״ענף הנזיקין והרשלנות הרפואית עבר מהפכה"
מבחינה משפטית, תחומי הרשלנות הרפואית ודיני הנזיקין עברו שינוי מהותי, עד כדי מהפכה, בעקבות טבח שבעה באוקטובר. עורכי הדין הבכירים בתחומים אלה התאספו אתמול ופירטו כיצד השפיעה המלחמה על תחום העיסוק ועל הלקוחות שלהם
פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני נזיקין ורשלנות רפואית שהתקיים אתמול כינס את בכירי עורכי הדין בתחומי משפט מרכזיים אלה כדי לדון על הנושאים המרכזיים המעסיקים אותם בעת הנוכחית, בזמן שסוף המלחמה כבר נראה באופק הלא רחוק, והתקווה לחזרה לשגרה הופכת למוחשית.
אין ספק שהשנתיים האחרונות יצרו שינויים רבים בעולם המשפט, כאשר תחומי דיני הנזיקין והרשלנות הרפואית הושפעו באופן משמעותי מהשלכות המלחמה הרב זירתית שחוותה ישראל, "ענף הנזיקין והרשלנות הרפואית נכנס מאז 7 באוקטובר לתקופה שמבחינה משפטית היא לא פחות ממהפכה. לצד עומס חסר תקדים של תביעות, אנחנו רואים שינויי עומק: פרשנות שיפוטית חדשה, מסגרות פיצוי ייעודיות, שילוב טכנולוגיות, והתרחבות של מנגנונים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים", הסבירה שילה זברו וויס, מנהלת Duns 100. לדבריה, אחת הסוגיות המרכזיות שילוו את התקופה הנראית לעין היא תביעת נפגעי פסטיבל הנובה, "הנקודה שמעסיקה את כולם היא קודם כל תביעת נפגעי מסיבת הנובה. בניגוד לעמדת המדינה, בית המשפט כן יידון בתביעה האזרחית שהגישו 104 שורדי ושורדות האירוע, בהיקף המוערך בכחצי מיליארד ש״ח. הטענה המרכזית של המדינה הייתה שעילת התביעה נוגעת לתפיסות ביטחון ואבטחה חסויות, ולכן אינה יכולה להתברר בערכאה נזיקית. ההחלטה שלא לדחות את התביעה על הסף פותחת למעשה פתח משפטי משמעותי - גם לדיון על אחריות רשויות המדינה במצבים ביטחוניים, וגם למאות תביעות נוספות שצפויות להגיע. עדיין פתוחה בפני המדינה האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור לעליון".
זברו וייס סקרה את הסוגיות המרכזיות שעומדות על סדר היום והתייחסה להסדרי פיצוי ייעודיים - כולל הדיון הציבורי והמשפטי בחוק לפיצוי קורבנות טרור, והרחבת המודל גם לנפגעי העורף, עסקים, ועצמאיים. היא ציינה כי השאלה לגבי מה יפוצה דרך חוק ומה יגיע לערכאות אזרחיות, תעצב את כל המערכת לשנים קדימה.
בנוסף, התייחסה זברו וייס לפסקי הדין התקדימיים הקשורים לתביעות אזרחיות נגד הרשות הפלשתינית, "אנחנו רואים עלייה בתביעות אזרחיות נגד הרשות הפלסטינית - לא רק של משפחות קורבנות, אלא גם של ניזוקים כלכליים. חלק מהתביעות נתקעות בשאלות של חסינות ויריבות משפטית, אך יש גם פסקי דין תקדימיים שמאפשרים גבייה דרך קיזוזים בחשבונות הרשות".
סוגיה בולטת נוספת שמעט נשכחה לאור ההשפעה המתמשכת של מלחמת חרבות ברזל היא מחדל ההפריה באסותא. לדברי זברו וייס, מדובר בתיק בעל השלכות משפטיות אפשריות מרחיקות לכת, "זו דוגמה שמחדדת את הצורך ברגולציה - ניהול סיכונים, אבטחת מידע, מנגנוני בקרה, חובת דיווח, אחריות מוסדית מול אחריות אישית של רופאים. מדובר בתיק שצפוי להשפיע על נוהלי עבודה בכל מערכות הפוריות בישראל".
