פרסום ראשון
ביהמ"ש קבע: הדירה תימכר בגלל חדלות פירעון – אך בת הזוג לשעבר תקבל החזר על ההשקעה
בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את הערעור של אישה שביקשה להכיר בה כבעלת מחצית מהזכויות בדירה שרכש בן זוגה לשעבר, אך קבע כי היא זכאית להחזר כספי משמעותי על השקעותיה בנכס
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי אישה שבן זוגה לשעבר נמצא בהליכי חדלות פירעון זכאית להחזר כספים משמעותיים שהשקיעה בדירה המשותפת, גם אם הדירה לא רשומה על שמה.
החלטת בית המשפט ניתנה במסגרת ערעור שהגישה האישה על פסק דין של בית משפט השלום בקרית גת, לאחר שהאחרון דחה את בקשתה להצהיר כי היא בעלת מחצית מהזכויות בדירת המגורים. בן זוגה לשעבר של האישה נקלע לחובות, ובשנת 2021 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו בשל חובות למספר נושים. במסגרת ההליך, הדירה שנרכשה לפני הנישואין ורשומה על שם הגבר בלבד הוצעה למכירה, אולם האישה התנגדה לכך בטענה כי השתתפה ברכישתה ולכן זכאית לחצי משווייה.
הגבר תמך בעמדת בת זוגו לשעבר. מנגד, הנאמן עו"ד ניר שדה והממונה על חדלות פירעון ביקשו לדחות את בקשת האישה. לטענתם, היא לא הוכיחה כי יש לה זכויות בדירה ולא מתקיים בנסיבות שיתוף ספציפי בדירה. כאמור, בית המשפט קיבל את עמדתם ודחה את בקשת האישה.
בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה להצהיר כי היא בעלת מחצית הזכויות בדירה. אולם, השופט גיל דניאל קבע כי עם מכירת הדירה, האישה תקבל מחצית מכל תשלומי המשכנתא ששולמו במהלך החיים המשותפים ואת כל תשלומי המשכנתא ששילמה לבדה אחרי שנפרדו. כמו כן, שמאי יבחן אם חלה השבחה משמעותית בדירה, ואם כן האישה תקבל מחצית מההשבחה. השופט קבע כי ניתן לקדם בשלב זה את הליכי מכירת הדירה, כאשר לאישה זכות קדימה לרכישת הדירה.
עו״ד ליאור כספי, בא כוח הגבר, מסר: "כמי שמלווה יחידים בהליכי חדלות פירעון, אני שמח על הבשורה שמביא השופט גיל דניאל מבית המשפט המחוזי שקטעה את העוולות שנגרמו לבני זוג של יחידים אשר היו שותפים לנכסיהם הגם שלא נרשמו על שמם. בשורה זו עושה צדק וקוטעת תפיסה שבן זוג של יחיד בהליכי חדלות פרעון אינו זכאי לפירות ולמאמץ המשפחתי שהשקיע במהלך החיים המשותפים של בני הזוג".
באת כוח האישה מסרה בתגובה: "כמי שמייצגת נשים בדיני משפחה, אני שמחה לראות סוף-סוף שבית המשפט של חדלות פירעון נתן תוקף ומשמעות לחיים משותפים ולא התעלם מתרומתה של האישה".
עו"ד ניר שדה, הנאמן לנכסי החייב, מסר: "בית משפט המחוזי קבע בצדק, בהתאם לעמדת הנאמן והממונה על חדלות הפירעון, כי האשה לא הצליחה להוכיח קיומו של שיתוף ספציפי והנישואין והחיים המשותפים אינם מספיקי לקבוע כי היא בעלת חצי מהזכויות בנכס. בסופו של דבר הערעור נדחה, לא הוכח כי האישה שילמה תשלומי משכנתא, ובית משפט אפשר לנאמן להמשיך במימוש הנכס. לדעתי השופט טעה שכן מדובר בחוב כספי בהליך חדל"פ, כאשר האישה אמורה להגיש תביעת חוב בתיק חדלות הפירעון אשר תיבחן ותוכרע ע"י הנאמן בהתאם לראיות שיצורפו".
