האישי והמקצועי שעליו מתבסס מקצוע עריכת הדין.
מעבר לנושא הבינה המלאכותית אשר מעסיק את עולם הליטיגציה המסחרית, עורכי הדין התייחסו גם לנושאים נוספים, כגון: שכיחות התביעות נגד דירקטורים וחברות והאפשרויות המשפטיות הקיימות להתמודד עם החשיפה האפשרית לתביעות נגזרות. עורכי הדין התייחסו גם לתפקיד אנשי המקצוע בתחום הליטיגציה המסחרית בהחזרת אמון הציבור לבתי המשפט, על רקע משבר האמון עם הציבור והמשך הרפורמה/מהפיכה משפטית.
לכתבה התראיינו עו"ד, צביקה בר-נתן, יו"ר וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית בגולדפרב גרוס זליגמן, עו"ד ד"ר יעל ארידור בר-אילן, בעלים ומייסדת של משרד עורכי הדין ד"ר יעל ארידור בר-אילן אשר בעבר הייתה מועמדת לכהן כשופטת בבית המשפט העליון ועו"ד עודד רביבו, שותף, מחלקת ליטיגציה, פישר (.FBC & Co).
מה השינויים המשמעותיים שאתם רואים במגמות התביעות נגד דירקטורים וחברות? איך אתם ממליצים לחברות להתמודד עם עליית התביעות הנגזרות?
עו"ד עודד רביבו: "בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר תביעות נגזרות המוגשות בעילה של "ניצול הזדמנות עסקית". התביעות הללו מוגשות כאשר בעלי השליטה מבצעים עסקה במסגרת פרטית ולא באמצעות החברה הציבורית. זוהי מגמה שנמצאת בתאוצה בעיקר מאז פסק הדין של השופטת רות רונן בעניין חג'ג', בו נקבע לראשונה כי ניצול הזדמנות עסקית יכול להתרחש לא רק כאשר בעל השליטה מבצע עסקה פרטית בתחום פעילות הליבה של החברה, אלא גם כאשר העסקה היא במעגל השני של תחום העיסוק, כלומר גם בתחומי פעילות משיקים של החברה. פסיקה זו יצרה דרגה גבוהה של חוסר ודאות והביאה לגל של תביעות נגזרות בעילה של ניצול הזדמנות עסקית. לאחרונה, השופט קובי שרביט מהמחלקה הכלכלית צינן מעט את המגמה הזו בעניין קסטרו, כאשר קבע כי השקעה שביצעו בעלי השליטה של קסטרו באופן פרטי בחברה שעוסקת בלוקליזציה של אתרי סחר מקוון, לא תיחשב כתחום פעילות משיק של קסטרו, על אף שקסטרו עוסקת בסחר מקוון של מוצריה. על רקע זה, ועל מנת להתמודד עם החשיפה לתביעות נגזרות, ההמלצה לכל החברות היא להסדיר את הנושא על ידי עריכת "הסדר תיחום פעילות", בו יוגדרו במפורש התחומים שבהם בעלי השליטה רשאים לעסוק באופן פרטי".
עו"ד ד"ר יעל ארידור בר-אילן: "אין ספק שיש עליה בתשומת הלב של המגזר העסקי למכשיר התביעות נגזרות, אך לא ברור שאכן מוגשות יותר תביעות. מבחינת המלצות למנהלים, בעבר רווחה גישה לפיה הקמה של ועדות בלתי תלויות מהווה פתרון קסם, אך בפועל, השימוש בועדות אלה, הכרוך בעלויות בלתי מבוטלות, לא עמד במבחן ההתפתחות הפסיקתית, והוא גם לא מהווה הגנה מלאה לפי הטיוטה המתוקנת של תקנות החברות שפורסמה השנה בעניינים אלה. עיקר ההתמודדות של נושאי משרה נתבעים פוטנציאליים, צריכה להיות בהגנה בבית המשפט, בין באמצעות העלאת טענות סף רלוונטיות, כגון התיישנות או העדר עילת תביעה, ובין לגופם של דברים. השנה ניתנה למשל החלטה בבקשה לאישור תביעה נגזרת בעניינה של א. דורי בניה שקיבלה טענות סף ולא אפשרה המשך ניהול ההליך כנגד נושאי משרה מסוימים".
מה בעיניך הן הדילמות האתיות העיקריות בשימוש בבינה מלאכותית בעבודת הליטיגציה?
