התביעה שמסעירה את היצרניות הביטחוניות: "מיירטים של חיל הים היו יכולים להתפוצץ"
חברת המנועים הרקטיים הממשלתית תומר תובעת את אחד מספקיה, חברת עיבוד שבבי, שלטענתה שיקרה לה לגבי בקרת איכות שביצעה בייצור 180 חלקים של טילים שנועדו לשימוש של חיל הים. הספק: "הטענות חוטאות לאמת"
החברה הממשלתית־ביטחונית תומר תובעת ספק משנה שלה ביותר מ־10 מיליון שקל בטענה שרכיבים שהזמינה ממנו במסגרת תהליכי הייצור של מנועים לטילי יירוט נמצאו פגומים וסיכנו חיי אדם.
תומר מייצרת מנועים לרקטות וטילים המיוצרים בידי התעשייה האווירית, בהם טילי ההגנה חץ 2 וחץ 3, ברק MX, והרקטות המדויקות אקסטרא, רומח, נץ דורס וכידון קסום של אלביט – מערכות המיועדות לפגוע במטרות בטווחים שבין 30 ל־300 ק"מ.
בכתב התביעה שהגישה בתחילת השבוע לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד ספקית המשנה שלה, חברת המהיר, תומר מייחסת לה "התנהלות חמורה שהסבה לתומר נזק אדיר, ושפרט לפגיעה ממונית הובילה לעיכובים באספקת מיירטים למערכת הביטחון". במרכז התביעה עומדת התקשרות של תומר עם המהיר, חברה שעוסקת בעיבוד שבבי, ועם הבעלים שלה ירון אדלר מחודש יוני 2022, שבמסגרתה הזמינה מהם 180 סטים שנועדו לשמש לייצור מנועים של טילי יירוט של התעשייה האווירית. כל סט כזה כולל שני צינורות מרכזיים בגדלים שונים וכיפה מרכזית. מתוקף ההתקשרות, תומר העבירה להמהיר את חומרי הגלם המתאימים ושרטוטים שעל פיהם ביקשה לייצר את המכלולים הדרושים.
בתומר טוענים כי הבעיות צצו כשנה לאחר ההזמנה, כשחברת המהיר התריעה בפניה על חריגות בייצור המכלולים המבוקשים. בירור החריגות הוביל לשורה של מפגשים של מנהלים ומהנדסים בתומר עם המהיר, שבמהלכן היא הונחתה על אופן תיקון החריגות – בין השאר בניסיון להציל חומרי גלם שסופקו לה. מכתב התביעה עולה כי בירורים אלה הובילו את תומר למסקנה כי המהיר לא מילאה את מלוא הנחיותיה במועד ההזמנה והבדיקות שעשתה לא היו מהימנות.
בתומר טוענים כי המהיר העבירה לה דיווחים שקריים ומטעים ולפיכך נאלצה לבחון באופן עצמאי כל רכיב שהיא מספקת לה, וזאת כדי שתוכל לעמוד בלוחות הזמנים לאספקת המכלולים הנחוצים לתעשייה האווירית. במסגרת אותן בדיקות נבחנה עמידותם של צינורות שהמהיר סיפקה לתומר, בתנאי לחץ הדומים לאלה שבהם נמצא טייל יירוט בעת שיגורו. לטענת תומר, "במהלך הבדיקות אחד הצינורות התפוצץ. מדובר באירוע חריג וחמור ביותר. אילו תומר לא היתה עורכת את הבדיקות האמורות בקפדנות, המיירט היה יכול להתפוצץ בעת שימוש מבצעי על ספינת חיל הים ולגרום לנזק רב ולנפגעים בנפש". בתומר מוסיפים וטוענים כי היא בחנה את הדיווח של המהיר על בדיקות שעשתה לצינורות אלה ומצאה כי "הן היו שגויות ושקריות כשבפועל עובי דופן הצינור היה נמוך מהנדרש – מה שהוביל לכך שהוא התפוצץ במהלך בדיקת הלחץ".
ההתמודדות של תומר עם התוצרים הנחותים לכאורה שקיבלה מספקית המשנה שלה נמשכה אל תוך מלחמת 7 באוקטובר – שהגבירה מאוד את הצורך של מערכת הביטחון בטילי היירוט של תע"א. לטענת תומר, המהיר סיפקה לה מחצית מהסטים שהזמינה, מהם נפסלו 14 על רקע החריגות בייצור, ולאחר שדרשה את יתרת חומרי הגלם שהעבירה לה זמן קצר מביצוע ההזמנה, קיבלה אותם פגומים וחלודים עקב תנאי אחסנה לקויים.
לפי תומר, התנהלות המהיר הסבה לה עיכובים משמעותיים בלוחות הזמנים שעליהם התחייבה לאספקת המנועים לתע"א. על רקע זה היא מבקשת לחייב את המהיר והבעלים שלה ביותר מ־10 מיליון שקל כשיפוי על חומרי גלם שירדו לטמיון, שעות העבודה שהקדישו מהנדסי החברה בעקבות הכשלים בייצור, ופיצוי בהיקף של כ־3 מיליון שקל שהיא נדרשה לשלם לתע"א בגין עיכובים באספקת המכלולים האמורים.
במסגרת תכתובת ארוכה שהתקיימה במהלך השנה האחרונה בין שתי החברות נציגי המהיר דחו בתוקף את הטענות של תומר בנימוק שהן "משוללות יסוד וחוטאות לאמת". טרם הוגש כתב הגנה.
