כללים חדשים למניעת הלבנת הון: רשות שוק ההון מהדקת את הפיקוח על הגמ"חים
הממונה על שוק ההון פרסם טיוטת חוזר המטילה חובות ציות ואיסור הלבנת הון על מוסדות לגמילות חסדים, המספקים הלוואות; הרפורמה מחייבת מינוי נושא משרה ייעודי, ביצוע הליכי "הכר את הלקוח" מוגברים לאנשי ציבור, והיערכות מקיפה לעידן החדש של האשראי הקהילתי; היישום המלא ייכנס לתוקף שנה וחצי לאחר הפרסום הסופי
רשות שוק ההון פרסמה היום (א') טיוטת אסדרה מקיפה המטילים הוראות ניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותי פיקדון ואשראי ללא ריבית. ההוראות נועדו להחיל על מוסדות לגמילות חסדים (גמ"חים פיננסיים) נורמות מותאמות של ניטור, ניהול סיכונים ודיווח, בהתאם לסטנדרטים שקובע ארגון FATF, כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
"מוסדות הגמ"ח הפיננסיים מהווים עמוד תווך חברתי וכלכלי ייחודי", מסר הממונה על שוק ההון, עמית גל. "צעדי הפיקוח נועדו להבטיח את עמידתם בסטנדרט ניהולי מקצועי ושקוף, החיוני לשמירה על איתנותם הפיננסית והגנה על כספי המפקידים והתורמים לאורך זמן". תחילתן של ההוראות נקבעה לשנה וחצי ממועד פרסומן הסופי, כאשר הציבור והגופים הפועלים בענף יוכלו להגיש את הערותיהם לטיוטה עד סוף אוגוסט.
המסגרת החדשה מגיעה כנדבך משלים לחוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, שנחקק ב-2019 והכפיף לראשונה את המוסדות הפיננסיים הקהילתיים למפקח על שירותים פיננסיים ברשות שוק ההון, ולצו איסור הלבנת הון הייעודי לסקטור. הגמ"חים הפיננסיים פועלים ללא כוונת רווח ומספקים שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, בעיקר עבור החברה החרדית. בפועל, מדובר בפעילות בעלת מאפיינים בנקאיים, שבה ההלוואות ממומנות מתוך פיקדונות של חברי הקהילה ותרומות.
הגורם המרכזי שהוביל להחמרת האסדרה הוא החשש שניהול סיכונים לקוי, כשלים תפעוליים או מתן אשראי בהיקפים גדלים ללא יכולת השבה ממשית - עשויים להוביל לקריסת מוסדות ולסיכון פיקדונותיהם של אלפי חוסכים ותורמים. צעדי האסדרה הנוכחיים מסמנים את היערכות המוסדות לעידן החדש של האשראי הקהילתי, המעביר את הענף מפרקטיקות מסורתיות למערכת פיננסית מפוקחת, שקופה וממוחשבת. לפי הטיוטה, כל גמ"ח יידרש לגבש מדיניות כתובה לניהול סיכונים המותאמת לאופי ולמורכבות של פעילותו. במוסדות המואגדים כעמותה או כחברה לתועלת הציבור, הדירקטוריון או הוועד המנהל יידרשו לדון במדיניות ולהדק את הפיקוח על יישומה, בעוד שבגמ"חים המנוהלים על ידי יחיד, יחולו כלל החובות והאחריות על אותו יחיד.
אחד השינויים המרכזיים במבנה התפעולי הוא החובה למנות אחד מנושאי המשרה בגמ"ח לתפקיד "אחראי על החובות". בעל התפקיד ייהנה מעצמאות תפקודית ומגישה בלתי מוגבלת לרשומות ולמידע הפיננסי. החוזר מטיל גם חובה לבצע הליך מוגבר של "הכר את הלקוח" עבור מקבלי שירות המסווגים בסיכון גבוה. בין היתר מדובר בתושבי חוץ ללא זיקה מוכחת לישראל, בלקוחות הפועלים מול מדינות בסיכון ובמי שמוגדרים כאישי ציבור מקומיים או זרים.
הגדרת איש ציבור חלה גם על נבחרי ציבור, שופטים וקצינים בכירים, שיידרשו לחתום על תצהירים ייעודיים. נוסף על כך, ייאסר להעניק שירות לגורמים העוסקים בפעילות המחייבת רישיון פיננסי בלי שהם מחזיקים ברישיון כחוק. ניסיונות לקבלת שירות כזה יחייבו דיווח מיידי לרשויות.
לצד הליכי הזיהוי, נקבע מנגנון דיווח ממוכן וקפדני ישירות לרשות שוק ההון ולרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים. במסגרת זו יידרשו הגמ"חים להגיש מדי שנה דיווח מפורט בקובץ מבוסס תבנית קבועה מראש, הכולל פילוח של דיווחים רגילים על פעולות בסכומים המשתנים לפי דרך הביצוע, ודיווחים על פעולות בלתי רגילות או ניסיונות לביצוען. לצד דיווחי הלבנת ההון, יחויבו המוסדות בהעברת נתונים כספיים תקופתיים, פירוט אשראי בקשיי גבייה, ואף בצירוף חוות דעת מקצועית של מומחה חיצוני לבחינת היתכנות המודל הכלכלי ויציבותו. כדי למנוע עקיפה של ההוראות או שינוי עצמאי במבנה הנתונים, נקבע כי המערכת המקוונת של הרשות תדחה קבצים שאינם תואמים את התבנית המוגנת.
