בלעדי
חוק ההשתמטות עוד יתהפך על הישיבות עם חובות שפחות ישמחו אותן
על פי חוות דעת משפטית שהעבירה עמותת ישראל חופשית לוועדת החוץ והביטחון, הענקת הסמכות לקבוע מי יקבל פטור מגיוס עלולה להפוך את הישיבות לזרוע של השלטון. במצב כזה הן ייחשפו לדרישות כמו מינהל תקין, שקיפות וחובת שוויון
חוות דעת משפטית שהועברה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת קובעת כי חוק ההשתמטות עלול להפוך את הישיבות ואת ועד הישיבות לגופים דו־מהותיים שחלות עליהם חלק מהחובות המשפטיות של השירות הציבורי. בין החובות האלה: מינהל תקין מוגבר, שוויון כלפי תלמידים ומועמדים ושקיפות. זאת בשל הסמכויות החריגות שיינתנו לישיבות בכל הקשור לאישורי השתמטות. לא מדובר בשאלה תיאורטית שכן חובות כאלו הוטלו בעבר על חברות קדישא ועל בתי ספר פרטיים.
את חוות הדעת כתבו עוה"ד חנן סידור וגל קויתי ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי בהזמנת עמותת ישראל חופשית. "אם הישיבות יוכלו לתת דחיות שירות ככל העולה על רוחן, נדאג לוודא שהן נכנסות למשטר בקרה משפטי חסר תקדים", אמר מנכ"ל ישראל חופשית אורי קידר. לדבריו, על היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון עו"ד מירי פרנקל שור להבהיר לוועד הישיבות ולישיבות את הסיכון שהם לוקחים. ועד הישיבות הוא הגוף שמארגן עבור צה"ל את דחיית השירות לתלמידי הישיבות.
בעקבות חוות הדעת, שלושה חברים בוועדת החוץ והביטחון – משה קינלי טור פז (יש עתיד), חילי טרופר (המחנה הממלכתי) ואפרת רייטן (העבודה) – פנו לפרנקל שור בבקשה לחוות דעת משלה. "על פי חוות הדעת החוק מטיל חובות מינהליות כבדות על גופים שאינם ערוכים לכך", כתבו. לדבריהם, הדבר עלול להוביל לגל עתירות שיביא לקריסת המתווה כולו.
גופים דו־מהותיים הם גופים שהתאגדו לפי דיני המשפט הפרטי, אולם בשל אופי פעילותם חלות עליהם חובות רלבנטיות מהמשפט הציבורי. המבחן הראשון לגוף דו־מהותי הוא הקניית סמכות שלטונית בחוק כפי שעומדים לקבל ועד הישיבות והישיבות. כך נפסק לגבי חברות קדישא שעליהן לנהוג בהגינות ובשוויון בשל השירות הציבורי המהותי שהן מספקות, ונקבע כי יחולו עליהן עקרונות היסוד של המשפט הציבורי כמו הגינות, שוויון, סבירות, יושר ותום לב. לגבי בתי ספר פרטיים המספקים חינוך חובה, נפסק כי הם יוכפפו לביקורת שיפוטית מכוח תפקידם הציבורי.
המבחן השני הוא קשר עמוק לשלטון. כך, למשל, נקבע בפסיקה כי "ארגון המורים העל־יסודיים הוא גוף דו־מהותי משום שהוא מעניק שירות לציבור המורים, פעילותו משפיעה על כלל הציבור הישראלי, הוא מרכז כוח רב ומקבל מימון ציבורי רחב".
סידור וקויתי כותבים כי "הצעת החוק הופכת את הישיבות ואת ועד הישיבות לזרוע של המדינה בהפעלת הסדר דחיית השירות. הם ימצאו עצמם כפופים למערכת נורמות שלא בהכרח צפו אותה או נערכו לה ושאינה בהכרח עולה בקנה אחד עם התנהלותם עד כה כגופים פרטיים. משמעות הדבר היא דרישות לתיעוד של תהליכים פנימיים והנמקת החלטות; מגבלות על התקשרויות; ומתן זכות טיעון לגורמים שיכולים להיות מושפעים מכל החלטה. זהו מחיר שלא בטוח שהגופים עצמם ערוכים לו".
הצעת החוק מעניקה לוועד הישיבות ולישיבות סמכויות של שומרי סף בתחום הענקת דחיית השירות לתלמידים. ועד הישיבות ימליץ לשר הביטחון אילו ישיבות לכלול בהסדר ונציג שלו ישולב בוועדה המפקחת על יישום החוק. "מדובר במעמד חריג וחסר תקדים", כותבים עורכי הדין.
הם מציינים כי גוף דו־מהותי נדרש ל"הגינות, כיבוד זכויות אדם, סבירות, מידתיות, איסור שקילת שיקולים זרים וביסוס החלטות על תשתית עובדתית". כך בחן בית משפט את סבירות ההחלטה של חברת קדישא לסרב לאשר כתובות לועזיות על מצבות. על הסוכנות היהודית נאסר לפטר עובד כדי לקדם מינוי פוליטי.
"ניתן לתאר מצב שבו ישיבה מוכרת מסרבת לקבל תלמיד מסוים ללימודים, או מסרבת ליתן לו תצהיר לאחר שהחל ללמוד בה — משיקולים של השתייכות עדתית, מוצא משפחתי, או עמדות הוריו של התלמיד. עשויה להתעורר טענה כי הישיבה, בכובעה כשומר סף הפרה את חובתה לנהוג בשוויון", נכתב בחוות הדעת.
תרחיש גרוע יותר מבחינת הישיבות: "ניתן יהיה לטעון כי ישיבה מוכרת אינה רשאית לדחות מועמדים מחמת אורח חייהם, ייחוס משפחתי או אורחות החיים של בני משפחתם".
חובות נוספות של גוף דו־מהותי נוגעות להיבטים פרוצדורליים: החלת כללי הצדק הטבעי והליך הוגן ותקין, חובת הנמקה, שקיפות ופומביות. כמו כן, יש לנהוג לפי כללי המינהל התקין, למשל לגבי רמת השכר שמקבלים הבכירים, הליכי מינוי תקינים ומנגנונים שימנעו ניגוד עניינים.
