הדולר צולל והתעשיינים אורזים מזוודות: הייצור הישראלי בחו"ל זינק ב-50% ברבעון אחד
נתוני הלמ"ס מצביעים על זינוק חד בהיקף הסחורות שחברות ישראליות מייצרות ומוכרות מחוץ לגבולות המדינה. מ-4.9 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2025 ל-7.3 מיליארד ברבעון הראשון של השנה. מאחורי המספרים: יצרניות מהייטק, אלקטרוניקה, כימיקלים ופלסטיק שמעבירות פעילות למזרח הרחוק, לארה"ב ולאירופה, כשהדולר החלש והמלחמה מכרסמים ברווחיות
הדולר יורד והתעשיינים אורזים מזוודות. אזהרות התעשיינים מפני הפגיעה המתמשכת בכושר התחרות של הייצור הישראלי מקבלות כעת ביטוי מספרי חריג. נתונים חדשים שפרסמה הלמ"ס, המבוססים על מאזן התשלומים של ישראל לרבעון הראשון של 2026, מצביעים על זינוק חד בהיקף הייצור שמבצעות חברות ישראליות מחוץ לגבולות המדינה – מגמה שעשויה להעיד על שינוי מבני בתעשייה המקומית.
על פי הנתונים, היקף הסחורות שחברות ישראל מכרו בחו"ל וכלל לא עבר דרך ישראל הגיע ברבעון הראשון של 2026 לכ-7.3 מיליארד דולר. זוהי קפיצה של כמעט 50% לעומת הרבעון הראשון של שנת 2025 שבו עמד היקף הסחורות שנמכרו בחו"ל על 4.9 מיליארד דולר, וכמעט פי שלושה בהשוואה לרמות שאפיינו את הרבעונים בשנים קודמות.
מאחורי הנתון הזה מסתתרת תופעה מדאיגה. יותר ויותר חברות ישראליות לא מייצרות את המוצרים בישראל אלא במפעלים בחו"ל, ומשם הן גם מבצעות את המכירות והשיווק ללקוחות בעולם.
על פי התאחדות התעשיינים המגמה הזו מאפיינת חברות מתחומים רחבים שחלק ניכר מהן הן חברות מתחום ההייטק, יצרניות ציוד אלקטרוני, שבבים, כימיקלים, מכונות וחברות מתעשיית הפלסטיק.
הזינוק בייצור בחו"ל מגיע במקביל להתחזקות משמעותית של השקל וירידת שער הדולר. במהלך השנה האחרונה איבד הדולר כ-20% מערכו ביחס לשקל והדבר פגע ברווחיות של היצרנים. מרבית היצואנים מוכרים את המוצרים שהם מייצרים בדולר, בזמן שאת ההוצאות כגון שכר עבודה, ארנונה, חשמל, מים ומסים, הם משלמים בשקלים. התחזקות השקל, בזמן שהיצרנים מקבלים תשלום עבור מכירת הסחורה בדולר, שוחקת להם את הרווח, ויוצרת תמריץ להעביר חלק מהייצור למדינות זרות במזרח הרחוק, ארה"ב ואירופה.
כאשר בוחנים את נתוני הייצוא, רואים כי במונחים דולריים, יצוא הסחורות של ענפי התעשייה (ללא יהלומים) עלה ב-11% מ-21.6 מיליארד דולר ל-24 מיליארד דולר, בחודשים ינואר עד מאי השנה לעומת תקופה מקבילה בשנת 2025. אך במונחים שקליים המצב הפוך והייצוא הצטמק ב-6.6% מ-78.3 מיליארד שקל ל-73.1 מיליארד שקל, כלומר, הייצוא גדל אבל היצואנים מכניסים לכיס פחות שקלים. באגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים מעריכים, כי אובדן ההכנסות למדינה כתוצאה משחיקת הדולר מסתכם ב-13.7 מיליארד שקל.
העברת פעילות ייצור לחו"ל היא לא תופעה חדשה במשק הישראלי. בעשורים הקודמים העבירו יצרניות האופנה והטקסטיל את מרבית הייצור למזרח הרחוק וכך גם יצרניות מיזוג אוויר כמו אלקטרה צריכה שמערכות מיזוג מיני מרכזי שלה מיוצרות כיום במפעל בסין ואת המפעל בישראל היא סגרה. גם יצרניות של מוצרי חשמל לבית שבעבר הרחוק חלקן ייצרו במפעלים בארץ, העבירו כבר מזמן את הייצור לטורקיה ועם החרם הטורקי במלחמת חרבות ברזל עברו לרכוש מספקיות בסין.
והחברות הללו לא לבד. התופעה קיימת גם בקרב יצרניות תרופות, מוצרי פלסטיק, פתרונות השקיה ועוד. אלא שבעבר המהלכים הללו התרחשו בעיקר משיקולים של עלות כח עבודה וקירבה לשווקים להם מייצאות חלק מהחברות, ובחודשים האחרונים נראה כי שער החליפין הופך לגורם מרכזי בהחלטה של יצרניות ישראליות להעביר חלק מהייצור לחו"ל. עם זאת, שער הדולר אינו הסיבה היחידה. המלחמות הבלתי פוסקות בשנתיים וחצי האחרונות מאתגרות את התעשייה שמתמודדת עם מחסור בכח אדם שחלקו מגויס למילואים, ועם סגירות של המרחב האווירי שמנעו העברת חומרי גלם ועיכבו פיתוח וייצוא לחו"ל. כך, בתעשיית ההייטק המקומית העבירו חלק מצוותי הפיתוח לחו"ל כבר במהלך המלחמה באיראן, ולא ידוע האם יחזירו אותם לישראל, כאשר הנתונים החדשים מדגישים עוד יותר את המחיר שמשלמת התעשיה המקומית.
