פרמיית הסיכון של ישראל שוב עולה: ה-CDS חצו את רף 70 הנקודות
הפוגת הלחימה ברצועת עזה הובילה לירידה ניכרת בפרמיית הסיכון של ישראל, אך חידוש ההסלמה והצהרות פוליטיות שנויות במחלוקת שינו את הכיוון; מדד ה-CDS לחמש שנים עלה ב-2%; במקביל, המדד המשולב של בנק ישראל הצביע על עלייה חודשית חדה - אך הנתונים המתואמים פחות מעודדים.
הפרת הפסקת האש בימים האחרונים ושובן של רוחות מלחמה הקפיצו את פרמיית הסיכון של ישראל, שמאז חתימת הסכם הפסקת אש בעזה והחזרת החטופים החלו במסלול של ירידה חזקה ועקבית.
אחד ממדדי פרמיית הסיכון החשובים הוא ה-CDS של ממשלת ישראל לחמש שנים - אותן תעודות ביטוח על חדלות פירעון של אג"ח ממשלת ישראל המשמשות על ידי הכלכלנים כמדד לפרמיית הסיכון של המדינה.
לפי נתונים שהתפרסמו אתמול, רמת ה-CDS של ישראל עלתה ב-2% לרמה של יותר מ-70, שבוע וחצי לאחר שירדה ל-67 נקודות בלבד - הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז שבעה באוקטובר 2023.
לפני מלחמת חרבות ברזל עמדו ה-CDS על כ-58 נקודות וכבר בעשרה באוקטובר- יום המסחר הראשון לאחר פריצת המלחמה, כבר זינקו באופן חסר תקדים לרמה של 92 נקודות ושבוע מאוחר יותר עלו כבר ל-137 נקודות.
מאז ההודעה על הפסקת האש בעזה צנחו ה-CDS ביותר מ-12%, מרמה של 78 נקודות. זאת כשברקע הנשיא האמריקאי דונלד טראמ פדיבר רבות על הסכמי שלום - או לפחות נורמליזציה - בעיקר מול סעודיה ואינדונזיה.
בשבוע האחרון המגמה התהפכה וה-CDS החל לעלות שוב. לא רק רעש הפגזות היה הגורם לשינוי, לא גם התבטאויותיו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שאמר "נורמליזציה עם סעודיה? שימשיכו לרכוב על גמלים".
גם התחממות הגזרה ביו"ש תרמה תרומה שלילית למגמה שהחלה עם חתימת הפסקת האש כאשר האירועים של היומיים האחרונים העכירו את האווירה ומטילים ספק על המשך הפסקת האש.
במקביל פרסם בנק ישראל את המדד המשולב למצב המשק (המדד החודשי לפעילות המשק בשמו החדש) שטיפס בספטמבר ב-1.8% - העלייה החדה ביותר מפרוץ המלחמה. הנתון משקף את אומדן הצמיחה החודשית הממוצעת בשלושת החודשים יולי עד ספטמבר, שכולל בתוכו את ההתאוששות לאחר מבצע "עם כלביא".
עם זאת, בנק ישראל ביצע ניתוח נוסף שנועד לנטרל את השפעת התנודתיות הנובעת מהמבצע, ולפיו נרשמה בספטמבר עלייה מתונה בלבד של 0.2% - מתחת לממוצע ארוך הטווח שעומד על כ-0.3%. כלומר, המשק עדיין מתחת פוטנציאל שלו.
המדד הרגיל (ללא ניכוי השפעות עם כלביא) הושפע לטובה מהעליות בנתוני הרכישות בכרטיסי אשראי ובנתוני יבוא ויצוא הסחורות לחודשיים יולי וספטמבר, בנתוני פדיון המסחר והייצור התעשייתי לחודש יולי ובנתוני שוק העבודה לחודשים יולי-ספטמבר.
בנק ישראל שינה באופן דרמטי את חישוב המדד הזה לפני חודשיים והוסיף עוד הרבה מאוד משתנים חדשים כדי לקבל תמונה מאקרו-כלכלית רחבה הרבה יותר.
