עבר הקצנה בסוריה, נזרק משתי חברות תעופה - והורשה לטוס לישראל: המחדל והשאלות הקשות
לעומאן אין יחסים עם ישראל. מחברת התעופה שלה הוא הושעה בעקבות הקצנה ג'יהאדיסטית. "רויאל אייר מרוקו" לא קיבלה אותו למרות 3 חודשי הכשרה. אבל כל אלו, וגם חוק שמחייב את העברת שמות כל אנשי הצוות לישראל, לא מנעו מהמאם אל-המאמי לטוס לארץ, ולנסות לרסק את המטוס. מי אחראי למחדלים, ומי יחקור?
הטיסה שהייתה עלולה להסתיים באסון כבד נחתה בסופו של דבר בשלום, אבל ככל שמתקבלים פרטים נוספים על טייס המשנה העומאני המאם אל-המאמי, החשוד בניסיון להשתלט על מטוס "פליי דובאי" ולרסק אותו, עולות עוד ועוד שאלות על המחדל שהביא לכך שהוא שובץ מלכתחילה בטיסה לישראל. אלו השאלות המרכזיות:
איך טייס מעומאן הורשה לטוס לארץ?
כבר שלשום הודה ראש הממשלה בנימין נתניהו בריאיון לרשת "פוקס" כי הייתה "פרצה" שאותה הצליח לנצל הטייס-מחבל העומאני - העובדה שאזרח של מדינה שאין לה יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל היה בעל הרשאה להטיס מטוס אליה.
בתחילת הבדיקה עלתה במשרד התחבורה האפשרות שטייס המשנה החזיק באזרחות נוספת, תרחיש שהיה יכול להסביר כיצד אזרח עומאני שובץ בטיסה לישראל. אלא שהתרחיש הזה התברר כלא נכון, ולפי הדיווחים אין לו אזרחות נוספת. בכל מקרה, הפרטים שנחשפו מאז מגלים שהמחדל היה גדול בהרבה.
איך בישראל לא ידעו שהושעה עקב הקצנה דתית?
לפי רשת ABC, כבר ב-2024 הושעה אל-המאמי מהחברה הקודמת שבה עבד, "עומאן אייר", בעקבות הקצנה דתית-ג'יהאדיסטית שעבר. אז נמצאו ברשותו "חומרים קיצוניים" - ובשל כך הוחלט להעביר אותו לתפקיד מנהלתי. ברשת אל-ערביה הסעודית דווח כי את ההקצנה שלו עבר אל-המאמי, במהלך שהות בסוריה: "הוא בילה את רוב זמנו מחוץ לעומאן, ובמיוחד בסוריה". מקור שצוטט בדיווח אמר כי הרשויות בעומאן הבינו שיש לו רעיונות קיצוניים ושהוא שהה בסוריה משום שאימו סורית.
ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח כי לא ברור אם המידע הזה הועבר בהמשך לחברת "פליי דובאי" לפני ששכרה את שירותיו מוקדם יותר השנה. במקביל, חברת "רויאל אייר מרוקו" הודיעה היום כי אל-המאמי עבר אצלה שלושה חודשי הכשרה אך לא התקבל לעבודה. יחד עם "עומאן אייר" מדובר בשתי חברות תעופה שדחו אותו לפני שהתקבל ל"פליי דובאי", מבלי שבישראל ידעו על כך.
איך הוא נשכר לעבודה בפליי דובאי, למרות עברו?
דיפלומט באחת ממדינות המפרץ אמר לסוכנות הידיעות AP כי הטייס עבר בדיקות אבטחה סטנדרטיות לפני שנשכר לעבודה, אבל נראה שהבדיקות התמקדו בשאלה אם יש לו עבר פלילי - והן לא העמיקו בבדיקת הרקע שלנו, ובסימנים פוטנציאליים לרדיקליזציה.
אותו גורם אמר כי סוכנויות מודיעין מארבע מדינות באזור בוחנות מה היו המניעים של טייס המשנה, והן נעזרות בארצות הברית ובמדינות מערביות נוספות. לדבריו, החקירה – שטרם הושלמה – לא מצאה בינתיים קשר בינו לבין ארגוני טרור, מה שמעלה את ההשערה שהוא פעל לבדו.
למה השב"כ לא דרש לעצור טיסות מהאמירויות?
ראש השב"כ דוד זיני התריע במשך חודשים כי מעטפת האבטחה בטיסות מהאמירויות אינה מספקת בעיניו. בשבועות שקדמו לאירוע אף התנהל ויכוח בין השב"כ לבין חברות התעופה הישראליות, לאחר שהארגון אסר עליהן לטוס לאמירויות בשל שיקולי אבטחה.
