סגור
ישראלים יושבים ב בית קפה ב תל אביב
ישראלים יושבים בבית קפה בתל אביב, אילוסטרציה. השנה הסתיימה בעודף תקציבי של כ-7 מיליארד שקל (צילום: רויטרס)

ישראל שוב מתקרבת ליחס חוב-תוצר של 60%

לפי נתוני האוצר, היחס בן החוב הציבורי של ישראל לבין התוצר שלה צנח ב-7.1% ב-2022 - ל-60.9%. מדובר בנתון חיובי מאוד, שכן בראשית משבר הקורונה ההערכות היו כי יחס החוב-תוצר צפוי לעלות למשך שנים רבות

יחס החוב-תוצר בישראל צנח ב-7.1% ב-2022 - כך עולה מהאומדן הראשון שפרסם החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג. יחס החוב-תוצר ירד מ-68% בסוף 2021, ל-60.9% בסוף 2022. עם זאת, כשמשווים את ישראל למדינות הייחוס שלה (צ'כיה, פולין וצ'ילה), הרי שיחס החוב-התוצר הישראלי גבוה מממוצע במדינות הללו.
יחס חוב-תוצר הוא היחס בין החוב הציבורי של מדינה לבין התוצר שלה. ככל שהיחס נמוך יותר, המשמעות היא שהמדינה מייצרת מספיק כדי לעמוד בהתחייבויותיה. בשנת 2019, שקדמה לקורונה, החוב הציבורי עמד על 58.8% מהתוצר, אחרי מאמץ ממשלתי רב שנים לצמצם את החוב הציבורי לרמה של כ-60% מהתוצר, שזו הדרישה של אמנת מאסטריכט ממדינות האיחוד האירופי. בסך הכל מדינת ישראל הצליחה לצמצם את החוב הציבורי בכ-10% בשנתיים.
מדובר בנתון חיובי מאוד: בראשית משבר הקורונה ההערכות היו כי יחס החוב-תוצר צפוי לעלות למשך שנים רבות, ובסוף 2021 העריכה סוכנות הדירוג S&P כי ישראל תרד מתחת ל-70% יחס חוב-תוצר רק ב-2024. במאי האחרון העריכה החברה כי ישראל תגיע ליחס חוב תוצר של 58% רק ב-2026, וכעת ייתכן כי הדבר יקרה מוקדם יותר.
הקיטון ביחס חוב-תוצר נובע משני גורמים: ירידת החוב וצמיחת התוצר. השנה הסתיימה בעודף תקציבי של כ-7 מיליארד שקל. מדובר בגורם חריג מאוד שכן בדרך כלל הממשלה מסיימת את השנה בגירעון. במקביל התוצר צמח השנה בשיעור חד, כשההערכות כעת מדברות על 6.3% תוצר. השילוב של שני הגורמים הללו הוא שהוביל לירידת יחס החוב-תוצר השנה.
החשב הכללי, יהלי רוטנברג, מסר: "הירידה המצטברת בשנתיים האחרונות ביחס חוב-תוצר והחזרה למתווה הירידה הן בעלות חשיבות רבה בשימור האיתנות הפיננסית והגמישות הפיסקלית, התומכות בדירוג המדינה בסביבה מאקרו כלכלית עתירת האתגרים שצפויה ללוות אותנו גם בשנת 2023".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מסר: "ברוך השם כלכלת ישראל ממשיכה לצעוד קדימה ולהפגין את איתנותה ועוצמתה, אשר באה לידי ביטוי בהורדת יחס החוב-תוצר ובהתאוששות מהירה ממשבר הקורונה. אנו נמשיך בעזרת השם להוביל את כלכלת ישראל כאי של יציבות, באחריות פיסקלית ובפיתוח מנועי צמיחה לטובת מדינת ישראל ואזרחיה כולם".