עו"ד ד"ר יעל ארידור בר-אילן: "אין כאן דילמות אתיות ייחודיות. מדובר בכלי טכנולוגי שיכול לעזור בניסוח מסמכים, מיונם ובחינת רעיונות שונים. אבל לא צריך להתבלבל ולחשוב שהכלי הזה יכול להחליף את שיקול הדעת, הניסיון ואת חוש המומחיות של המשפטן. לכלי ה- AI אין את התמונה המלאה שיש לעורך הדין לגבי המצב העובדתי והמשפטי, וניתן להציג לו רק פיסות של מידע, ומעבר לטעויות של ממש, נוצרות גם הטיות. האחריות היא על עורכי הדין להימנע מהסתמכות ללא הפעלת בקרה ושיקול דעת, ותמיד לפעול באופן יסודי לטובת הלקוח מתוך הבנה של ראיית התמונה הכוללת הנדרשת".
עו"ד, צביקה בר-נתן: "השימוש בבינה מלאכותית לא אמור לעורר דילמות מקצועיות, אם הוא נעשה באחריות וככלי עזר שתכליתו לייעל את עבודת הליטיגטור. צריך לזכור שבליטיגציה האחריות היא על המשתמש אבל ההשלכות הן על הלקוח שלו, ולכן צריך להקפיד שבעתיים על שימוש אחראי ועל בדיקת תוצאות כל חיפוש. כלי הבינה המלאכותית יכולים לשפר תוצרים, אבל גם היבט זה עלול לעורר דילמה אתית מעולם השקיפות מול הלקוחות ביחס להיקף השימוש וככל שהוא יותר מהותי. יש היום כלים שמסוגלים לייצר הסכם או כתב טענות כמעט מאפס ויש להניח שהכלים עוד ישתכללו. אני חושב, שכלקוח, הייתי רוצה לדעת אם כתב טענות לא נכתב בידי עורך הדין שלי ושעורך הדין מחויב בגילוי ויידוע. לקוחות מתרשמים ומסתמכים על יכולות עורכי הדין שלהם גם להמשך הדרך, ולדיון, יש להניח, צ'אט לא יבוא".
עו"ד עודד רביבו: ״בשנה האחרונה, ההתקדמות הטכנולוגית שחלה בעולם הליטיגציה הייתה גדולה יותר מאשר ב-20 השנים שקדמו לה גם יחד. אני חושב שהבינה המלאכותית תייעל תהליכים טכניים רבים, בהם הליכי גילוי מסמכים, עיבוד נתונים בתיקים גדולים, ואפילו ניתוח של חוזקות וחולשות של הטענות בתיק. עם זאת, בינה מלאכותית לא תוכל להחליף את הקשר האישי בין עורך הדין ללקוח. גם בבתי המשפט מתנהל בימים אלה פיילוט של בינה מלאכותית, ואני מניח כי בעתיד הלא רחוק חלק מהעבודה השיפוטית תיעשה תוך הסתייעות בבינה מלאכותית, אך בוודאי שלא תחליף את השופטים ואת שיקול הדעת השיפוטי".
איך לדעתך עורכי הדין בליטיגציה מסחרית יכולים לתרום לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט? מה האחריות המקצועית שלכם?
עו"ד, צביקה בר-נתן: "אמון הציבור ממערכת המשפט נגזר משורה של דברים, אבל אין ספק שלעורך הדין המייצג תרומה משמעותית. עורכי דין שלא מתווכים את הדין החל והרלוונטי, את ההליכים המשפטיים הצפויים ואת ההליכים לאורך התנהלותם, יוצרים אצל מרשיהם ציפיות גבוהות ובלתי ריאליות. מלבד התחושות הקשות שבהתבדותן של הציפיות, אחת ההשלכות הישירות היא הטלת אשם על מערכת המשפט שנתפסת כבלתי ראויה לאמון. לפיכך, גילוי אחריות מקצועית, תיווך נאות של הדין, של הסיכונים, של הסיכויים ושל ההליכים הצפויים ללקוח, יכול להוביל גם לתוצאה טובה יותר ללקוח וגם לאמון הציבור במערכת המשפט".
עו"ד ד"ר יעל ארידור בר-אילן: "עורכי הדין בתחום הליטיגציה המסחרית נדרשים מתוקף תפקידם וכעניין שבשגרה לייצג את האינטרסים העסקיים של לקוחותיהם תוך שמירה על יושרה, שלטון החוק והתנהלות מקצועית ומכבדת, ובכך הם ממלאים תפקיד מרכזי בקידום אמון הציבור במערכת המשפט ובחתירתה לעשיית צדק".
תמונת מצב לרבעון האחרון של שנת 2025: כיצד מושפעת מערכת המשפט מהרפורמה/מהפכה משפטית?
עו"ד ד"ר יעל ארידור בר-אילן: "באופן הכי פרקטי, מורגש החסר במינוי שופטים שמשפיע באופן ישיר על העומס המוטל על בתי המשפט ועל העיכוב שנוצר בקידום הליכים. עניין זה משליך על עלויות ניהול ההליך המשפטי, הן מבחינת משך הזמן והן מבחינת ההוצאות בעין, עניין שחשוב לצמצמו כדי שהמערכת תוכל להיות יעילה ואפקטיבית".
d&b – לדעת להחליט