תופעה אחרת שצוינה במהלך הפורום נגעה לתדירות הפניה לגישור בתיקי רשלנות רפואית ובתביעות נזיקין מורכבות. נמצא כי חלק מבתי המשפט דוחפים לגישור מוקדם כחלק מניסיון להתמודד עם העומס וכדי לחסוך לנפגעים ולמשפחות שנים של התדיינות.
במהלך הפורום דנו הבכירים בנושאים נוספים שעל סדר היום המקצועי, בתקדימים ואתגרים משפטיים על רקע מלחמת חרבות ברזל, בפסקי דין חשובים, בהשפעת הבינה המלאכותית, בסוגיות הסתרת תיעוד רפואי בידי מוסדות רפואיים ועוד.
כשהמלחמה פוגשת את עולם הרשלנות הרפואית ודיני הנזיקין
כצפוי, עורכי הדין מתחום דיני הנזיקין והרשלנות הרפואית דנו בהשלכות המלחמה הארוכה על עיסוקם המקצועי, "מאז 7/10 גדל דרמטית מספר התביעות המוגשות לבטל"א להכרה בנפגעי איבה, לרבות שורדי ושורדות הנובה, קיבוצי וערי העוטף ונפגעים ברחבי המדינה, כולל מהתקפות הטילים וכו'", אמרה עו"ד ענת גינזבורג, בעלים ומייסדת, ענת גינזבורג, משרד עורכי דין, נוטריון ומגשרים, "בעקבות 7/10 הגענו למציאות בה אזרחים מוגדרים כסובלים מ-COMBAT PTSD, שהיה עד אז מנת חלקם של חיילים. שתי בעיות עיקריות מחייבות התייחסות ושינוי מהותי: הראשונה היא אי הכרה בניזוק משני: בטל"א, קיבל החלטה גורפת לפיה בני משפחה, קרובים וכו' של נפגעי ונרצחי הנובה והקיבוצים בעוטף, אשר שמעו בטלפון הנייד את זעקות ילדיהם, לא יקבלו הכרה כניזוקים משניים, למרות שלקו עקב כך ב-PTSD. יש לתקן מצב זה בדחיפות ולהורות על שינוי חקיקתי בנידון. הבעיה השניה קשורה לוועדות הרפואיות של נפגעי הנובה. משרדנו מייצג מאות נפגעי נובה ברחבי הארץ בוועדות הרפואיות בבטל"א. יש צורך דחוף להכשיר את הפסיכיאטרים היושבים בוועדות לגבי COMBAT PTSD, כדי שיוכלו לקבוע אחוזי נכות רלבנטיים ולמנוע סבל מיותר מהנפגעים. חלק לא קטן מהפסיכיאטרים בוועדות קובע אחוזים נמוכים, כדוגמת 20% לנפגעים שהיו במיגוניות, קבורים תחת גופות וכו'. זהו מצב בלתי נסבל. הנפגעים עוברים 'ויה דולורוזה' בוועדות וחלק גדול מהם נאלץ להגיש ערעורים על גבי ערעורים. הביטוח הלאומי חייב לערוך עדכון מערכות בכל הקשור לכך. הגענו לכנסת על מנת לקבול על מצב זה, וכמו כן פנינו לבטל"א, אך לא נראה כי חל שינוי כלשהו".
