משפט שדה
הקרב על פוניבז': המחבלים נגד השונאים
מאבק מר בין שני מחנות על השליטה בישיבה היוקרתית מטלטל את העולם החרדי. אחרי שהבורר דוד חשין פסק לטובת הרב אליעזר כהנמן, וקבע שיש לגרש את יריבו הרב שמואל מרקוביץ מהישיבה, פנה האחרון למחוזי: “זהו תקדים הרסני”
1. ספינת הדגל
הקרב בין שני המחנות ניצת כבר בתחילת שנות האלפיים
הרש”מ, הרב שמואל מרקוביץ, הגיש אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לביטול פסק הבוררות של השופט בדימוס דוד חשין. חשין הכריע לטובת שנוא נפשו של הרש”מ, הלוא הוא הראל”כ, הרב אליעזר כהנמן, בקרב הבלתי נגמר על השליטה בישיבת פוניבז’, ספינת הדגל הליטאית של החינוך החרדי, המכונה “אוקספורד” ו”הרווארד” של עולם הישיבות. אוקספורד והרווארד רק בלי לימודי ליבה.
הקרב בין שני המחנות הוא עתיק יומין. מקובל לסמן את תחילתו בתחילת שנות האלפיים, סביב מותו של ראש הישיבה המיתולוגי ונשיא מועצת גדולי התורה הרב שך. סבו של אליעזר כהנמן, הרב יוסף שלמה כהנמן, מייסד הישיבה ומי שהביא אותה מליטא לישראל לאחר השואה, התרשם מהרב שך ומינה אותו לראש הישיבה, תפקיד שבו כיהן 50 שנה. במונחים חילוניים, הרב שך היה יו”ר הישיבה, והכהנמנים – יוסף, אברהם ואליעזר – המייסד, הבן והנכד - היו “בעלי השליטה”.
2. השידוך והמריבה
כך נקרעה ישיבת פוניבז’ וגלשה גם לאלימות מילולית ופיזית
לאברהם היו שני ילדים – אליעזר וציפורה. כיוון שאשה לא נחשבת ולא נספרת בירושות של “שררה” ומנהיגות, התלקח הקרב בין הבן אליעזר לבין החתן שמואל מרקוביץ שנשא את ציפורה. מעמדו של מרקוביץ כראש ישיבה נתפס כחלק מעסקת שידוך: “שכל השידוך שנשתדך ר’ שמואל מרקוביץ’ עם בתו של הרב אברהם כהנמן היה לשם כך, שיהיה ראש ישיבה”, כתב הבורר הרב צימבליסט זצ”ל בפסק בוררות בשנת 2000, שלימים יהפוך לקלף החזק בבקשת ביטול פסק הבורר שהוגשה אתמול. השנאה בין המחנות נצבעה בכינויים שהודבקו לצדדים – “אנשי מרקוביץ, שמואל וציפורה, הם ‘המחבלים’” (במילעל יידישאי) ואנשי אליעזר כהנמן הם “השונאים” (גם במילעל). ישיבת פוניבז’ המפוארת נקרעה בין ה”מח-בלים” ל”שוינאים”.
1 צפייה בגלריה
מימין: השופט בדימוס דוד חשין ועו”ד אייל רוזובסקי המייצג את הרב מרקוביץ
(צילום: אוראל כהן)
דברי הימים של הסכסוך גלשו לאלימות פשקווילים, לאלימות מילולית ואפילו פיזית. כמו אל מול המאמץ לגייסם, יודעים האברכים הענוגים האלה להפיק מעצמם בריונות ואנרכיה. אפילו מול גדולי הדור שלהם. ובסכסוכי פוניבז’ היו מעורבים ענקי הדור כרבנים אליישיב, קנייבסקי, פוברסקי, אדלשטיין ועוד. במקביל נרשמו ניסיונות ליישב את המחלוקות בבוררויות ואפילו ערכאות החילונים נדרשו לנושא. וכך הגענו לפסק הבורר של דוד חשין, לשעבר נשיא המחוזי בירושלים שכיהן בפועל גם בעליון, שניתן ב־18.11.2025.
