בין קיימות ל-AI: מי יחליט איך נראית אחריות תאגידית - נשים או אלגוריתמים?
רוב מנהלי הקיימות בחברות הן נשים, אבל רק שליש מהמשתמשים בבינה מלאכותית הן נשים. בעוד תוכנות AI כבר מנתחות דוחות חברות ומשפיעות על השקעות, נשים עלולות לאבד שליטה על התחום שהן בנו
בעולם שבו תרבות ארגונית נקרעת בין שני כוחות חזקים, הדרישה הציבורית לשקיפות, קיימות וערכים מצד אחד (ESG) ומהפכת הבינה המלאכותית מצד שני (AI), נשים בעמדות הנהגה מוצאות את עצמן מול אתגר חדש. רבות מהן מובילות את השיח הערכי, דוחפות לאחריות תאגידית ולגיוון מגדרי, אך מסתייגות או נעות בזהירות באימוץ כלים מבוססי בינה מלאכותית, כמו ChatGPT ויישומי ניתוח נתונים. האם הערכים שמובילות נשים בסביבה התאגידית עלולים ללכת לאיבוד כאשר האלגוריתם הופך לשחקן מרכזי בזירה?
השתלטות נשית: איך נשים כבשו את עולם הקיימות
נשים מהוות כיום כוח מוביל בתחומי ה-ESG והקיימות: לפי מחקר של מקינזי, בשנת 2025, 63% מתפקידי הניהול הבכירים בתחום הקיימות מאוישים על ידי נשים – עלייה חדה לעומת 17% בלבד בשנת 2015.
חברות עם ייצוג נשי גבוה בדירקטוריון נוטות להפחית את ההשפעה הסביבתית, לייעל תהליכים ולבצע השקעות אסטרטגיות באנרגיה ירוקה.
הבנק האירופי להשקעות מצא שמיזמים בניהול נשים מדורגים גבוה יותר במדדי ESG ומצליחים לגייס הון ממוסדות גלובליים. השקיפות, האתיקה והחשיבה ארוכת הטווח שמהוות נדבך מרכזי בהנהגה נשית, הפכו לנכסי צאן ברזל בעולם תאגידי שבו רגולציה ומשקיעים דורשים יותר ערך, פחות סיפורים.
הפחד מהטכנולוגיה: למה נשים נמנעות מבינה מלאכותית?
בדיוק כאן מתחילה ההפתעה: בעוד נשים מובילות את תחום הערכים, באימוץ בינה מלאכותית הן מפגרות אחר הגברים. לפי סקר של Pew Research מ-2023: 70% מהמשתמשים הפעילים ב-AI הם גברים, ורק 30% נשים. לפי מחקר שנערך בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד, שיעור הנשים שמורידות אפליקציות של בינה מלאכותית נמוך ב-27% מהגברים.
לפי מחקר שנערך בMIT גם לאחר הדרכה שווה – לנשים הסתברות נמוכה ב-13% להשתמש בכלים אלו. רק 42% ממשתמשי ChatGPT הן נשים.
לפי מחקר בהרווארד, נשים מדווחות על חשש מוסרי מהשימוש בבינה מלאכותית, על חשש מתדמית לא מקצועית, ולעיתים גם על היעדר מיומנויות טכניות. הפרדוקס: דווקא הערכים שמובילים אותן אל לב ה-ESG מרחיקים אותן מה-AI.
המהפך: איך מחשבים החלו לקרוא דוחות במקום בני אדם?
בזמן שנשים מהססות – הדוחות משתנים. מחקר שערכתי לאחרונה (2025) The AI-Induced Disclosure Pressure Model, חושף שדוחות הנהלה כבר לא נכתבים רק עבור בני אדם. האלגוריתמים – קוראי טקסטים כמו FinBERT ו-GPT – הפכו לקהל מטרה. במחקר נבחנו 108 דוחות של 27 חברות S&P 100 בין השנים 2021–2024. התוצאה: שימוש בטון חיובי עלה – גם כשביצועי החברה ירדו.
האלגוריתם מגיב לטון – ולכן חברות מתאימות את הניסוח לרגש, לא למציאות. קראתי לתופעה: מודל הלחץ האלגוריתמי לדיווח – כלומר, מרגע שמנהלים יודעים שהבינה המלאכותית תנתח אותם, הם מלטשים את המסר מראש. הדירקטוריון וההנהלה “מהנדסים” את השפה, כדי שתיראה אחראית, שקופה ואופטימית.
מחוץ למעגל: למה נשים חייבות להיכנס ל-AI?
כשהאלגוריתם הוא חלק מהמשוואה – חשוב להבין לא רק את המסר, אלא גם את התרגום. מי שלא מבין איך האלגוריתם שופט שקיפות, לא יוכל לייצר שקיפות. כאן נמצאת ההזדמנות הגדולה של נשים: הן כבר מובילות את ה-ESG, הן רק צריכות להרחיב את הובלתן אל עולם הבינה המלאכותית.
ולכן, המסר כפול: לנשים: אל תוותרו על מקומכן גם בזירה הטכנולוגית. לרגולטורים ולחברות: שלבו נשים בתכנון ויישום של כלי AI תאגידיים. כי כשערכים נפגשים עם קוד, נדרש קוד חדש של מנהיגות.
לסיכום, נשים מובילות את מהפכת הערכים הארגוניים – אך עלולות להישאר מאחור במהפכת הבינה המלאכותית. בעוד הן מהוות 63% ממובילות הקיימות בחברות, רק 30% מהמשתמשים הפעילים ב-AI הן נשים. הפער הזה משמעותי דווקא משום שהאלגוריתמים כבר משפיעים על אופן ניסוח הדוחות והאופן שבו שופטים ארגונים על שקיפותם. אם נשים לא ייקחו חלק גם בעיצוב כללי המשחק של האלגוריתם – הערכים שהן מקדמות עלולים להיעלם בתרגום.
ד"ר רו"ח קרן בר חוה היא ראשת החוג לחשבונאות באוניברסיטה העברית ודירקטורית בחברות מובילות