עו"ד גליה זלצר ליפשיץ, שותפה מנהלת משרד עו״ד זלצר, התייחסה גם היא לתביעת נפגעי פסטיבל הנובה, "שנתיים חלפו מאז האסון הכי גדול שידעה המדינה, ונפגעי הנובה, שרק רצו לבלות במסיבה ועברו את הזוועות הכי נוראיות שאפשר לדמיין, לא קיבלו מאף אחד תשובות לשאלות כמו איפה היה הצבא? המשטרה? השב"כ? מי אישר את המסיבה בקרבת הגבול, ובאילו תנאים? היכן היו דרכי המילוט, האבטחה ועוד. המון שאלות - שוועדת חקירה בוודאי הייתה בוחנת. חודשים ארוכים משרדנו עובד על תביעת נזיקין בשם נפגעי נובה, שורדים ומשפחות נרצחים, תוך הרכבת אלפי חלקי הפאזל לתמונה ברורה. הייתי רוצה לקוות שהפעם המדינה תכה על חטא, תכיר באחריות ולא תעביר את נפגעי הנובה גיהינום נוסף בבית המשפט, אבל הסבירות לכך נמוכה ואנו ערוכים להילחם בכל הכוח להשגת הצדק".
עו"ד לבונטין קהואג'יאן, שותפה בלטר, גוט, אלוני ושות', ציינה את האתגרים שהמלחמה מייצרת מבחינת מעגלי הפיצוי בתביעות נזיקין, "אירועי השבעה באוקטובר מאתגרים את מעגל הפיצוי ומקשים על קביעת הפסדי ההכנסה ובסיס השכר בתביעות נזיקין. עד כמה נכון לחזור אחורה, אולי עד לפני תקופת הקורונה, כדי לשקף נאמנה את נתוניו של הנפגע? מילואימניקים, עצמאים וענפים שלמים במשק חווים פגיעה כלכלית שמקשה על בחינת הנזקים והקשר בינם לתביעה. יש לקחת בחשבון שההשלכות מקבלות ביטוי מיידי, אך עלולות להשפיע גם בעתיד. לכן על בתי המשפט לבחון כל מקרה לגופו, בהתחשב בהשפעות המלחמה, כדי להבטיח פיצוי צודק, מאוזן ואנושי".
"מי שלא יחשוף עצמו לכלי ה-AI עלול להפוך לנוקיה של עולם המשפט"
נושא מרכזי נוסף הנמצא במרכז השיח של עולם עורכי הדין, כולל בתחומי דיני הנזיקין והרשלנות הרפואית, הינו כניסת הבינה המלאכותית לשגרת העבודה שלהם, "האם מקצוע עריכת הדין "יבלע" גם הוא ב AI? האם ה AI יחליף את עורכי הדין?", שאל עו"ד אסף ורשה, שותף מנהל, במשרד ורשה אסף ושות משרד עורכי דין. לדברי עו"ד ורשה, התשובה בעניין היא שלילית, "לדעתי זה לא יקרה. לא נראה לי שנראה בקרוב בישראל גשם של אנשים שלא לוקחים עו"ד לענייני נזיקין וישר פועלים על דעת עצמם תוך הישענות על בינה המלאכותית, שכן, לדוגמא אם מדובר בנזקי גוף - האדם רוצה להיות סמוך ובטוח שיש לו על מי לסמוך. זאת אומרת שהמגע האישי כאן הוא הדבר החשוב, במיוחד כאשר מייצגים תובעים. במקביל עולה השאלה: הרי אנחנו מזהים כי שופטים נעזרים ב AI, אז מדוע לא גם לקוחות? התשובה לכך היא שכן אפשר להיעזר בבינה המלאכותית, אבל להחליף את האנשים לטובת AI? התשובה היא שממש לא. בשטח הדברים עובדים אחרת, בשיחה ראשונית אחת, כשאותו נפגע יושב מולך בפגישה הראשונית והוא מספר את מה שארע לו כשהוא רועד ומפוחד, אתה מזהה את החרדות שנלוות לכך ואתה מסביר לו את החשיבות בפניה לרופא, בהקדם האפשרי, ולא לחכות שמא הדבר יחלוף. נכון, הפגיעה יכולה לחלוף, אבל מה יקרה אם היא תישאר, ואותו נפגע, שכבר היה אצל רופא המשפחה, לא חשב לשתף אותו בכך, כי חשב שמחר זה יחלוף. ומה לגבי אותו מטופל שמתבייש לקבל עזרה - כי עדיין בישראל יש לעיתים הרגשת בושה לפנות לפסיכיאטר או ליטול תרופות כאלו ואחרות, שיכולות לעזור בחרדות ולכל מה שנלווה לכך. ולכן, בסופו של יום, המגע האישי הוא החשוב. השירות ללקוח הוא קריטי, הלקוח צריך מישהו ששומע אותו ונמצא איתו ויכול להסביר לו הכל בצורה אנושית עם יכולת תגובה בהתאם לסיטואציה שבה הלקוח נמצא, זה העיקר ולא רק מה שמסביב. אז אולי אני אופטימי מדי, אבל זאת דעתי".
