בעלי קרקע בשדה דב לביהמ"ש: מי יממן את ניקוי הזיהום?
בשל גילוי מזהמי PFAS בשדה דב, בעלי זכויות בגוש הגדול פנו לביהמ"ש בדרישה לדיון דחוף. לטענתם, אין תשובות לשאלות מי יממן את השיקום, כמה זמן תתעכב הבנייה, והאם מגרשים יאבדו מערכם. יועצת סביבה: "רוכשים רוצים לבטל עסקאות"
זיהום הקרקע בשדה דב מגיע לבית המשפט. עו״ד דורון כוכבי, המייצג קבוצה של כ־60 בעלי זכויות בגוש הגדול, פנה השבוע לבית משפט השלום בהרצליה בבקשה לקביעת דיון דחוף או למתן הוראות בדבר מסירת מידע בעניין זיהום ה־PFAS שהתגלה לאחרונה בשדה דב, בעקבות חקירת רשות המים.
בבקשה נטען כי ״העדכון בעניין זיהום ה־PFAS מכיל מידע חשוב ובעל השפעה מהותית על זכויות הבעלים וכן על הליכי חלוקת הזכויות ומימושן, לרבות השלכות בנוגע לתכנון, הפיתוח והבנייה. בעדכון המנהלים לא נמצאו פתרונות או דרכי פעולה להתמודדות עם בעיית זיהום הקרקע במתחמים העומדים לחלוקה. מי יישא בנטל הטיפול? מהם לוחות הזמנים?״. המנהלים מטעם בית המשפט לניהול שטח הגוש הגדול נדרשו על ידי בית המשפט להגיב לבקשה בתוך עשרה ימים.
מזהמי PFAS הם קבוצה של אלפי חומרים כימיים שכמעט לא מתפרקים בסביבה, ומכונים גם “כימיקלים לנצח”. הם נקשרו לשורה של השלכות בריאותיות ובהן סיכון מוגבר לסרטן הכבד והכליות.
לפי הבקשה, בעדכון למנהלים נכתב כי הדיגומים בשטח יבוצעו על ידי החברה לשירותי איכות הסביבה וכי הדבר לא יארך זמן רב. אלא שלפי הבקשה, נציג מטעם חברת אדמה (שנשכרה כיועצת לתוכנית וערכה חקירות קרקע במתחם), עומר בר זיו, הבהיר בחודש שעבר כי בשלב זה אין לוח זמנים לביצוע עבודות החקירה הנוספות, ואין החלטה בנוגע לשיקום המגרשים שיידרשו לכך. כלומר, טרם נקבעו לוחות זמנים, ולבעלי הזכויות לא הוצגה כל התחייבות מטעם גורם ממשלתי או עירוני לביצוע דיגומים ולשיקום האזורים הנגועים.
המשרד להגנת הסביבה הצהיר עוד לפני שיווק הקרקעות כי השטח בשדה דב נקי מזיהום, אלא שבאותה עת לא היתה לו מדיניות סדורה בנושא והוא כלל לא בדק זיהומי PFAS. בחודש שעבר אף התברר כי לאחר שנודע על הזיהום בשטח, שינה המשרד את ערכי הסף למזהמי PFAS בקרקע. בעקבות שינוי הקריטריונים, ייתכן שחלק מהשטחים בשדה דב לא יוגדרו עוד כמזוהמים, אף שבקרקעותיהם ישנם מזהמי PFAS בריכוזים שעד לפני חודש נחשבו מסוכנים לבריאות.
עו״ד כוכבי מדגיש בבקשה כי לאחר שהשטח הוגדר כנקי על ידי המשרד להגנת הסביבה, ומשהתגלה החשד לזיהום, אין כל התייחסות מטעם הגורמים התכנוניים העירוניים, ובראשם מינהל ההנדסה, למצבים שונים שעלולים להיווצר: חלק מהמגרשים אינם נגועים, חלקם נגועים ברמה נמוכה וחלקם ברמת זיהום משמעותית יותר. לדבריו, הפערים בין סוגי הקרקעות והמגרשים יכולים להשליך לא רק על לוחות הזמנים של פיתוח המגרשים לאור תוצאות הדגימות וביצוע עבודות השיקום, אלא גם על רכיב ההיוון המשפיע על קביעת המקדמים של המגרשים השונים. כוכבי סבור כי עמדת השמאים, כפי שהוצגה, "אינה מספקת בלשון המעטה", שכן עולה הבדל מהותי במידת הזיהום בין המתחמים השונים. לדבריו, אף שלאחר עדכון המנהלים נחשף דבר הזיהום, השמאים לא מצאו לנכון לשנות את אומדן השווי היחסי של הזכויות בגוש הגדול או את מקדמי ההתאמה בין המגרשים השונים. "לא ברור כיצד היעדר זמינות לבנייה, עקב צורך אפשרי בשיקום חלק מהמגרשים, לא ישפיע כלל, לגישת השמאים, על המקדמים".
בעלי הזכויות דורשים לקבל את התשובות בעת שהם ניצבים ללא מידע זמין וללא פתרונות מצד מנהלי השטח והמדינה. בין היתר, הם מבקשים לדעת מי יישא בנטל הטיפול, מהם לוחות הזמנים הנגזרים כתוצאה מהממצאים והאם המשמעות היא עיכובים בבנייה ובמסירה. כעת הם מבקשים מבית המשפט לקבוע דיון בנושא עוד לפני קידום הליכי חלוקת הזכויות ולזמן את כל הגורמים המוסמכים כדי שימסרו מידע וישיבו על השאלות. זאת, שעה שלטענתם, בניגוד לעמדת השמאים עד כה, עשויות להיות לזיהום השלכות גם על היטלי ההשבחה החלים על הקרקע.
רוני בריל, יועצת סביבה ושמאית מקרקעין, שחשפה את הזיגזג של המשרד להגנת הסביבה בחוות דעת שלה, אומרת כי ״המדינה מתנהלת בעניין באופן חסר אחריות, אין שום ודאות בתהליך. לא ברור מי יבצע את הדיגום, באילו לוחות זמנים, מה תהיה מעורבות המדינה בביצוע הדגימות ובפיקוח עליהן, ולא ניתן לדעת האם ובכמה זמן תתעכב הוצאת היתרי הבנייה בשדה דב. בנוסף, לא ברור מה יהיו ההשלכות של הזיהום שיימצא, אילו פעולות הקבלנים יידרשו לבצע ואיזה עיכוב בלוחות הזמנים יגררו פעולות אלה. בנוסף, אם מגרש אחד יהיה מזוהם ויהיה צורך, למשל, להתקין בו מיגון מפני גזי קרקע, האם זה יגרום לעיכובים נוספים? לבריחת משקיעים ולביטול עסקאות? אולי גם אנשים לא ירצו לגור שם". לדבריה, "אני מקבלת שיחות מרוכשי דירות או אופציות בשדה דב שרוצים לבטל את העסקה בשל חוסר הוודאות לגבי הסיכון הבריאותי ולגבי העיכובים הצפויים במסירה״.
מזהמי PFAS
קבוצה של אלפי חומרים כימיים שכמעט לא מתפרקים בסביבה, ומכונים “כימיקלים לנצח”. לקרקעות ולמים הם חודרים בהיקפים גדולים בעיקר בשל שימוש בחומרי כיבוי אש, בין היתר בשדות תעופה. ההשלכות: סיכון מוגבר לסרטן כבד וכליות, פגיעה בבלוטת התריס, פגיעה בהתפתחות עוברים ותינוקות
