סגור
Dun's 100

"תודעת הקלון המוסרי של נבחרי ציבור לוקה בחסר"

כמו תמיד, תחום הצווארון הלבן והמשפט הפלילי מייצר עניין ציבורי רב גם בתקופה הנוכחית. לקראת פורום Duns 100 לבכירי המשפט בתחום צווארון לבן ומשפט פלילי, מתייחסים עורכי דין מובילים מהתחום לכמה סוגיות רלוונטיות הנמצאות על סדר היום של הענף

הרפורמה המשפטית מייצרת לא מעט כותרות, אולם מבחינת רבים מעורכי הדין ה'פליליסטים' ואלו שמייצגים את החשודים בעבירות צווארון לבן, יש לא מעט בעיות במערכת המשפטית שאין להן קשר ישיר לתיקונים והעדכונים המוצעים במסגרת הרפורמה המשפטית המוצעת, אך הן דורשות תיקון שמוטב ויתבצע בהקדם. לא מדובר רק בסחבת, בבירוקרטיה ובעינוי הצדק שנגרמים כתוצאה מהתנהלות המערכת המשפטית, הסובלת בין היתר ממצוקה וממחסור בכוח אדם, אלו גם החוקים השונים, או תיקוני החוקים, אשר לטענת עורכי הדין צריכים להיכנס לתוקף בכדי לייצר משפט צדק עבור חשודים, נאשמים ואחרים הנתונים לחסדיו של בית המשפט.
כך למשל, חלק מעורכי הדין המובילים בתחום הפלילי והצווארון הלבן טוענים כי מדיניות ההרשעות בבתי המשפט בישראל הינה אגרסיבית ולא הוגנת כלפי נאשמים אשר לרוב יורשעו, גם אם חלק משופטי בית המשפט יטילו ספק באשמה שלהם ואף יזכו אותם בדעת מיעוט מסיבה זו או אחרת. ישנם נושאים נוספים השנויים במחלוקת, כך שלא מפתיע שעורכי דין בכירים היו שמחים לראות עיגון חוקי של 'כללי המשחק' בתחום הפלילי והרחבת חזקת החפות לחשודים בביצוע עבירות פליליות ועבירות צווארון לבן.
עורכי הדין התייחסו גם לנושאים נוספים, כמו למשל, באם יש צורך להחמיר את היחס לאישי ציבור או לאנשים שמעוניינים להיות אישי ציבור אשר הורשעו בעבירות צווארון לבן. לצד האידיאל של חברה מוסרית ולא מושחתת, עומדת למורשעים הזכות להזדמנות שניה, ועורכי הדין מתייחסים לאיזון שלדעתם צריך לבצע במקרים מורכבים שכאלה. נושאים נוספים שאליהם התייחסו עורכי הדין נגעו בעבריינות הצווארון הלבן בתחום המטבעות הדיגיטליים, בעיית המשילות בנגב כמו גם הדרכים למציאת פתרונות שיאפשרו התמודדות מול האתגרים הרב-שכבתיים שמייצר האזור הגאוגרפי למערכת החוק והמשפט, וכן התיקון לחוק הרשויות המקומיות, הידוע גם כ'חוק טבריה'. לכתבה התראיינו עו"ד משה מזור, ראש מחלקת ליטיגציה מנהלית וצווארון לבן במשרד גולדפרב גרוס זליגמן, עו"ד שרון כהנא, שותפה וראש מחלקת צווארון לבן, משרד AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', ועו"ד ערן זך, שותף, מחלקת צווארון לבן ודיני תחרות במשרד ארנון, תדמור – לוי.
1 צפייה בגלריה
פורום משפט פלילי 2023 דן אנד ברדסטריט
פורום משפט פלילי 2023 דן אנד ברדסטריט
פורום משפט פלילי
(צילום: יח"צ)
מהו החוק הראשון בתחום צווארון לבן ו/או משפט פלילי שהממשלה צריכה לדעתך לקדם ולהעביר במושב הבא?
עו"ד משה מזור: "אני חושב שיש חשיבות קריטית בעיגון חוקי של כללי המשחק בתחום הפלילי. לטעמי, יש יותר מדי אזורים אפורים בדברי החקיקה הקיימים שמאפשרים מעין ״פרשנות״ של גופי האכיפה. בראש ובראשונה זכויותיהם האלמנטריות של חשודים במהלך החקירה, המעצר, והמשפט הפלילי, קציבת משך החקירה הפלילית וההחלטה האם להעמיד לדין, סוגיות בעניין חומרי החקירה ופרסומם ברבים ועוד".