עו"ד דורית פילו, בעלים דורית פילו, משרד עורכי דין, דיברה על הבעייתיות המובנית בבינה המלאכותית, "אם פעם אנשים היו מחפשים בגוגל 'מה עושים כשיש טעות בניתוח'? היום הם שואלים את ChatGPT, את Copilot או את Gemini שאלה משפטית ומקבלים תשובה מנוסחת היטב, לפעמים אפילו עם סעיפי החוק הרלוונטיים. אבל הבעיה היא לא במידע, הבעיה היא באשליה שזה ייעוץ שלוקח בחשבון את כל הניואנסים של החוק והפסיקה. אנשים לא מזלזלים בעורכי דין. הם פשוט רוצים להבין בדרך מהירה אם בכלל יש להם קייס. אבל כאן בדיוק נולד הסיכון: תשובה אחת של AI שנראית סמכותית, עם סעיפי חוק ועם פסיקה - כאשר כבר נתקלנו בהחלטות של בתי המשפט על כך שהפסיקה שהתקבלה דרך AI הומצאה יש מאין - יכולה לגרום לאדם לא להגיש תביעה בזמן, לפספס מועד התיישנות, או לוותר על פיצוי שמגיע לו. הבינה המלאכותית לא רואה את המסמכים, לא שומעת את סיפור הרקע, ולא מכירה לעומק את החוק והפסיקה הישראלית. ובתחום הרשלנות הרפואית, כל מילה, כל תאריך, כל פרט קטן - יכולים לשנות את התוצאה. האתגר שלנו כעורכי דין הוא לא להתחרות במנועים, אלא לשלב את הידע האנושי, את הניסיון, את ההקשבה, את הפרשנות בתוך עולם שבו השאלה הראשונה כבר לא מופנית לעורך הדין, אלא לאלגוריתם. והשאלה היא, האם אנחנו נבחר להישאר מאחור, או שנוביל את הדרך שבה הציבור ילמד להבדיל בין מידע לבין ייעוץ".
עו"ד ונוטריון עמית שטרייכמן, שותף מייסד שטרייכמן גלפנד ושות', משרד עורכי דין ונוטריון הסביר כי, "שימוש בטכנולוגית AI, מייעל דרמטית את ניהול התביעות באמצעות ניתוח בסיסי מהיר של נתונים וזיהוי מחלות/תאונות קודמות. מה שפעם היה לוקח הרבה זמן לוקח כיום הרבה פחות. תוך כמה דקות ניתן לקבל ניתוח בסיסי של הלקוח ובכך לדעת אם בכלל נכון לנהל את התיק, להבין מה הרקע הרפואי שלו והאם הוא תואם לדברי הלקוח לגבי תאונות או מחלות קודמות. השימוש בטכנולוגיה ״כאילו״ מגדיל את מצבת העובדים, כי יש איתך עוזר אישי צמוד שעושה את הדברים במהירות וביעילות".
עו"ד רוית גיא דרור, מגשרת בוררת ונוטריונית - מייסדת ובעלים רוית גיא דרור, משרד עורכי דין טענה כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית, מעמדו של עורך הדין אינו בסכנה לבינתיים, "האם הבינה המלאכותית יכולה להחליף את עבודת עורך הדין? ספוילר - כנראה שלא. הדור הבא של הבינה המלאכותית כבר כאן עם הבטחה ליכולות חסרות תקדים אך אינו יכול עדיין להחליף את עבודת עורך הדין, היכולת לניתוח מסמכים, בניית האסטרטגיה משפטית והתמודדות עם הנתונים הלא צפויים כמו חקירות עדים, גרסאות סותרות ו"קריאת המפה" המשתנה בכל רגע במהלך ההליך המשפטי.