התרעותיו של זיני נגעו בראש ובראשונה לטיסות הישראליות, שעל אבטחתן מופקד השב"כ. פליי דובאי היא חברת תעופה זרה, ולכן הפיקוח עליה אינו נמצא באחריות הישירה של השירות. לאורך השנים השב"כ מופקד על ההנחיה המקצועית של מערכי האבטחה בחברות התעופה הישראליות בחו"ל, בעוד טיסות זרות הנכנסות לישראל כפופות למערך אחר של רישוי, פיקוח וביטחון.
עם זאת, ההתרעה של זיני מקבלת משמעות גם בעקבות האירוע הנוכחי. לפי גורמים המעורים בנושא, החשש שהעלה השב"כ נגע לרמת האבטחה בטיסות היוצאות מהאמירויות לישראל, כשבטיסות הזרות מעטפת האבטחה עשויה להיות מצומצמת אף יותר. ההערכה היא כי מעטפת אבטחה מחמירה יותר הייתה עשויה, בסבירות גבוהה, לסכל גם אירוע מהסוג שהתרחש בטיסת פליי דובאי. ועדיין, למרות האזהרות - זיני לא מצא לנכון לדרוש את עצירת הטיסות מהאמירויות.
למה אין רשימה שחורה של טייסים שעברו הקצנה?
בשלב זה נראה שהגורמים הרלוונטיים בישראל מנסים לגלגל אחריות. שב"כ טוען שהוא אחראי רק על חברות תעופה ישראליות, אבל נראה שמדובר בהקטנת ראש: מה הסיכוי שטייס ישראלי ירצה לרסק מטוס עם ישראלים? יש כאן כשל גדול בשיתופי הפעולה בין חברות התעופה בעולם.
כבר בשנת 2023 חוקק בכנסת חוק שמחייב את כל חברות התעופה להעביר לישראל את כל פרטי הנוסעים ואנשי הצוות שלהם, כחלק מהסדרי הפטור מוויזה עם ארה"ב. המאגר מועבר לרשות המיסים כדי לשמור על הפרטיות, אבל המוסד, שב"כ והמשטרה התעקשו לקבל את המידע לטובת סיכול טרור. סביר שהתכוונו לנוסעים - אבל מה עם הטייסים?
המקרה מחייב רוויזיה בכל מה שנוגע לאבטחת טיסות שמגיעות לישראל, עם אחריות של מערכת הביטחון לשלומם של הנוסעים הישראלים שמגיעים לארץ גם בחברות תעופה זרות. עובדה היא שישראל ידעה לפסול חברות זרות שדעתה לא הייתה נוחה מסידורי האבטחה במדינות שלהן. בנוסף, אם הטייס אכן נפסל בעומאן, למה לא התריעו מפניו? ומדוע אין רשימה שחורה של טייסים שעברו הקצנה?
למה לא נבדק עברו של הטייס, או לפחות מוצאו?
חברות התעופה מחויבות להעביר לישראל מראש נתונים על הנוסעים ועל אנשי הצוות באמצעות המרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים (המלא"ן), שפועל ברשות המסים. בין הנתונים הנמסרים על אנשי הצוות נמצאים פרטי זיהוי, אזרחות ופרטי מסמך הנסיעה. המלא"ן אינו פועל עבור רשות המסים בלבד, והמידע שבו נגיש לגופי מדינה שונים בהתאם לסמכויות שנקבעו בחוק, ובהם משרד התחבורה, שב"כ, המוסד והמשטרה.
במשרד התחבורה ביקשו להדגיש כי המשרד אינו אחראי לביצוע בדיקות רקע מודיעיניות לטייסים זרים ואינו מחזיק בכלים המודיעיניים של גופי הביטחון. אלא שההגדרה הרשמית של המשרד מציירת תמונה מורכבת יותר. אגף הביטחון במשרד התחבורה אחראי על תחום אבטחת התעופה, ובין תפקידיו מוגדר במפורש "אבחון ביטחוני של טיסות זרות החוצות/מגיעות לישראל". האגף מפעיל גם את המרכז המבצעי לאבטחת תעופה, שעוסק בתיאום ההיבטים הביטחוניים הנוגעים להגעת כלי טיס לישראל.