עו"ד ערן זך: "חוק (למעשה - תיקון לחוק) שלדעתי היה צריך להעביר מזמן לפיו הרשעה בפלילים תהיה רק פה אחד. כיום, סעיף 80 לחוק בתי המשפט קובע כי אם נחלקו דעות שופטי מותב, קרי, הרכב השופטים, תכריע דעת הרוב. המשמעות היא שבתיקים פליליים העוסקים בעבירות חמורות ובערעורים, נאשם מורשע גם אם הוא מצליח לשכנע שופט אחד (ולעיתים יותר) שיש לזכותו. קיומה של דעת מיעוט מזכה, בפרט בעניין עובדתי, מקימה לדעתי ספק סביר בדבר אשמת הנאשם ולכן לא ניתן לקבוע כי אשמתו הוכחה מעבר לספק סביר - תנאי בסיסי להרשעה בפלילים. בהקשר זה ניתן ללמוד משיטת המשפט בארצות הברית שם, ככלל, נדרשת החלטה פה אחד של חבר מושבעים על-מנת להרשיע. אם דעה של מושבע אחד, הדיוט, בהרכב של שנים עשר מושבעים, מקימה ספק סביר ומונעת הרשעה; קל וחומר דעה של שופט מקצועי בהרכב של שלושה שופטים. מעבר לצדק האישי, תיקון החוק גם יפחית את החשש מפני הרשעת חפים מפשע ויגביר את אמון הציבור במערכת המשפט".
עו"ד שרון כהנא: "עבירת "הפרת האמונים" היא מן החמורות שבעבירות הצווארון הלבן וטוהר המידות. עם זאת, מדובר בעבירה שגבולות הגזרה בה עמומים, ונכון יהיה לשרטט אותם באופן מדויק. הבעיה מתחילה כבר בהגדרת עבירת הפרת האמונים בחוק העונשין: "העושה מעשה מרמה או הפרת אמונים".... כפי שניתן לראות, המחוקק הגדיר מושג באמצעות אותו מושג...
הגדרה זו בעייתית לכל הצדדים: הן לנבחר הציבור - שלא יודע את גבולות האסור והמותר, הן לתביעה - ובשל כך אנו מוצאים שוני גדול מדי בכתבי אישום בקשת המעשים הנטענים כהפרת אמונים, והן לבית המשפט – שכתב על עבירת הפרת האמונים את הדברים הבאים: "ענייננו בעבירה ייחודית ומיוחדת, עבירה בת 'ריקמה פתוחה', עבירה שגבולותיה אינם ברורים כלל ועיקר. העבירה 'עבירת מסגרת' היא. ושלא כדרכן של עבירות פליליות אין היא בנויה על יסודות מוגדרים באורח מדויק וברור. כתוצאה מכך גבול התחולה של האיסור הפלילי הוא עמום, ובית-המשפט נדרש להלך על חבל דק, המפריד בין האיסור הפלילי מזה לבין ההתנהגות הלא פלילית מזה". חוק, כידוע, צריך להיות ברור מעצם טבעו. אם אנו רוצים לשרטט לנבחרי הציבור שלנו את גבולות המותר והאסור, ובמקביל אם אנו רוצים לחזק את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ובית המשפט, ראוי ראשית לכל שהמחוקק יקבע אמות מידה ברורות מה כוללת עבירת הפרת האמונים, בדיוק כמו שידע לקבוע בעבירות אחרות".
האם ישנו צורך בהחמרת הקריטריונים הנוכחיים ולא לאפשר לנבחרי ציבור שהורשעו בעבירות צווארון לבן לחזור לכהן בתפקיד ציבורי?
עו"ד שרון כהנא: "חברה מתוקנת צריכה תמיד לשאוף להיות מוסרית ונקיה יותר. עם זאת, השיטה הדמוקרטית בכללותה מתבססת על שלל איזונים עדינים בין כוחות וזכויות, ועל כן התשובה לשאלה, בדיוק כמו המציאות, אינה חד משמעית.