מהפכת הבינה המלאכותית צפויה להשפיע באופן דרמטי על עולם העבודה המודרני. משרות בתחומים רבים ייעלמו, ורוב ענפי ומגזרי התעסוקה יושפעו מההתקדמות הטכנולוגית המשמעותית, אך נראה כי יש לפחות בשלב זה להשתמש בו ככלי עזר טכנולוגי, ולא ניתן להשתמש בו כתחליף לעורך דין או להחליף את שיקול הדעת המקצועי המשפטי. מודל הבינה המלאכותית אשר משווק כיום ואף זה שעתיד להתפרסם בקרוב אמנם מרשים מאוד, אך אינו יכול להתמודד עם קריאת אנשים ומהתרשמות השופט בזמן אמת מהתנהלות הנחקר/ התובע/ הנאשם. הוא גם אינו יכול להתכונן מראש, לדוגמא, עם תובע שבזמן חקירה על נזקי גוף לפתע מוריד את הקפוצ'ון שהוא לובש, על אף שלפי המסמכים הרפואיים אינו יכול להרים את ידו, או עם עד שמשנה פתאום את גרסתו לאירוע בחקירה נגדית וכדומה. הבינה המלאכותית גם אינה נמצאת באולם בית המשפט בזמן אמת ואינה יכולה לעמת את העדים עם עובדות וטענות של העדים שנחקרו לפני כן. כמובן שהבינה המלאכותית אינה יכולה להחליף את הקשר האישי בין עורך דין ללקוח ולכן אינה יכולה להחליף את עורך הדין או השופט ושיקול דעתם המשפטי והשיפוטי. ואכן, כאשר שואלים את הבינה המלאכותית על שאלות משפטיות, הצ'אט תמיד יסייג את עצמו והוא רושם "אני לא עורך דין, זה לא מהווה ייעוץ משפטי אישי" אמנם הבינה המלאכותית היא כלי רב עוצמה ובעלת יכולות רבות, כדוגמת סיכום מסמכים רפואיים וחישובים מתמטיים כלשהם, אך בפעמים רבות הבינה המלאכותית נכשלת גם במשימות אלה ואינה יכולה להחליף את עבודת בני האדם בנושא כאשר יש לוודא את חישוביה ובדיקותיה. פעמים רבות נמצא שבחיפוש פסיקה למשל, הצ'אט ממציא פסקי דין וסעיפי חוק שאינם קיימים. הצ'אט אינו יכול - לפחות במתכונתו הנוכחית - להכניס שיקולים של שיקול דעת מוסרי, הכרעות ערכיות וכדומה, ואינו יכול לחשב כמה עוגמת נפש/ כאב וסבל נגרם ללקוח המגיש תביעה.
אז במה כן ניתן להשתמש בבינה מלאכותית בעולם המשפט? יש לראות את הבינה המלאכותית ככלי עזר משוכלל אך כזה שעוזר ומשכלל את עבודת עורך הדין האנושי ולא מעבר. הבינה המלאכותית יכולה לסייע גם ללקוחות ישירות כאשר מדובר בפעולות "פשוטות" כמו בעריכת חוזים, הסכמי שכירות לדירות ופעולות פשוטות נוספות, אך גם כאן, כאשר ישנם מספר צדדים לחוזה ויש לכל אחד את האינטרסים שלו - שאינם תמיד אינטרסים אובייקטיביים אלא סובייקטיביים - הבינה המלאכותית לא תוכל להתחשב בהם בעת עריכת החוזה. כך או כך, בכל הקשור להכרעות ערכיות או מוסריות כלשהן נראה כי אנו רחוקים מכך מאוד, אם בכלל נוכל להגיע למצב שכזה. בנוסף, בחודשים האחרונים אנו נחשפים למקרים רבים שבהם השימוש בכלי בינה מלאכותית הפך למלכודת לעורכי דין והוביל לטעויות ושגיאות משפטיות. במקרה הטוב, זה נגמר במבוכה. במקרה הרע, תביעות נדחות וההוצאות גוברות".
