בג"ץ מבקר בחריפות את כישלון מהלכי הגיוס והאכיפה כלפי חרדים: "מה זה אחוז גיוס אחד?"
בדיון בעתירות אמר המשנה לנשיא סולברג כי "תוצאה מספרית לא ניכרת". השופטת וילנר: "מה הבעיה להכין מתקני כליאה? תתחילו באלפיים". השופט גרוסקופף שאל: "גם לגבי משתמטים לא חרדים יש מדיניות רכה"? נציגת המדינה נטע אורן הודתה: "צעדי האכיפה מתקדמים עקב בצד אגודל"
שופטי בג"ץ ביקרו בחריפות את כשלון המהלכים לגיוס חרדים ודלות האכיפה. המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נועם סולברג, אמר היום (ד') בדיון בעתירות בעניין כי "תוצאה מספרית לא ניכרת". השופטת יעל וילנר התייחסה לטענה שמתקני הכליאה של הצבא דלים: "אפשר להכין מקום. תתחילו ב-2,000, 3,000, נתחיל בקטן". השופט עופר גרוסקופף שאל: "גם לגבי משתמטים לא חרדים יש מדיניות רכה ומנסים להגיע להבנות"?
בג"ץ דן הבוקר בהרכב מורחב של חמישה שופטים בעתירות שביקשו להוציא צווי גיוס לכלל תלמיד הישיבות חייבי הגיוס, כלומר 80 אלף צווים, ולנקוט צווי אכיפה נגדם. מדובר בעתירות של התנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן לדמוקרטיה באמצעות עו"ד אליעד שרגא, ישראל חופשית באמצעות עו"ד חגי קלעי ותנועת אמא ערה באמצעות עו"ד גלעד ברנע.
במהלך הדיון היו מספר התפרצויות של מפגינים חרדים לדיון, שבין היתר צעקו "נמות ולא נתגייס" ו"עברנו את היטלר נעבור גם אתכם".
השופט סולברג אמר כי "יש פער בין המעשים הרבים שנעשו לתוצאה המספרית שלא ניכרת. שמענו וקראנו על מעצרים. לא ברור איך הסתיימו ההליכים. הנתונים המספריים קובעים ואין שינוי משמעותי מבחינת מספרי תלמידי ישיבות שהתגייסו. חשוב לראות את הפער בין אותם 2,000 (בפועל 1,800 -ש"א) מתגייסים כל שנה (שהיו בשנים האחרונות - ש"א) למצב החירום". עם זאת, שיבח כי "ניכרות פעולות משמעותיות שעשה הצבא, שיתוף פעולה עם המשטרה עם רשות האוכלוסין וההגירה, מתקנים שבנה".
סגנית הממונה על הבג"צים בפרקליטות המדינה נטע אורן, אמרה כי מתוך 80 אלף צווי התייצבות נשלחו לצעירים חרדים בשנה האחרונה, רק 800 חוילו שהם אחוז אחד בלבד, ולעוד 430 נקבע מועד גיוס. ל-9,400 נקבע מעמד של צו 12, כלומר תאריך גיוס ללא קביעת פרופיל רפואי ו-5,700 הוכרזו משתמטים. בסך הכל יחד עם גיוסים יזומים התגייסו בששת הגיוס 2024 (יולי 2024-יוני 2025) 2,900 חרדים, תוספת של 900 בלבד לעומת השנים הקודמות.
השופטים ביקרו בחריפות את היעדר תוצאות המהלכים לגיוס חרדים. השופטת וילנר התייחסה לדברי אורן, שאמרה כי מתקני הכליאה של הצבא דלים. וילנר אמרה: "מה זו בעיה להכין מתקני כליאה? התשובה שאין מקום מוקשית. אפשר להכין מקום. לא עוצרים 5,700? אז 2,000, 3,000, נתחיל בקטן. לנו חשוב לראות גיוס, להפחית מהנטל של המגייסים. אכיפה כלכלית משהו, איזושהי אכיפה שתביא תוצאות". ברק ארז אמרה: "הבעיה שאין תוצאות". "1.2% גויסו. מה זה?", שאל השופט דוד מינץ.
