חוות שרתים – Here there and everywhere
בין הודעת רשות החשמל על בלימת קידומן של חוות שרתים בישראל, להסטת תקציב בסך קרוב לשלושה מיליארד ש"ח להקמת תשתית מחשוב לאומית מחוץ לישראל
כולם אוהבים לדבר על בינה מלאכותית כחול-לבן מבית ההייטק הישראלי. אלא שבניגוד לתעשיית התוכנה ה"קלאסית", פיתוח מנועי בינה מלאכותית דורש תשתיות פיזיות מאסיביות, עתירות תכנון והשקעה. שני אירועים מהשבועות האחרונים ממחישים שבעוד מדינות מתחרות שנים על ההובלה בתחום, ישראל עדיין מחפשת את דרכה בתכנון הלאומי והרגולטורי הנדרש.
הראשון: לפני כשבועיים הודיעה רשות החשמל על התליית הטיפול בבקשות לחיבור חוות שרתים ל-140 יום, לאחר שקיבלה בקשות בהיקף כ-27,000 מגה-וואט – יותר מכלל הספק ייצור החשמל בישראל. הביקורת הופנתה בעיקר לרשות, על שאיפשרה הגשת בקשות ללא עלות וללא תכנון אמיתי, ומכאן הצפת בקשות ושיתוק היכולת לבחון ולאשר אותן.
השני: הממשלה מקדמת ציר אחר – מחשוב-על לצרכים לאומיים דווקא מחוץ לישראל. לאחר שבחוק ההסדרים האחרון קודמה תשתית מחשוב AI אקדמית בישראל באמצעות הוות"ת, גובשה הצעה להסיט את הפרויקט למטה הלאומי לבינה מלאכותית שבמשרד ראש הממשלה, לשימוש בתשתית שתמוקם באזרבייג'ן. בליל 29 ביולי ביקשו אגף התקציבים והמטה מוועדת הכספים לאשר התחייבות של למעלה משני מיליארד שקלים, בנימוק של "הזדמנות עסקית במדינה זרה" לחוזה לשימוש בכ-5,000 GPU.
המהלך עשוי להיות מוסבר בזמינות מהירה של תשתיות, ואולי גם בשיקולים גיאו-פוליטיים ואסטרטגיים שמשקלם הביטחוני והמדיני ממשי. אך במיוחד על רקע זה, בולט שהוא מקודם דווקא בבהילות, בתקופת בחירות, בהסטת תקציבים ובהיקף כספי עצום, בעוד שבישראל טרם הונחה תשתית תכנונית סדורה דיה לצורכי החשמל, הקרקע והחיבור של עידן ה-AI.
מחשב-על הוא משאב חיוני לחוקרים, ליזמים ולממשלה, אך הקמתו – תשתית לאומית לכל דבר – דורשת חשמל רב וגישה למעבדים גרפיים שבמחסור עולמי. ועדת נגל, שהתכנסה ב-2025 לשרטוט אסטרטגיה לאומית, כבר עמדה על הפערים: צריכת החשמל האדירה של חוות שרתים, המחסור בהקצאות מחשוב בישראל וזמני החיבור הארוכים לרשת, ומכאן החשש שבלי פתרון אנרגטי תחרותי יעדיפו חברות בינלאומיות, וכעת גם הממשלה, להקים תשתיות מחוץ לישראל.
ביישום מסקנות הוועדה נדמה שהממשלה התמקדה בחלק הקל יותר – עידוד יזמים להיכנס לתחום: בפברואר 2026 פורסמה החלטת ממשלה לקידום חוות שרתים מתקדמות, עם מסלול תשתית לאומית ותעדוף פרויקטים גדולים. תיקון לחוק התכנון והבנייה, שנועד ליצור מסלול מהיר וּודאי יחסית, קודם אף הוא אך טרם נכנס לספר החוקים עקב פיזור הכנסת.
וכך, בעוד רשות החשמל אינה מסוגלת להתמודד עם היקף הבקשות בארץ, ישלם המטה מיליארדים לפיתוח תשתית חיונית לתעשייה ולאקדמיה הישראליות – במדינה זרה, תחת מעטה סודיות, בסיוע הסטות תקציב מהירות.
ייתכן ששני הצירים משקפים את אותו קושי יסודי של תיאום ותכנון. כשהממשלה מכריזה בחגיגיות על הקמת מחשב-על בהיקף גדול, ההכרזה זקוקה לכיסוי. אם זה אינו נמצא בישראל, הוא יימצא, כך אנו למדים, מעבר לים. כאשר הממשלה מעודדת יזמים להקים בישראל חוות שרתים, עליה לוודא כי לפיתוח כזה די תשתיות חשמל מתאימות. מסלולי תשתית לאומית ותיקוני חקיקה הם צעדים חשובים, אך ללא יכולת לייצר די חשמל כדי לספק את צורכי חוות השרתים, לצד צורכי המשק בכללותו, ערכם מוגבל.
סוגיית תשתיות החשמל והמחשוב תלווה את ישראל בשנים הקרובות, אך מתחתיה סוגיה עמוקה יותר: היעדר מדיניות סדורה וארוכת טווח באשר להשפעות הבינה המלאכותית, גם ברמה הפיזית. במדינה שתיעדפה שנים את ההייטק, הצנוע בדרישותיו החומריות, כקטר המשק, על חשבון התעשייה הפיזית והתשתיות – החזרה לתעשייה עתירת תשומות טרם זכתה למענה התכנוני הנחוץ לה ונותרה אתגר משמעותי לממשלה שתקום.
*עידן ארנון וידידיה אלטשולר הם עורכי דין בתחום הרגולציה והממשל במשרד ארנון, תדמור-לוי. המשרד מלווה, בין היתר, יזמים מול רשות החשמל ומשרדי ממשלה שונים, ומעניק ייעוץ גם לרשות החשמל.
d&b – לדעת להחליט