עו"ד יונתן דייויס, מייסד ובעלים, יונתן דייויס ושות עורכי דין, "בדיון שערכנו בפורום מצומצם של עו״ד המתמחים בניהול תביעות רשלנות רפואית במסגרת duns 100, הצגתי מודל של שימוש בבינה מלאכותית בתביעת רשלנות רפואית. בהתאם לדין, חייבים הצדדים לצרף חוות דעת, אלא שחוות הדעת לעיתים מוטות ומסתמכות על ספרות רפואית הניתנת לפרשנות התומכת בעמדת המומחה במקרה הטוב, ומניפולציות שעושות שימוש לרעה במידע. משרדנו פתח במיזם בשיתוף עם משרד מומחים בעלי שם אשר נועד לבחון באמצעות תוכנות ייעודיות לבינה מלאכותית בתחום הרפואה, חוות דעת ופסקי דין שהוכרעו בעבר, וזאת על מנת לברר אם המומחה שיקף לבית המשפט את מלוא המידע המהימן. השאלה שתישאל היא האם הבינה המלאכותית תוכל לזהות אם חוות דעת מוטה ועשתה מניפולציות במידע הרפואי עליו הסתמך המומחה, והאם לבתי המשפט יש את הכלים לבחון את מהימנות חוות הדעת על מנת להגיע לתוצאה צודקת".
עו"ד רפאל אלמוג, בעלים רפאל אלמוג ושות', "בעידן שבו בינה מלאכותית נכנסת גם לעולם הנזיקין, חשוב לזכור עיקרון פשוט: טכנולוגיה נועדה לסייע בגילוי האמת ולא לייצר מציאות חלופית. AI אינו תחליף לשיקול דעת מקצועי ולבחינה אנושית של ראיות. תפקידנו לוודא שהחדשנות תשפר צדק ותהליכי בירור, ולא תהפוך לכלי שבאמצעותו עובדות נערכות מחדש כדי להתאים למסקנה רצויה".
עו"ד עמוס כהן, בעלים משותף, מרקמן - טומשין ושות', משרד עורכי דין ונוטריון, "יש לנו במשרד מעל ל - 320 עובדים, מתוכם 120 עורכי דין, ואנחנו משלבים בינה מלאכותית כמעט בכל תחום: משיווק ועד עבודה משפטית. הבינה המלאכותית עוזרת לנו לדייק, לייעל ולשפר תהליכים, אבל צריך לזכור, הAI יכול להיות עורך דין בינוני ומטה. ללקוחות שלנו מגיע יותר מזה: אין תחליף לחשיבה יצירתית, הבנה אנושית ויכולת טיעון. ועדיין מי שלא יחשוף עצמו לכלי ה-AI עלול למצוא את עצמו כמו נוקיה של עולם המשפט, מחוץ למשחק".
עו"ד הילה בודיק קוכמן, שותפה מייסדת, בודיק קוכמן טובל - משרד עורכי דין ונוטריון, "משרדנו מנהל מספר תביעות נגד הרשות הפלסטינית בעילה לפי חוק לפיצוי קורבנות טרור. ברור כי לא מדובר בתביעה נקודתית, אלא במגמה מתעצמת לפיה נפגעי טרור עומדים על זכויותיהם לפיצוי לפי החוק החדש וכך תביעות אזרחיות הופכות לאחד מכלי האכיפה הכלכלית נגד ארגוני טרור ותומכיהם. עד היום ניתנו מספר פסקי דין בעניין זה כאשר בתי המשפט פוסקים פיצוי מלא לפי החוק, היינו פיצוי בסך של 10,000,000, ₪ ליורשי נרצח באירוע טרור ופיצוי בסך של 5,000,000 ₪ למי שנגרמו לו נזקי גוף ונותרה לו נכות צמיתה – כאשר נזק נפשי הוא נזק גוף בדיוק כמו נזק שהינו פיזי. יש חשיבות להטיל עיקולים על כספי הרשות הפלסטינית המוחזקים על ידי מדינת ישראל, לטובת מימוש הכספים".