3. שלילת המותג
פסק הבורר גירש את מרקוביץ ותלמידיו ומנע שימוש במותג היוקרתי
”פסק הבוררות הינו הכרעה מטלטלת והרת אסון לעשרות אלפי אנשים ולזרם דתי שלם”, כותב עו”ד אייל רוזובסקי, פרקליטו של מרקוביץ. חשין כתב פסק בורר שלמעשה מגרש את מרקוביץ ותלמידיו מהיקום של פוניבז’ תוך שלילת זכותו להשתמש במותג היוקרתי. את שושלת המנהיגות הוא מתאר כירושת הראל”כ (ר’ אליעזר כהנמן), את אביו הרב אברהם “שכן בענייני שררה הירושה עוברת מבעל השררה לבנו”. בנוסף, קבע חשין שכהנמן קיבל את התואר “ממלא מקום” ואילו מרקוביץ “סגן” בלבד. לעניין האלימות, חשין התרשם ש”המחבלים” של מרקוביץ הם האחראים העיקריים בעוד ש”השונאים” בעיקר הגיבו לה. והשורה התחתונה: “באתי לכלל מסקנה נחרצת כי ההפרדה בין הצדדים, לרבות בהיבט הפיזי והתאגידי, תהיה לטובת כולם”. מרקוביץ ואנשיו נדרשים לפי פסק הבורר לפנות את השטח בגבעת הישיבה בבני ברק ונאסר עליהם לעשות שימוש במותג היוקרתי פוניבז’. ההקלה היחידה שקיבל מרקוביץ מחשין היא “הנחה” כספית – הפחתה בסכומים שהטיל עליו מ־20 מיליון שקל ל־10 מיליון בלבד. “הפיוס”, סיכם חשין, “למרבה הצער, אינו אפשרי בעת הזאת. הסכסוך עלול להמיט על הישיבה הרס וחורבן ח”ו”.
4. "לא סימן מסחרי”
התקפה על פסק הבורר: “חותר תחת יסודות החברה החרדית”
את פסק הבורר של חשין תוקף מרקוביץ בחריפות באמצעות עורכי הדין אייל רוזובסקי, יוסי אטינגר, אופיר חוגרי ואמיר פינקוס ממשרד מיתר שהחליף בייצוג את משרד יגאל ארנון שהופיע בבוררות. את כהנמן מייצגים עוה”ד אהוד ארצי, רן פלדמן ממשרד ש. הורוביץ. אין ספק, ליגת העל של החרדים פוגשת את ליגת העל של עורכי הדין. “מדובר ביצירת תקדים הרסני החותר תחת יסודות החברה החרדית כולה”, כותב רוזובסקי בבקשת הביטול ומתקומם נגד איסור השימוש במותג פוניבז’, שלשיטתו אינו סימן מסחרי אלא “ביטוי לזהות רוחנית, מסורת והשתייכות קהילתית”, זהות שלא ניתן להפקיע בהחלטה שיפוטית. לעניין זה הוא משווה את האירוע ל”פיצולים אחרים שאירעו בישראל, דוגמת הפילוג בקיבוץ המאוחד, שני הפלגים המשיכו לשאת את השם שנעשה בו שימוש לפני הפילוג. כך בקיבוץ עין חרוד ובקיבוץ גבעת חיים (שהתפצלו ל’איחוד’ ו’מאוחד’)”. הרעיון הוא שאי אפשר לפצל קהילה באמצעות שלילת הזהות מהמחצית שפוצלה. הוא מסכם נקודה זו: “מתן מונופול על שם בעל משמעות עמוקה לפלג דתי אחד מהווה פגיעה אנושה ומרחיקת לכת במרקם חיי הציבור החרדי”.
5. "מלך בעירו”
הטיעון: זהו ביטול הסטטוס קוו מפסק הבוררות בשנת אלפיים
עיקר טיעונו של רוזובסקי בבקשה לביטול פסק הבורר הוא חריגה מסמכות. חשין, לפי הטענה, ביטל וסתר את הסטטוס קוו שקבע פסק הבוררות מאלפיים ואומץ בהחלטת השופטת יהודית שבח מהמחוזי ת”א. בפסק הבוררות הזה חילקו שלושת הבוררים־הרבנים את ה”שררה” בפוניבז’ כך: “הראל”כ (כהנמן) ייקרא ‘נשיא הישיבה’ האחראי לענייניה הגשמיים, ואילו הרש”מ (מרקוביץ) יהיה הגורם הרוחני הבכיר בישיבה וראש ישיבת פוניבז’”. כלומר החומר והרוח יחולקו בין שני הניצים “על בסיס עיקרון ומודל של הפרדה בין הצדדים, כך שכל אחד ‘יהא ‘מלך בעירו’ ואין מלכות נוגעת בחברתה”. ולכן, סבור רוזובסקי, המינוי של מרקוביץ “לא היה זמני אלא לעולם”. והנה, מגיע חשין והופך את העולם הזה.
