500 מיליארד יורו ב-12 השנים הבאות: השוק החדש שנפתח לישראל
ההכרזה האמריקאית להטלת מכסי סחר על מדינות האיחוד האירופי הגיעה כמעט במקביל לאישור תיקון חוק יסוד בגרמניה שמאפשר להקצות אשראי בהיקף מצטבר של עד 500 מיליארד יורו לפרויקטים של תשתיות, תחבורה ואנרגיה ירוקה. כאשר השוק האמריקאי יוצא מחוץ למשחק – יתכן שמדובר בהזדמנות בעבור ישראל להרחיב את שיתופי הפעולה עם גרמניה, גם בתחום התשתיות וגם בתחום התעשיות הביטחוניות
הכרזת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הטלת מכסי סחר על מדינות האיחוד האירופי, הציבה רבות ממדינות אירופה במצב של אי וודאות כלכלית אשר עשויה להוביל למשבר כלכלי. יחד עם זאת, מבין 27 מדינות האיחוד, גרמניה נמנית עם המדינות שחוות את המשבר בצורה העצימה ביותר. לפי נתוני לשכת הסטטיסטיקה הפדרלית של גרמניה ב-2023 הגיע הייצוא הגרמני לארצות הברית להיקף של 10% מהייצוא הכללי שיא של 20 שנים.
המדיניות הכלכלית החדשה של הממשל הרפובליקני, הגובלת במלחמת סחר, לצד הדאגה הגוברת בגרמניה מהסיכונים הטמונים מהתלות הכלכלית בסין, מציבה בפני ישראל הזדמנויות כלכליות לא מבוטלות. בעשורים האחרונים עלתה רמת היחסים בין גרמניה לישראל בצורה משמעותית, כפי שציין שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט בראיון שהעניק לעיתון מעריב עם כניסתו לתפקיד בשנת 2022, ישראל וגרמניה נועדו להיות שותפות. עסקאות ענק מהשנים האחרונות בהן רכישה של מערכת ההגנה האווירית "חץ 3" על ידי גרמניה ב- 3.5 מיליארד דולר, או עסקת העתק של ביולוג'יק דיזיין עם ענקית התרופות מרק אשר יכולה להגיע עד לשווי כולל של 346 מיליון אירו הן רק קצה הקרחון של פוטנציאל זה.
החסמים שחווה גרמניה מול השוק האמריקאי, ובלמים מול השוק הסיני – באים על רקע צורך עצום בשדרוג תשתיות. החלטת ה-Bundestag מלפני כחודש כוללת תיקון לחוק היסוד על הקרן המיוחדת לתשתיות והשקעות להשגת ניטרליות אקלים ב-21 במרץ 2025. לשם כך מאפשרת גרמניה להקצות אשראי להשקעות בפרויקטים של תשתיות, תחבורה, אנרגיה ירוקה ומטרות הקשורות לאקלים בהיקף של כ-500 מיליארד אירו ב-12 השנים הבאות. בלם החוב החל בדרך כלל על הלוואות חדשות ברפובליקה הפדרלית של גרמניה יוסר עבור השקעות נוספות בתשתיות ועבור השקעות נוספות להשגת ניטרליות אקלים עד 2045.
גם ישראל משוועת לפיתוח התשתיות, ומקדמת בו זמנית שורה ארוכה של פרויקטי תשתיות בינ"ל מורכבים, מרביתם בשיטת PPP (שותפות ציבורית פרטית), וכוללים, מימון, תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה, ביניהם, פרויקט מס גודש שפורסם באחרונה; פרויקט המטרו; פרויקטים בתחום ה-Waste to Energy (לייצור חשמל באמצעות פסולת); פרויקטים בתחום האגירה ועוד.
אין זה סוד, כי יחסי ישראל גרמניה מושפעים עד היום מהמטען ההיסטורי, אשר משפיע על עמדות המפלגות הגרמניות המרכזיות בפוליטיקה הגרמנית. בהסכם הקואליציוני מאפריל 2025 בין ה-CDU ו-CSU לבין SPD נקבע במפורש, כי ביטחון ישראל הינו אחד מעקרונות היסוד של מדיניות גרמניה. אולם לא פחות מושפעים היחסים בין המדינות מהערכים הדמוקרטיים וליברליים המשותפים והאינטרסים בתחום הכלכלה והביטחון. יתירה מזאת, מזה שנים מתקיים שיתוף הפעולה הבילטרלי עמוק ואמיץ בין גרמניה לישראל בתחום הביטחוני. מלחמת רוסיה-אוקראינה לצד חוסר הוודאות לגבי המשך הסתמכות על יכולת ההרתעה האמריקנית, מעוררים חששות בתחום הביטחוני ושאיפות לשדרוג יכולות צבאיות של צבא גרמניה. התפתחויות אלו יוצרות קרקע פוריה להמשך העמקת יחסי גרמניה בתחום הביטחון. הדבר נכון גם בהקשר של שיתוף פעולה בתחום כלכלה בכלל ובתחום התשתיות והאנרגיה המתחדשת.
בסופו של דבר, העידן החדש המתגבש מאז כניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן יוצר הזדמנות נדירה לעצב את יחסי ישראל גרמניה לא רק באספקלריה של העבר אלא גם במבט לעתיד.
עו"ד נדיה דוידזון היא ראש מחלקת התשתיות, האנרגיה ומימון פרויקטים והדסק הגרמני בנשיץ ברנדס אמיר; וחברה בלשכת המסחר ישראל -גרמניה (AHK)