"הקמת קרן עצמאית לביטוח אחריות מקצועית על-ידי קופות החולים היא צעד משמעותי שיחזק את היציבות הכלכלית של קופות החולים"
עורכי הדין מענפי דיני הנזיקין והרשלנות הרפואית התייחסו לנושאים נוספים הנמצאים על סדר היום בתחום עיסוקם. עו"ד איתן האזרחי, בעלים ומייסד איתן האזרחי ושות' משרד עורכי דין, התייחס לכמה פסקי דין משמעותיים שניתנו לאחרונה, כולל פסק דין 326/24 המרכז הרפואי העמק נ' פלוני בגלגולו השלישי, "פסק הדין מזכיר לנו שחזקות ונטלי הוכחה אינם כלי לעקוף חוסר ודאות, אלא מנגנון שמטרתו להבטיח הכרעה הוגנת על בסיס תשתית ראייתית מבוססת. כאשר בית המשפט מפרש נייר עמדה רפואי באופן שגוי ומעביר את נטל ההוכחה אל הנתבע, הוא יוצר למעשה נורמה חדשה משפטית, בעלת השלכות רפואית דרמטיות ובכך מערער את האיזון שבין מומחיות רפואית לבין סמכות שיפוטית. לצערי, לא הרבה יודעים זאת אבל לנזק ראייתי יש שני סוגים: נזק ראייתי מובנה ונזק ראייתי נפרד. נזק ראייתי מובנה מתקיים כאשר ההתרשלות הראייתית וההתרשלות שיצרה את הנזק הן אחד, למשל: אי ביצוע בדיקה במקרה שבו היא מתחייבת. נזק ראייתי נפרד מתקיים כאשר יש פגיעה עצמאית (של הנתבע) בראיות (בגישה/שליטה בהן) באופן שמקשה על הוכחת הקשר הסיבתי, למשל: היעדר תיעוד רפואי. בית המשפט העליון הסכים שיש עמימות ביחס למסלול הדוקטרינרי שבו בחרו לצעוד הערכאות קמא וכך גם באשר להתקיימות התנאים השונים להעברת נטל השכנוע. בנוסף, בפסק הדין בית המשפט העליון מתח ביקורת על דוקטרינת הנזק הראייתי המובנה בשל העובדה כי יש בה להחליש ואף לאיין את רכיב הקשר הסיבתי בתביעות רשלנות והפרת חובה חקוקה. שכן, "חזקת הנזק הראייתי הנפרד" עניינה מקרים שבהם לנתבע יש שליטה בראיות או גישה עדיפה להן ואילו חזקת הנזק הראייתי המובנה נוגעת בשאלה עובדתית היפותטית שלאיש אין תשובה עליה. הרגשנו שפס"ד נכתב תוך חציית גבולות לא ראויה, הן משפטית והן רפואיות, לא יכולנו להשלים עם התוצאה. מכאן, בית המשפט בערכאה השלישית קיבל את הערעור על כל מרכיביו, הן ביחס לסוגיית החבות והן ביחס לסוגיית הקשר הסיבתי וקבע כנגד בית המשפט המחוזי שבמידה ו"הגברת הסיכון" הובילה אותו למסקנה שיש להעביר את נטל השכנוע, אין לכך כל עיגון בפסיקה הישראלית".
