סגור
מתנגדי הרכבת הקלה בירושלים
(אוראל כהן )

רכבת לא קלה: המהומות האלימות שמעכבות את הקמת הקו הירוק בירושלים

בחודשים האחרונים מתנהל מאבק עיקש של כמה מאות תושבי ירושלים בעיקר מפלגים קיצוניים, נגד מעבר הקו הירוק בשכונות החרדיות הצפוניות בעיר, מה שהוביל לעיכובים ולנזקים של מאות מיליוני שקלים. המתנגדים טוענים שהמהלך יוביל לביטול קווי האוטובוס בשכונות, וקיים חשש להתרועעות עם האוכלוסייה החילונית. ועדיין, לא כולם מסכימים שמדובר במאבק שהוא רק חרדי. צפו בכתבת כלכליסט

ירושלים היא העיר הראשונה בישראל שפועלת בה רכבת קלה. קו הרכבת שפועל היום בירושלים נקרא "הקו האדום", ובימים אלו מתקיימים עבודות להארכתו מהדסה עין כרם מדרום ועד לנווה יעקב שבצפון העיר, עבודות אלו מתקדמות וצפויות להסתיים באמצע 2023.


במקביל, בירושלים מוקמים בימים אלו שני קווי רכבת קלה נוספים – הירוק והכחול. התוואי הירוק של הרכבת הקלה הוא השני המוקם בימים אלה בירושלים וייסלל משכונת גילה בדרום העיר עד לגבעה הצרפתית שבצפונה עם שלוחות למלחה ולגבעת שאול, והפעלה מלאה שלו צפויה להתחרש במהלך שנת 2025.

2 צפייה בגלריה
מפת הרכבת הקלה ירושלים תוכנית אב
מפת הרכבת הקלה ירושלים תוכנית אב
מפת תוכנית אב, הרכבת הקלה ירושלים
( קרדיט צוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים)

העבודות על שני הקווים הללו מבוצעות על ידי חברת כפיר, שיתוף פעולה של חברת שפיר הנדסה עם חברת הרכבות הספרדית כאף. הקו השלישי שמקודם בירושלים הוא הקו הכחול שנמצא כעת בתהליך מכרז לביצוע תשתית. בשלב הנוכחי חברת הביצוע העירונית של ירושלים "מוריה" מבצעת את עבודות ההכנה הראשוניות של הקו, ובמקביל מתנהל הליך מכרזי בו מתמודדות חמש קבוצות.
בחודשים האחרונים מתנהל מאבק עיקש של כמה מאות תושבי ירושלים נגד מעבר הקו הירוק בשכונות החרדיות הצפוניות, בסמוך לצומת בר אילן. המאבק הזה הוביל כבר עכשיו לעיכובים של חודשים בלוחות הזמנים של הפרויקט ולנזקים של מאות מיליונים. נזקים אלו נוצרו בעקבות הצתת כלים הנדסיים, פגיעה בעבודות התשתית עצמן, התארכות החוזים הקבלניים ועלויות עקיפות שנובעות מעיכוב הפרויקט והפסד התוצר העירוני והמשקי שנובע ממנו.

2 צפייה בגלריה
הרכבת הקלה זירת הנדל''ן
הרכבת הקלה זירת הנדל''ן
הרכבת הקלה בירושלים
(צילום: קבוצת ב.ס.ר)

התושבים המתנגדים לפרויקט טוענים כי מעבר של רכבת קלה בשכונות תוביל לביטול קווי האוטובוס העוברים כרגע בשכונה, קווים שמשרתים את האוכלוסייה החרדית באופן כמעט בלעדי. לטענתם, הם מבקשים להימנע מהתרועעות באוכלוסייה החילונית ולכן הם מתנגדים לרכבת הקלה. טענה נוספת היא שהם מעוניינים ברכבת קלה תת-קרקעית ולא ברכבת קלה עילית.
הפרויקט מקודם על ידי העירייה והמדינה, וחלק מהמתנגדים השייכים לפלגים חרדים אנטי-ציוניים אף צובעים את המאבק ברכבת הקלה כמאבק נגד הממסד והמדינה. עם זאת, יש הטוענים כי לצייר את המאבק כ"מאבק חרדי" או כ"מאבק התושבים" חוטא למציאות, וכי ישנם חרדים רבים המתגוררים בשכונה התומכים בפרויקט ומעוניינים במעבר הרכבת הקלה בשכונותיהם.
דוד זוהר, חבר מועצת העיר ירושלים מטעם דגל התורה ומחזיק תיקי הנדסה, תחבורה ותשתיות בעירייה אמר ל"כלכליסט" כי "לפני שאני מגדיר את עצמי בכל טייטל אחר אני דבר ראשון אדם חרדי ולומר שהציבור החרדי מתנגד לזה זו אמירה רחוקה מהמציאות בצורה דרמטית". חרדי ירושלמי אחר, שחשש להזדהות, אמר ל"כלכליסט" כי "זה אפגניסטן פה, אני לא יודע איך להגדיר לך, זה פשוט תוהו ובוהו. הסיפור פה זה סיפור על מצב שבו מדינת ישראל נטשה איזור מסוים ונותנת לקבוצה של חוליגנים לא גדולה פשוט להשפיע על העבודות, אבל אין מעצרים". אותו אדם גם טען שהמפגינים אינם תושבי האיזור אלא מפגינים שמביאים אותם מבית שמש באוטובוסים מאורגנים.
תקציב פרויקט הקו הירוק עומד על כ-8.5 מיליארד שקל, אורכו יהיה 20 ק"מ ויוקמו לאורכו 42 תחנות, ההפעלה המלאה שלו אמורה להתרחש במהלך שנת 2025.