אורן אמרה: "גורמי המדינה שותפים לתסכול". התבטאות אורן לפיה "הצבא סבור שצריך לנקוט מדיניות רכה יותר" בגיוס הצעירים החרדים עוררה ביקורת. השופט גרוסקופף שאל: "גם לגבי משתמטים לא חרדים יש מדיניות רכה ומנסים להגיע להבנות"? ודרש נתונים השוואתיים. "התחושה שלי היא שמול משתמטים לא חרדים ננקטות פעולות אכיפה שמעבר להכרזה כמשתמטים", אמר. אורן הודתה כי "דרושה תוכנית אכיפה מקיפה של כלל גורמי הממשלה. כרגע האכיפה מתקדמת עקב בצד אגודל סביב עתירות ספורדיות (של עמותת ישראל חופשית. ש"א)".
השופט ברק ארז ביקרה את מדיניות המשטרה החדשה שלא לעכב משתמטים. "זו בשורה למשתמטים שהמשטרה לא אוכפת כלל. מאוד מטריד לשמוע". אורן אמרה שהדבר צפוי להיפתר בישיבה בין הצבא למשטרה בשבוע הבא.
השופטים דחו על הסף את טענת המדינה שהוצאת 80 אלף צווי התייצבות לצו ראשון מייתרת את הסעד שביקוש העותרים של הוצאת צווים לכל הצעירים החרדים, והבהירו שדרושים צווי גיוס. "הסעד ממש לא התייתר", אמרה השופט דפנה ברק ארז.
פרקליט תנועת "אמא ערה", עו"ד גלעד ברנע, תקף את מזכיר הממשלה יוסי פוקס שהודיע שהממשלה לא תנקוט אמצעי אכיפה. "פקיד עובד ציבור מתריס נגד החוק. זו עברת המרדה. מה קורה פה? הממשלה אומרת שפסק דין לא מחייב אותה. ממשלת ישראל כפופה לשלטון החוק". עו"ד ברנע הציע מהלך שיחייב את מוסדות החינוך החרדיים לאפשר כניסת נציגי צה"ל כדי שיכירו להם את הצבא.
יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא כינה את תגובת המדינה: "פרולה, פרולה, פרולה, מילים, מילים, מילים. אין מעשים. לא יהיה כלום כי לא עושים כלום. שם המשחק משיכת זמן. זו שיטה. משטים בבית המשפט פעם אחר פעם".
פרקליט עמותת ישראל חופשית עו"ד חגי קלעי אמר ש"המשטרה לא יכולה להגיד שלא תעצור עבריין משתמט כי יהיו הפגנות. זו טענה בלתי מתקבלת על הדעת. גם המאות הבודדות שנמצאו שוחררו. זה אירוע העבריינות הכי גדול במדינת ישראל אי פעם. המאמצים לא מניבים תוצאות כי אין מאמצים".
נציג איחוד הישיבות בארץ ישראל, עו"ד ישראל הורביץ אמר ש"אולי יש דברים שבית משפט לא יכול לפתור. ויכולים להיפתר רק בזירה הציבורית. בית המשפט לא נוהג לתת צווים עקרים".
עו"ד טומי מנור, פרקליט תנועת אחים לנשק המבקשת להצטרך לעתירה אמר שהמשמעות של אי גיוס החרדים היא שמקימים צבא נוסף שמורכב מאנשי מילואים שמשרתים מאות ימים. עו"ד דפנה הולץ לכנר פרקליטת אימהות בחזית המבקשות להצטרף לעתירה הציעה שבג"ץ יורה להחיל מיד את כל הסנקציות שנכללות בטיוטת חוק ההשתמטות של ח"כ בועז ביסמוט. עו"ד גלי זינגר שמייצגת מספר ארגונים הפועלים לזכויות נשים ביקשה שבית המשפט יקבע שהגיוס יעשה בלי פגיעה בזכויות נשים.
