מבחן רכב
רנו 5 היא חשמלית משובחת וגם רטרו - לא בטוח שזה יספיק לה בישראל
המכונית רנו 5 החשמלית עושה כבוד לעיצוב האיקוני משנות השבעים, והיא גם יודעת להסתער על הפיתולים של הרי ים המלח. מנגד, הטווח בין הטעינות לא מאוד גדול, ובתא האחורי אין פתחי מזגן. זו אומנם החשמלית עם התנהגות הכביש הטובה ביותר בארץ, אך ב־182 אלף שקל לסופר־מיני היא תתקשה לחדור לשוק שפחות מעריך איכות וסגנון ייחודי
יש סוג כזה של מוזיקה שצץ בשנים האחרונות. קוראים לו New Retro Wave, כלומר מוזיקת שנות השמונים, אבל עושים אותה עכשיו. וכבר עשרות להקות עושות שנות השמונים ב־2026, כולל סינתיסייזרים ותסרוקות נפוחות. חלק גדול מזה זו בינה מלאכותית, אבל יש בהחלט ממה ליהנות. דפש מוד זה לא, את הגדולה של דייר סטרייטס אי אפשר לשחזר, וסיכוי גדול ששירים מהכיסא הגדול של טירז פור פירז לא יהיו תחת איום. אבל אין מה לעשות, זו מוזיקה מצוינת. מדוע שמישהו יצטרך מוזיקה של שנות השמונים עכשיו בגרסה חדשה ומסונתזת? כל דור טוען שהסיבה היא שהמוזיקה שלו הכי טובה ואף פעם לא יעשו טובה כמוה. כל דור צודק, אולי פרט לדור שיצר את מיילי סיירוס.
חזרה לעידן הנוכחי: באירופה יש בעיה חמורה של היעדר מכוניות חשמליות ראויות. בניגוד לישראל, מדינה שבה הציבור עומד בתור כדי לרכוש מכוניות סיניות, שחלקן לא יוכלו להימכר באירופה אפילו בכפייה, באירופה הלקוחות מחפשים שטויות כמו "סגנון", "נוחות" ו"ייחודיות", ומה לעשות, רוב יצרני הרכב האירופיים לא מסוגלים לספק את זה בגרסאות חשמליות. עובדה, פולקסווגן בקריסה, קשה לומר שהמצב בסטלאנטיס מעולה, וגם רנו — יצרנית שלפני עשור הצהירה שתהיה בחוד החנית של הרכב החשמלי — רחוקה מאוד מלהיות החוד או החנית. אבל כעת רנו החליטה להחזיר לחיים את 5 בגרסה חשמלית. מה? רנו 5. עם הנעה חשמלית. והיא אחת המכוניות החשמליות היותר מוצלחות שהיצרנית הציגה.
אבל לפני הכל חשוב לומר: רנו 5 החשמלית היא מכונית רטרו, כלומר עושה כבוד למה שהיה פעם. לפיאט יש 500 חשמלית, רק שבינתיים היא לא כל כך הולכת טוב. למיני יש מיני חשמלית, וגם היא לא הולכת כל כך טוב. קשה מאוד להציע למי שרגיל למכוניות עבר משובחות עם מנועי בנזין להתרגל להנעה חשמלית. לכן גם במיני וגם בפיאט יש גרסאות בנזין.
ברנו, לעומת זאת יש רק חשמל, וזה הימור מאוד רציני של היצרנית. תכלס הוא משתלם, אבל חשוב גם לומר: רנו 5 אינה מכונית איקונית כמו מיני, גם לא כמו פיאט 500. זו סתם מכונית סופר־מיני משנות השבעים ומשנות השמונים. רנו 5 ההיא היתה סוס עבודה קטן שהסיע מיליוני צרפתים ממקום למקום בענני עשן סיגריות. רנו 5 החדשה היא מכונית אופנתית, והיא עושה את זה כל כך טוב. מדהים כמה גם מי שמעולם לא היתה לו רנו מזהה ישר שמדובר ברנו 5 מודרנית.
אורכה של רנו 5 המקורית היה 352 סנטימטרים. הדגם החדש תופס 390 סנטימטרים. אבל זה לא משנה, הנוכחות שם: במקום שבו לרנו 5 הישנה היה פתח אוורור גדול במכסה המנוע, לדגם החדש יש לוגו מואר. הפנסים דומים. גם הראות החוצה דומה. קשה לפספס כמה זה מקסים.
נוח להפליא
רנו 5 החדשה יורדת לים המלח. קשה לפספס כמה תא הנוסעים של 5 חדשה מזכיר את זו של 5 של שנות השבעים והשמונים. לרנו 5 המקורית היה סוג של מדף כעור אבל שימושי מעל תא הכפפות, מדף עם דיפון ויניל מגעיל. לדגם החדש יש מדף. לרנו מהדור השני היה לוח מחוונים שישב בתוך סוג של חלון. המסגרת, אגב, נטתה להישבר, כמו בכל צרפתית שכיבדה את עצמה בשנות השמונים. לרנו החדשה יש חלון. המושבים מזכירים את אלה של הדור המקורי, עדיין נוחים להפליא.