נקודת המוצא היא שזכותו של פרט לבחור ולהיבחר היא אבן דרך וזכות יסודית, ובהגשמתה באים לידי ביטוי עקרונות השוויון, חופש הביטוי, ומתאפשר גם קידום רעיונות והשקפת עולם. מנגד, שלילה מוחלטת שלה באמצעות קביעת קריטריונים מוחלטים עשויה להגיע לכדי סתירה לשיטה הדמוקרטית ופגיעה באזרח ואף בציבור. הדבר נכון כמובן ביחס לעבירות צווארון לבן: מדובר במנעד רחב של עבירות, בדרגות חומרה שונות, שחלקן עוסקות בתחום המוסר, שהוא מושג עמום לעיתים. גם נסיבות ביצוע עבירות צווארון לבן הן נרחבות ומשתנות. בנוסף, לא פעם בעת הרצון מצד אדם לשוב ולהיבחר כבר חלפו שנים רבות, הובעה חרטה, וישנה הוכחה אמיתית ששינה את דרכיו. יש גם מקום לשקול האם קיימת זיקה של העבירה שבוצעה לתפקידו הציבורי של אותו נבחר ציבור, ומה התפקיד שאליו הוא שואף לחזור ולהיבחר. ובכלל, האם יש לצפות לרף מוסרי גבוה יותר מראש ממשלה מאשר מחבר מועצה מקומית, או שמא יש לקבוע קריטריונים והגבלות אחידים לכולם, ללא כל הבחנה. זוהי רשימת סוגיות פתוחה ולא ממצה. בית המשפט, לא מתעלם ממנה, ונותן לכל שיקול את מקומו. על כן, כשם שראוי להילחם בעבירות צווארון לבן באמצעות ענישה מרתיעה מצד אחד, כך, מצד שני ראוי לשקול בכובד ראש, באופן מדויק וזהיר, האם נכון למנוע באופן גורף מנבחרי ציבור ששילמו את חובם לחברה וחזרו למוטב את הזכות להיבחר ולשרת את הציבור. זהו בדיוק האיזון העדין שבליבה של השיטה הדמוקרטית, ואין מקום להחמרות גורפות".
עו"ד משה מזור: "אני לא חושב שצריך להחמיר את הקריטריונים עד כדי איסור מוחלט על נבחר ציבור שהורשע לחזור לחיים הציבוריים. עם זאת, אני בהחלט סבור שתודעת הקלון המוסרי של נבחרי ציבור נכון להיום לוקה בחסר, ועניין זה גורם לטעמי לזילות מסוימת של החוק בעיני האזרחים עניין כשלעצמו מכרסם ביסודות החברה בישראל".
לא מעט מדברים על בעיית המשילות בנגב, האם הגברת ענישה על עבירות פליליות בחקיקה, או בתיקוני חקיקה, עשויים לסייע למדינה כדי להתמודד עם בעיות משילות כאלו או אחרות, או שאת הפתרונות צריך למצוא במחוזות אחרים?
עו"ד משה מזור: "אני חושב שפתרונות ראויים חייבים לשלב בין אמצעים משפטיים - הגברת אכיפה והחמרת ענישה לבין אמצעים חברתיים - חינוך והשקעת משאבים בטווח הארוך יותר".
עו"ד שרון כהנא: "משילות" אינה מתמצה רק במתן תחושת בטחון, אלא ביכולתו הכוללת של השלטון לספק מענה ושירותים ציבורים במידה ראויה לכלל האוכלוסייה, באופן שיאפשר את קידומה בכל התחומים.
נדמה שבמשך עשרות שנים לא דאגה ממשלת ישראל למשילות בנגב במובנה הרחב: לא הקימה די מרכזי תעסוקה, בתי ספר ומוסדות חינוך, לא פיתחה את התיירות, לא הסדירה יישובים ופיתחה תשתיות, ולא הקפידה על שמירת הבטחון ועל אכיפת החוק. לאחרונה אנו רואים יותר ויותר את תוצאותיה של מדיניות זו, הבאות לידי ביטוי בריבוי פעילות עבריינית ותחושה קשה של חוסר בטחון. אך תופעות שליליות אלה, לא צמחו בחלל ריק. על כן, ככל שמעוניינת מדינת ישראל לחזוק את המשילות, ודאי יש לפעול להגברה האכיפה והחמרת הענישה, אם באמצעות חקיקה ותיקוני חוק ואם באמצעות בתי המשפט. אך זו רק חזית אחת של אותה "משילות"; יש להתמקד, בו זמנית, בהקמת והסדרת יישובים ולצדם חיזוק מערכות חינוך, תעסוקה, תחבורה ותיירות, תוך הענקת תמריצים נרחבים על מנת למשוך אוכלוסייה רבה ככל האפשר. שילוב נכון של פעולות אלה, גם אם לא ימגר לחלוטין את הפעילות העבריינית, עשוי להפחית אותה באופן מהותי, וכך גם תתחזק תחושת הביטחון של כלל התושבים".
