שוקי החיזוי: כמה עולה לשנות סיכוי של מועמד בבחירות?
מי יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל? לצד הסקרים המוכרים, יותר ויותר ישראלים נחשפים לדרך חדשה לחזות תוצאות פוליטיות: שוקי חיזוי. ב-Polymarket, למשל, כבר נסחרו עשרות מיליוני דולרים על זהות ראש הממשלה הבא, ועל המסך מופיעים אחוזי הסתברות שנראים מדויקים ומבוססים. אבל לפני שמתייחסים אליהם כמו לסקר, כדאי לשאול ארבע שאלות: כיצד נקבע המספר, כמה כסף עומד מאחוריו ומי מזרים אותו, כמה קל להזיז אותו, ומה קורה כשהתחזית עצמה מתחילה להשפיע על הבוחרים.
ראשית, כיצד נקבע המספר? שוק חיזוי אינו סקר. סקר בחירות מקצועי נשען על מתודולוגיה סדורה וכלים סטטיסטיים כדי ללמוד על עמדות ציבור הבוחרים. בשוק חיזוי, המספר נוצר מקנייה ומכירה של חוזים על תוצאה מסוימת, והמחיר מתורגם לאחוז הסתברות. הוא משקף את מי שבחר לסחור, ולא את ציבור הבוחרים: מי שסוחר על הבחירות בישראל אינו בהכרח ישראלי, ובוודאי אינו מדגם מייצג.
שנית, כמה כסף עומד מאחורי התחזית? הפערים עצומים. בשוק הבינלאומי על זהות ראש הממשלה הבא נסחרו כמעט 38 מיליון דולר במצטבר. בשוק על שיעור הקולות של מפלגת ישר!, מחזור המסחר שהוצג היה כ-500 דולר בלבד. בשני המקרים מוצגים אחוזים מדויקים למראה, והמספר לבדו אינו מגלה אם מאחוריו מיליוני דולרים או מאות, אלפי סוחרים או קומץ.
שלישית, כמה קל להזיז את המספר? זהו הרעיון שמאחורי "נזילות" ו"עומק שוק". ככל שיש בשוק יותר פקודות קנייה ומכירה, קשה יותר לעסקה בודדת להזיז את המחיר; בשוק דליל, גם עסקה קטנה יחסית עשויה לשנות את הסיכויים המיוחסים למועמד. בבדיקה של לוג הפקודות באחד מחוזי הבחירות בישראל השבוע נראו ליד המחיר סכומים קטנים מאוד. אין בכך הוכחה למניפולציה, אך הדבר ממחיש מדוע חשוב לדעת כמה כסף נדרש כדי להזיז את המחיר.
כאן מתעוררת גם שאלה רגולטורית. תרומות פוליטיות בישראל מוגבלות ומפוקחות, ושוקי החיזוי עצמם אסורים כאן, אבל המספרים שהם מייצרים מצוטטים במגוון במות, ומי שמבקש להשפיע עליהם אינו כפוף למגבלות האלה. סוחרים מחוץ לישראל יכולים, בכפוף לכללי הפלטפורמה, להשקיע סכומים גדולים ולהשפיע על הסיכויים המיוחסים למועמד, בלי תרומה גלויה ובלי לרכוש מודעה בקמפיין. המסחר נעשה לעיתים קרובות באמצעות ארנקי קריפטו, כך שלא תמיד ברור מי עומד מאחורי פעילות שעשויה להזיז את המספר שהציבור רואה.
רביעית, למה זה משנה? המספרים אינם נשארים בפלטפורמה. הם מצוטטים בתקשורת וברשתות החברתיות, ומועמד מוכרז כ"מוביל בשוקי החיזוי". מחקרים על השפעתם של סקרים מלמדים שציפיות לגבי מי מוביל יכולות, בנסיבות מסוימות, להשפיע על התנהגות הבוחרים: לחזק את התמיכה במוביל, להשפיע על הצבעה אסטרטגית ועל ההחלטה אם לצאת להצביע. ההשפעות אינן אחידות, אבל הן קיימות.
כך נוצר סיכון חדש: כסף המוזרם לשוק דליל מזיז את המחיר, המחיר הופך לכותרת, והכותרת יוצרת מומנטום. מנגנון שנועד לחזות תוצאות עלול להפוך בעצמו לגורם המשפיע עליהן.
שוקי חיזוי יכולים לספק מידע בעל ערך. אבל דווקא משום שהתקשורת מתייחסת אליהם ברצינות, עליה להציג לצד אחוזי ההסתברות גם את מחזור המסחר, עומק השוק, מידת ריכוזיות המסחר ומי רשאי להשתתף בו. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מה ההסתברות שהשוק מציג, אלא כיצד נוצר המספר. סקר שואל את הבוחרים מה הם חושבים. שוק דליל עלול לעצב את מה שהם יחשבו.
פרופ׳ ניצן גסלביץ פקין ופרופ׳ שרון רבינוביץ שנקר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