עו"ד האזרחי התייחס גם למהלך להקמת "קרן עצמאית" לביטוח אחריות מקצועית על-ידי קופות החולים, "לאחרונה אנו עדים למהלך תקדימי במערכת הבריאות, הקמת קרן עצמאית לביטוח אחריות מקצועית על-ידי קופות החולים. מדובר בצעד משמעותי שמסמן מעבר ממודל ביטוחי מסורתי, המבוסס על מבטחים חיצוניים ומבטחי משנה, אל מודל ניהול סיכונים עצמאי ומבוקר בתוך הקופה עצמה. במקום לשלם מדי שנה פרמיות עתק לחברות ביטוח פרטיות, הקופות בונות מערך פנימי שמאפשר להן לשמור את כספי הביטוח במערכת הציבורית, לייעל את השימוש בהם, ולכוון אותם לשיפור השירות הרפואי, למניעת תביעות ולהכשרה מקצועית טובה יותר לרופאים.
מגמת המעבר לקרנות עצמאיות נועדה לחזק את היציבות הכלכלית של הקופות, לשפר את היעילות ולצמצם את העלויות הנלוות בעת עריכת כיסוי ביטוחי בחברת ביטוח. מעבר לכך, היא מאפשרת שליטה ישירה יותר בטיפול בתביעות ובתהליכי ניהול הסיכון, באופן שמאפשר גם למידה מערכתית והפקת לקחים מהאירועים. אם הקרנות יפעלו תחת פיקוח הדוק ויישמרו שקיפות וכללי ניהול תקין, ניתן לראות במהלך זה צעד חיובי ומשמעותי בדרך לניהול עצמאי, אחראי ומתקדם של תחום האחריות המקצועית במערכת הבריאות בישראל".
עו"ד רפאל אלמוג, בעלים, רפאל אלמוג ושות' התייחס לשימוש בחוקרים פרטיים בתביעות ביטוח הסעד, "אנו עדים בתקופה האחרונה לתופעה מדאיגה בתחום תביעות ביטוח הסיעוד: שימוש גובר בחוקרים פרטיים במקום ברופאים מומחים לצורך הערכת מצב סיעודי. חקירה, בנסיבות מתאימות, יכולה להיות כלי לגיטימי, אך אינה תחליף להערכה רפואית מקצועית. חובתנו לוודא ששיטות חקירה לא יטשטשו אמת רפואית, ולא יהפכו את מי שזקוק להגנה למי שנאלץ להיאבק עליה".
עו"ד רומי הוניג, בעלים, רומי הוניג - משרד עורכי דין, התייחסה להשפעת הוועדה לצמצום תאונות עבודה על תחום דיני הנזיקין ועל נפגעי תאונות, "דו”ח הוועדה לצמצום תאונות עבודה שנערך ביוזמת הביטוח הלאומי, יחד עם משרדי האוצר והעבודה, משנה את כללי המשחק בעולם הנזיקין: אלפי נפגעים שעד היום זכו לפיצוי מהיר וודאי מהביטוח הלאומי, יימצאו עצמם בהליכים משפטיים ממושכים, כנגד מעסיקים וחברות ביטוח, שיילחמו על כל שקל. תאונות בדרך לעבודה ומהעבודה המהוות כ- 30% מכלל התאונות, יישארו ללא כיסוי אמיתי, הגדרת מחלות מקצוע ודוקטרינת המיקרו טראומה יצומצמו באופן דרסטי, והתוצאה צפויה: נפגעים רבים יישארו ללא פיצוי הולם, או שיתרוקנו כלכלית במהלך הליכים משפטיים ממושכים. אין ספק כי הדרך להשגת פיצוי הולם נעשית הרבה יותר קשה, ארוכה ולא ודאית".
עו"ד עומר בוסתנאי ממשרד כרמי בוסתנאי משרד עורכי דין אמר שמוסדות רפואיים מסתירים מסמכים רפואיים שמוכיחים רשלנות בטיפול כדי לנסות להתחמק מאחריות ולהקשות אפשרות להוכחת תביעה. המחוקק צריך לתת דעתו לעניין וליצור מנגנון פיקוח ואכיפה אפקטיבי שיבטיח שאירועים מעין אלה לא יקרו ולא ישנו. חשוב לזכור שבצד השני יש נפגע שחייו נהרסו ותביעה משפטית נועדה לאפשר לו לקיים את המשך חייו בכבוד.
d&b – לדעת להחליט
