סגור
אוזניות טקטיות מתוצרת Silynx סילינקס
אוזניות טקטיות מתוצרת Silynx (צילום: אתר החברה)

הגיס השתלט על הירושה: סכסוך משפחתי בחברת הציוד הביטחוני Silynxcom

שני האחים הגדולים לבית משפחת המייסדים של מפתחת אוזניות הכפתור הטקטיות, רן וסמדר ניר, תובעים מאחותם הקטנה, גל ניר, ומבעלה, בעל השליטה (41.5%) ומנכ"ל Silynxcom, ניר קליין, כ-17 מיליון שקלים, בטענה שפעלו מאחורי גבם לנשל אותם כמעט לחלוטין מחלקם בצוואת ההורים – מניות בחברה האם שהורישו להם. קליין: ויתרתי על 2.2 מיליון שקלים בשכר בתמורה למניות 

מאבקים משפחתיים בין בעלי המניות בחברת הציוד הביטחוני Silynxcom: שני האחים הגדולים לבית משפחת המייסדים - ניר, רן וסמדר, תובעים מאחותם הקטנה, גל ניר, ומבעלה, בעל השליטה (41.5%) ומנכ"ל Silynxcom, ניר קליין, כ-17 מיליון שקלים, בטענה שפעלו מאחורי גבם על מנת לנשל אותם כמעט לחלוטין מחלקם בצוואת ההורים – מניות בחברה האם Silynx שהורישו להם. כך עולה מתביעה שהוגשה בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.
Silynxcom מפתחת ומוכרת אוזניות כפתור (In-Ear) טקטיות ואביזרי תקשורת אחרים לצבאות וגופים ביטחוניים, והיא נסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי של 6.5 מיליון דולר, לאחר שהונפקה בחודש אוקטובר 2023. את הציוד שלה, כך דיווחה החברה, היא מוכרת לגופים ביטחוניים בכ-40 מדינות בעולם.
לפי כתב התביעה, החברה נוסדה תחילה בשם SOS על ידי בני הזוג עדי ורות ניר ז"ל. בשנת 2005, היא שינתה שמה ל- Silynx ונרשמה בארה"ב, ופעלה גם באמצעות חברות נוספות. בשנת 2008 Silynx גייסה כספים מקרן ההשקעות שמרוק בתמורה ל-70% ממניותיה, כאשר 30% נשארו בידי בני הזוג ניר ז"ל.
לימים מנכ"ל Silynx ובעל השליטה בה כיום ניר קליין, שהוא כאמור גם בעלה של האחות הקטנה למשפחת המייסדים – גל ניר-קליין, רכש את מניות שמרוק בתמורה לסכום של 250 אלף דולר בלבד – כך טוענים האחים הגדולים למשפחת ניר. 30% שנותרו בידי ההורים למשפחת ניר, עברו לימים בירושה לשלושת ילדיהם בחלקים שווים במסגרת צוואתם.
לפי כתב התביעה, שבו מבקשים האחים הגדולים לקבל מסמכים שונים וכן למנות חוקר שיבדוק את חוקיות וקיומם של המעשים שלטענתם קיפחו אותם, ערב ההנפקה אחזקת עזבון ההורים בחברה דוללה לכדי 6%, בעוד שחלקו של גיסם גדל ל-87%. כך למשל טוען האח הגדול, רן ניר, כי הזכויות שירש מהוריו, בחברה שייסד אביו המנוח, הומרו על ידי גיסו בלא הסכמתו ובלא ידיעתו והובילו לכך שמניותיו בחברה האם דוללו מ-24.5% ל-1.47% למניות בחברת סיילינסקום.
"לתובעים התגלה כי ביולי 2017, האחות גל התיימרה לחתום בשם אם המשפחה על מסמכים שכותרתם 'שינוי שליטה' (Change of Control) בחברת Silynx, על מנת להעביר את השליטה לבעלה, ניר קליין", נטען בכתב התביעה. שני האחים הגדולים מוסיפים כי: "גל וניר קליין פעלו להעביר את השליטה לעצמם, בלי לשתף בכך את התובעים, מאחורי גבם ובניגוד להסכם סטטוס קוו".
על פי מסמכים שצורפו לתביעה, ניר קליין טען בתגובה להתכתבויות בנושא כי שילם ב-2017 על המניות שהגדילו את חלקו, וכיוצ"ב גם את חלקה של אשתו, האחות הקטנה למשפחת ניר. לדבריו התמורה הייתה: הזרמת כספים לבנק ככרית ביטחון להבטחת פירעון חובות של Silynx; דחיית פירעון הלוואה של 50 אלף דולר; ויתור על שכר של כ-360 אלף שקלים; והסכמה למשיכת שכר מופחת בין 2017 ועד 2024,כך שויתר במצטבר על כ-2.2 מיליון שקל.
נציין כי על אף שעל פניו מדובר בסכסוך משפחתי, התביעה הוגשה למחוזי מרכז בלוד לאחר שבית המשפט לענייני משפחה בפ"ת סילק תביעה דומה שהוגשה לו על ידי רן ניר בשל חוסר סמכות עניינית. השופטת שירלי שי כתבה בהחלטה כי היא עושה זאת לאור הלכת חבס, לפיה הסכסוך המשפחתי צריך לתרום תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. כלומר, עצם הקשר המשפחתי לבדו בין המעורבים בהליך אינו מקנה סמכות לבית המשפט למשפחה. "הסכסוך הוא בראש ובראשונה עסקי-תאגידי, והקשר בין התביעה לבין הסכסוך המשפחתי – רופף עד כי לא קיים", כתבה השופטת, שבעקבות החלטתה פנו שני האחים הגדולים למשפחת ניר לבית המשפט המחוזי.