מעל גג הנהג והנוסע יש ספק שטיח ספק גג עטוי משבצות, כמו בדור המקורי של רנו 5. שם זה נבע משיקולי שימושיות, קל לנקות. בדור החדש זה בגלל הנוסטלגיה. מעולה. מול הנהג יש מסך שעיקר המידע בו מוצג בצהוב, כולל צריכת אנרגיה, כולל ספרות מהירות שעולות ויורדות עם התקדמות הרכב. זה נחמד, אבל ברנו 5 המקורית היו שעונים עגולים, זה היה יכול להיות מגניב. המסך שבין הנהג והנוסע אינו ענק, הוא סתם מגניב. מתחתיו יש בקרת אקלים עם שליטה נפרדת, כלומר לא צריך תפריטים ותתי־תפריטים כדי לשלוט במזגן. מאחור - כמו ברנו 5 מקורית, כלומר צפוף למדי, אין פתח מזגן, אין שקע טעינה. ברנו 5 המקורית לא היו כל אלה כי היא נהגתה בשנות השבעים. בעשור הנוכחי מכונית ללא פתח מזגן אחורי וללא שקע טעינה זה סתם מעצבן.
אבל מה שחשוב באמת זה איך רנו 5 החדשה נוסעת וכמה זה ישנה ללקוחות. התשובה: "מצוין" ו"בכלל לא". נתחיל בנסיעה. לרנו 5 יש סוללה יחסית צנועה בקיבולת 52 קילו ואט/ שעה. טווח הנסיעה הרשמי הוא 407 ק”מ. מבחינה ריאלית ניתן לנסוע בה 350 קילומטרים בין טעינות. זה לא ממש הרבה. אגב, המהירות המרבית מוגבלת ל־150 קמ”ש. למה? אולי כי רנו 5 המקורית יכלה לנסוע במהירויות האלה, פרט לגרסת הטורבו.
מערכות הבטיחות עובדות היטב, אבל ההיילייט הוא התנהגות הכביש. רנו 5 החדשה היא המכונית החשמלית בעלת התנהגות הכביש הטובה ביותר שמשווקת כיום בישראל. לא סיני, לא גרמני. מדובר במכונית חדה להפליא, שיותר מהכל מזכירה את המכוניות הקומפקטיות שהצרפתים ידעו לייצר כל כך טוב בשנות השמונים. הבלמים הם נקודת תורפה כי הם חסרי תחושה, אבל כל היתר סוכרייה. בפיתולים שעולים מים המלח בואכה ערד, לפני הרנו מתנחלת מכונית ספורט גרמנית מסוג זה או אחר. המנוע של רנו מפיק 150 כוחות סוס, זה בכלל לא הרבה, זה בדיוק מספיק. בסיבובים הרנו עושה מהגרמנית קציצות. כל עוד לגרמנית אין יכולת למצוא קטע כביש ישר ולטוס ל־200 קמ”ש, הרנו מזנבת בה בלי רחמים. היא חולה על סיבובים. חבל שהסיבובים גוזלים כמעט 25% מטווח הנסיעה שלה. זה העתיד, כיף זה משהו שצריך לקחת במנות קטנות. כשהקצב יורד הרנו הקטנה חוזרת להתנהל בניחותא, נכנסת לערד, מחפשת את הפלאפל הסודי. בעיר היא מתנהלת היטב, אולי היא טיפה נוקשה.
לא מזהים אייקון
רנו 5 החדשה היא חשמלית קטנה ונפלאה. למעשה מדובר במכונית הרטרו הטובה ביותר שבה נהגנו. אבל בישראל העסק הופך מורכב. ראשית, המחיר: רנו 5 מאובזרת עולה 182 אלף שקל, שזה הרבה יותר מחשמליות סיניות עממיות, וגם יותר מקיה 3 EV, שהיא המתחרה הלא סינית הבולטת. באירופה הפער בין רנו 5 לדגמים האחרים אינו משמעותי, כי שם עדיין מדובר במכונית עממית. כאן זה "רטרו יוקרתי".
ובנוסף, מה לעשות, בצרפת רנו 5 נחשבה לאייקון. בישראל מדובר בעוד מכונית אירופית קטנה שמזמן נרקבת בפירוקיות. ועוד נקודה חשובה: ראיתם ישראלי שקונה מכונית חשמלית בשל התנהגות כביש משובחת? כל אלה יטרפדו את מכירותיה של אחת המכוניות החשמליות הטובות ביותר שנחתו בישראל.
אהבנו
עיצוב, התנהגות כביש
אהבנו פחות
מחיר
מתחרות
מיני קופר חשמלית
לסיכום
חשמלית איכותית. לכן היא לא תצליח בישראל
רנו 5 52 KWH
מנוע: חשמלי, הספק מרבי 150 כ”ס, מומנט מרבי 24.98 קג”מ
ביצועים: מהירות מרבית 150 קמ”ש, זינוק ל־100 קמ”ש ב־8 שניות
קיבולת סוללה: 52 קוט"ש. טווח נסיעה רשמי 407 ק"מ
צריכת אנרגיה: נתוני יצרן 158 ואט/שעה לקילומטר
בטיחות: 6 כריות אוויר, 4 כוכבים במבחן ריסוק פומבי. סייען בלימה, היגוי אקטיבי
קבוצת זיהום: 1
מחיר: 182 אלף שקל