יש להבחין בין בדיקת רקע מודיעינית של אדם, שהיא אכן בתחום גופי הביטחון, לבין האבחון הביטחוני של טיסה זרה. משרד התחבורה לא בהכרח אמור להפעיל כלי מודיעיני ולחקור בעצמו כל טייס זר, אבל הוא כן מחזיק באחריות רשמית לאבחון הביטחוני של טיסות זרות. לכן השאלה במקרה הזה היא מי היה אמור לקחת את הנתון שהיה במערכות, במקרה הזה את זהותו ואזרחותו של טייס המשנה, ולזהות שהוא אינו עומד בתנאים הרלוונטיים לטיסה לישראל.
מי יחקור את המחדל?
אם יתברר שהמידע על הטייס היה בידי הרשויות בישראל, אך איש מהגורמים המוסמכים לא זיהה את הבעיה בזמן, יהיה צורך לקבוע היכן בדיוק נשברה השרשרת: אם מדובר בכשל של החברה המפעילה, בהעברת המידע, בבדיקה או בתיאום בין הגופים. במקרה כזה לא מספיק יהיה לבדוק רק את התנהלותה של חברת התעופה. יהיה צורך לבחון גם את ההנחיות והנהלים בישראל ואת האופן שבו הגופים השונים משתמשים במידע שמגיע אליהם.
שאלה זו מקבלת משמעות נוספת לנוכח העובדה שמשרד התחבורה עצמו הוא אחד הגופים המעורבים בבדיקת האירוע. אם אגף הביטחון במשרד אחראי על האבחון הביטחוני של טיסות זרות, הרי שבמסגרת הבדיקה יצטרכו לבחון גם את התנהלותו של האגף ואת הממשק שלו עם גופי הביטחון ועם מערך נתוני הנוסעים.
במקביל, שב"כ וגופי ביטחון נוספים יצטרכו לבדוק את חלקם ואת הממשק ביניהם לבין משרד התחבורה. מכאן עולה גם האפשרות לבחינה חיצונית ומתכללת, שתוכל לעבור על התנהלות כל הגופים המעורבים ולא להסתפק בכך שכל גוף יבדוק את עצמו.
מדוע לא נעשה דבר אחרי דוח המבקר?
השאלות בנוגע לחלוקת האחריות בין הגופים אינן חדשות. כבר במאי 2024 פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דוח שעסק באבטחת התעופה הבינלאומית האזרחית מישראל ואליה. הביקורת, שנערכה בין אפריל 2022 ליוני 2023, בחנה את התעופה היוצאת מנתב"ג, את אבטחת התעופה הישראלית בחו"ל וגם את אבטחתם של מטוסים אזרחיים זרים ופרטיים שנכנסים למרחב האווירי הישראלי. היא נערכה בין היתר בשב"כ, במשרד התחבורה, ברשות שדות התעופה ובמל"ל. חלק ניכר מממצאי הפרק נותר חסוי משיקולי ביטחון המדינה.
בחלק שפורסם לציבור המליץ המבקר למל"ל לקיים עבודת מטה בשיתוף משרד התחבורה, משרד האוצר, רש"ת, שב"כ והמשטרה, ולבחון את אבטחת התעופה הבינלאומית בישראל "על כלל היבטיה" - לרבות התעופה הזרה הנכנסת למדינה. המבקר אף הצביע על כך שחלק מהחלטות הממשלה והקבינט המסדירות את התחום התקבלו עוד בשנות ה-70, וקרא לבחון את הרלוונטיות שלהן. הוא המליץ להסדיר מחדש את האחריות ואת הקצאת המשאבים באופן שיבטיח "ראייה מתכללת", ופנה גם לראש הממשלה, לשרת התחבורה ולשר האוצר בבקשה לגבש מדיניות כוללת בתחום אבטחת התעופה.
הדוח לא עסק בפומבי באבטחת הטיסות מאיחוד האמירויות דווקא, ואין בו קביעה הנוגעת לכשל שהתגלה כעת. אולם ההמלצה להסדיר את חלוקת האחריות בין הגופים מקבלת משמעות מחודשת לנוכח האירוע והוויכוח סביב השאלה מי אמור היה לזהות את ה"פרצה".
בתוך כך, חברי הכנסת אפרת רייטן, רם בן ברק, חילי טרופר ועודד פורר פנו ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, בדרישה לכנס דיון דחוף בהשתתפות ראש שב"כ, בעקבות הדיווחים על התרעות מוקדמות על בעיות אבטחה בטיסות מהאמירויות. בפנייתם ציינו כי תושיית הנוסעים ואנשי הצוות מנעה אסון כבד ודרשו בחינה של מערך אבטחת התעופה ושל ההתנהלות שקדמה לאירוע.