יש האומרים כי "חוק טבריה" השנוי במחלוקת, שקובע כי יו"ר ועדה ממונה יוכל להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות, מנוגד לעקרונות בסיס של חקיקה במדינה דמוקרטית. מהי עמדתך בנושא?
עו"ד שרון כהנא: "התיקון לחוק הרשויות המקומיות שכונה "חוק טבריה", עורר מחלוקת לאו דווקא מעצם קיומו, אלא בעיקר בשל הנסיבות שסבבו אותו: נדמה היה שחקיקת הבזק, עיתוי החקיקה תוך כדי מערכת בחירות, ומעל הכל – חקיקה שנחזתה כפרסונליות באופן בולט לטובת מועמד ספציפי ברשות מקומית ספציפית - ולא נעלמה מעיני חלק מן השופטים בדיון בבג"ץ - היא זו שהפכה את התיקון, לשנוי במחלוקת ציבורית באופן מיוחד.
לעמדתי, חקיקה פרסונלית, שנועדה לשם הפרסונליות ולא לשם יצירת חברה מתוקנת, לרוב אינה ראויה, שכן היא אינה עולה בקנה עם אחד עם הגדרתו של חוק כנורמה כללית, כאמת מידה התנהגותית הנוגעת לציבור כולו ולא לפרט מסוים. אמנם, יש לזכור שלעיתים נחקקו בישראל חוקים שהם למעשה פרסונליים כגון: חוק שלילת תשלומים מחבר הכנסת ומחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה, שכוון כלפי חכ"ל עזמי בשארה. לכן, קשה לומר שרק משום שחקיקה היא פרסונלית, היא גם בהכרח מנוגדת לעקרונות בסיס של חקיקה במדינה דמוקרטית (ואולי ניתן להביא ראיה לכך שבג"ץ אכן לא ביטל את החוק אלא רק דחה את יישומו). על כן, יש לבחון חקיקה פרסונלית, ככל שתעלה לדיון, תוך תשומת לב קפדנית במיוחד להקשרים בה חוקקה, את מי באה לשרת ובמי היא פוגעת ולערוך איזון ראוי ביניהם".
אנו עדים בשנים האחרונות להתפתחות טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שהובילה לשימוש רחב במטבעות קריפטוגרפים. האם אתה סבור שהרגולטורים נערכו כראוי להתמודדות עם עבריינות צווארון לבן בתחום?
עו"ד ערן זך: "אני סבור, בכל הכבוד, שלפני שנערכים להתמודד עם "עבריינות צווארון לבן" בתחום המטבעות הקריפטוגרפים, רצוי להסדיר את התחום באמצעות הנחיות רגולטוריות מפורטות. לצערי, למעט שני חוזרים של רשות המיסים שפורסמו בשנת 2018, אין עדיין הנחיות ברורות בכל הנושאים הרלוונטיים וקיים קושי אמיתי לייצר וודאות ליזמים הפועלים בתחום. אלה עלולים, בעל כורחם, להסתבך בפלילים. צורך זה בולט במיוחד בתקופה האחרונה לנוכח הגברת האכיפה בתחום. כיום, עיקר האכיפה מתבצע על-ידי רשות המיסים החוקרת עבירות מס באמצעות מטבעות קריפטוגרפים, אך על רקע חקיקה מקיפה כמו MICA באירופה וכוונה של הרשות לניירות ערך להציע תיקוני חקיקה בתחום הנכסים הדיגיטליים, סביר להניח שנראה בקרוב הגברה של האכיפה גם על-ידי רשויות נוספות".
עו"ד משה מזור: "אני בהחלט סבור שיש לרגולטורים השונים כמו גם לרשויות אכיפת החוק עוד כברת דרך בכל בקשור במטבעות קריפטוגרפים וטכנולוגיית הבלוקצ׳יין. לצערי, דווקא היעדר כללים וחקיקה, לא כל שכן אחידות רגולטורית כמו גם חוסר הידע והבקיאות מצד גורמי האכיפה הרגולטורים בסוגיות אלה מייצרים אצל יזמים רבים רתיעה מעיסוק בתחומים אלה. אני סבור שהמשפט צריך להתאים עצמו לטכנולוגיות חדשות ולא ההפך. לצערי, אני נתקל יותר ויותר בניסיונות של גופי אכיפה להתאים את הטכנולוגיה החדשה לחוק הקיים. עניין זה יוצר אנומליה וחוסר בהירות שפוגעת בעיקר באזרח ההגון ושומר החוק".
d&b – לדעת להחליט