סגור
פינוי פצועים במהלך מלחמת חרבות ברזל
פינוי פצועים במהלך המלחמה בעזה (צילום: אפי שריר)

סכסוך עבודה באגף השיקום של משרד הביטחון: "המערכת המטפלת בנכי צה"ל בקריסה"

ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה על רקע מחסור חריף בכוח אדם מול זינוק של 37% במספר המטופלים מאז תחילת המלחמה, כשהיחס בין מטופלים לכל מטפל עומד על 1:800. בוועד העובדים מזהירים מפני קריסת מערך השיקום ומתריעים כי משרד הביטחון פועל להפריט שירותי תעסוקה לנכי צה"ל

ההסתדרות הכללית הכריזה על סכסוך עבודה באגף השיקום של משרד הביטחון, על רקע מחסור חריף בכוח אדם נוכח ריבוי הפצועים ממלחמת 7 באוקטובר. בארגון הזהירו כי אם בתוך כשבועיים לא יושגו סיכומים עם הנהלת משרד הביטחון על הגדלת מספר העובדים שיגישו טיפול הולם לפצועי צה"ל - הם יפתחו בצעדים ארגוניים.
מתחילת המלחמה לפני למעלה משנתיים נוספו לאגף השיקום כ-22 אלף מטופלים חדשים בנוסף לכ-60 אלף מטופליו, כך שהמספר הכולל של המטופלים שבאחריותו עומד על למעלה מ-82 אלף איש. על פי הערכות אגף השיקום, עד סוף 2028 מספר המטופלים על ידו יעמוד על כ-100 אלף. בהסתדרות ובוועד העובדים של משרד הביטחון מתריעים כי חרף הזינוק החד במספר המטופלים והצפי לגידול בו, מספר המטפלים בשורות אגף השיקום לא גדל בהתאם, ואלה כורעים תחת עומס עבודה חריג הפוגע גם באיכות השירות הניתן לפצועים, כשהיחס בין מטופלים למטפל עומד על 1:800.
"העומס החריג באגף השיקום אינו בעיה מקומית, אלא ביטוי של מציאות חדשה שהמדינה לא מצליחה לתת לה מענה מספק", אמר ממלא מקום יו"ר ההסתדרות, רועי יעקב. "המערכת כולה פועלת בקצה גבול היכולת, והמסוגלות שלה לדאוג לשירות חיוני לנכי צה"ל ונפגעי הטראומה נשחקת. סכסוך העבודה הוא קריאת השכמה למדינה כולה, שכן טיפול בטראומה ובשיקום אינו סוגיה שולית אלא תשתית לאומית לחוסן חברתי וכלכלי". יו"ר ועד העובדים הארצי במשרד הביטחון, ששון פרץ, הגדיר את מצב כוח האדם באגף השיקום כ"אירוע חירום". לדבריו, "המערכת המטפלת בנכי צה"ל בקריסה שניכרת בכלל המעטפת השיקומית, ממרפאות ועד שירותי הרווחה".
בתוך כך, בהסתדרות ובוועד העובדים של משרד הביטחון התריעו היום ממהלכים חד-צדדיים להפרטת שירותי התעסוקה לנכי צה"ל תוך העברתם לידי גורמים חיצוניים. בוועד ובהסתדרות טענו כי בעוד התעסוקה מהווה נדבך מרכזי בתהליכי השיקום של הנכים, העברתה לידיים זרות עלולה לנתק את הרצף הטיפולי ולפגוע בהם. הם טענו כי משרד הביטחון מתנהל בנושא בחוסר תום לב ומתעלם מפניות הוועד לקיים בנושא משא ומתן.
ערב מלחמת 7 באוקטובר עמד תקציב אגף השיקום על 5.4 מיליארד שקל, וברקע ריבוי הנפגעים, בעיקר במלחמה בעזה ובלבנון, הוא הוגדל ל-8.3 מיליארד שקל. על פי הערכות במשרד הביטחון, עד 2028 יידרש תקציב שיקום שנתי בהיקף חסר תקדים של כ-12 מיליארד שקל כדי לספק מענה טיפולי לכלל הנפגעים, שלפחות מחציתם סובלים מתגובות קרב ופוסט טראומה.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "משרד הביטחון מחויב לטיפול המיטבי והמטיב בפצועי צה״ל ולהבטחת רצף המענים הניתנים להם. לאור כך פועלת הנהלת המשרד ללא הרף לחיזוק אגף השיקום במשאבים רבים. בין היתר, מתחילת המלחמה נוספו כ-130 תקנים חדשים, תקציב האגף הוכפל, הוקמו יחידות קשרי לקוחות בכל המחוזות לטובת ליווי הפצועים ומיצוי כלל השירותים שהאגף מציע ונוספו שירותים רבים נוספים.
"עם זאת, לאור הצרכים השיקומיים הדחופים שעולים מצד הפצועים והצפי כי עד שנת 2028 יגיע מספר המטופלים באגף לכ-100 אלף פצועים, מינו שרי הביטחון והאוצר ועדה ציבורית משותפת בראשות פרופ׳ מור יוסף, לבחינת הרחבת המענה הלאומי, התמיכה והטיפול בפצועי צה"ל. הוועדה צפויה לפרסם את המלצותיה בעוד כשלושה חודשים ובכלל זה התבקשה להידרש גם לתוספת משאבים ותקנים לאגף. הנהלת משרד הביטחון מכירה בעומס הכבד המוטל על העובדות והעובדים ופועלת להגדלת משאבי האגף וחיזוק עובדיו המסורים בכל דרך".