לשכת נתניהו מאשרת את סיום הסיוע האמריקאי, אך לא מבהירה מתי ייפסק
שמונה ימים לאחר שטראמפ הודיע כי הסיוע הביטחוני לישראל, בהיקף של 3.8 מיליארד דולר בשנה, ייפסק בסוף 2026, לשכת ראש הממשלה מציגה את המהלך כיוזמה ישראלית ומדברת על הפסקה הדרגתית. הפער מותיר שאלה קריטית: האם כבר ב-2027 תתמודד ישראל עם חוסר של כ-11 מיליארד שקל במימון הרכש הביטחוני, ללא תקציב מאושר?
לשכת ראש הממשלה פרסמה לפני שעה קלה הודעה רשמית ראשונה על סיום הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל. לפי ההודעה, ישראל וארה"ב עושות "צעד משמעותי במעבר מסיוע לשותפות", משום שלישראל יש כיום "כלכלה חזקה ויציבה". ההודעה פורסמה שמונה ימים לאחר שהנשיא דונלד טראמפ הודיע ברשת פוקס ניוז כי הסיוע, בהיקף של כ-3.8 מיליארד דולר בשנה, ייפסק בסוף 2026, ושבוע לאחר שהדמוקרטים זכו ברוב בשני בתי הקונגרס.
ההודעה עושה שני דברים: היא מייחסת את ההחלטה לנתניהו, ומזכירה את הדברים שאמר במאי בריאיון לתוכנית "60 דקות" ברשת CBS, שלפיהם הוא רוצה "לצמצם בהדרגה את הסיוע הכספי האמריקאי לאפס". נוסף על כך, היא מגייסת לתמיכה במהלך את מזכיר המדינה מרקו רוביו, שאמר השבוע בפריז כי מדובר ב"צעד שהישראלים עצמם הציעו לנו".
אלא שאת השאלה המרכזית ההודעה מותירה פתוחה. טראמפ דיבר על הפסקת הסיוע בסוף 2026, ואילו לשכת ראש הממשלה חוזרת פעמיים על המילה "בהדרגה", בלי לציין תאריך, היקף או קצב. מזכר ההבנות הנוכחי, המבטיח לישראל סיוע של כ-3.8 מיליארד דולר בשנה, אמור לפוג רק ב-2028. לכן, עדיין לא ברור אם הסיוע ייפסק בסוף השנה, במהלך 2027 או רק לא יחודש לאחר 2028.
הפער הזה אינו טכני, אלא בעל משמעות תקציבית קריטית. אם דברי טראמפ מדויקים, תקציב 2027, שטרם אושר, יצטרך לספוג בתוך חודשים חוסר של כ-11 מיליארד שקל במימון הרכש הביטחוני. לנוכח הפלונטר הפוליטי הקיים, שפתרונו אינו נראה באופק, צפויה ממשלת ישראל להתחיל את שנת הכספים 2027 ללא תקציב מאושר ולהתנהל לפי תקציב המשכי, במתכונת של 1/12.
במתכונת זו, הממשלה תוכל להוציא מדי חודש סכום השווה ל-1/12 מתקציב 2026, בתוספת ההתאמות לאינפלציה ולגידול האוכלוסייה. אלא שב-2026 אושרה תוספת תקציבית חד-פעמית של כמה מיליארדי שקלים, שלא תיכלל בחישוב. לכן, מדובר בתקציב מצמצם מעצם הגדרתו.
הבעיה מחריפה משום שהחוק מחייב את הממשלה לעמוד בראש ובראשונה בהתחייבויותיה הקיימות, לרבות תשלומי שכר. אם יידרשו גם בשנה הבאה תוספות לתקציב הביטחון, המשמעות היא שמשרדי הממשלה האזרחיים, בתחומים החברתיים והכלכליים, עלולים להידרש לקיצוצים קשים בתוכניות ובהשקעות, שכן לא ניתן לקצץ בשכר ובהתחייבויות קודמות.
אם דברי נתניהו מדויקים, למשרד הביטחון וגם למשרד האוצר יהיה זמן להיערך, והודעת טראמפ הייתה בעיקר מסר לבוחריו ביום הבחירות. בכיר באוצר אמר לכלכליסט לפני שבוע וחצי כי ההודעה המפתיעה, "שלכאורה משפיעה כבר על השנה הבאה", מעוררת דאגה משום ש"הרבה יותר קשה להיערך בטווח קצר". גם הודעת לשכת ראש הממשלה היום אינה מפיגה את החשש הזה.
לשכת ראש הממשלה פותחת את הודעתה בתזכורת לתקדים היסטורי: ב-1996 הודיע נתניהו שישראל תפסיק בהדרגה את הסיוע הכלכלי האמריקאי, שעמד על 1.2 מיליארד דולר בשנה, "והוא עמד בכך". הטענה נכונה, אך אינה מציגה את התמונה המלאה. לפי דוחות שירות המחקר של הקונגרס, ההסכם שנחתם ב-1998 הפחית את הסיוע הכלכלי ב-120 מיליון דולר מדי שנה לאורך עשור, ובמקביל הגדיל את הסיוע הצבאי ב-60 מיליון דולר בשנה. כלומר, כמחצית מהסכום שנגרע מסעיף אחד נוספה לסעיף אחר. הפעם אין סעיף כזה.
גם ההקשר הפוליטי השתנה. ב-1996 הוויתור על הסיוע הכלכלי היה מחווה ישראלית לקונגרס ידידותי. ב-2026 המהלך מתרחש מול קונגרס עוין יותר. ביולי הצביעו 104 חברי בית הנבחרים בעד ביטול מיידי של 3.3 מיליארד דולר מהסיוע, מהלך שלא יצא לפועל. מאז זכו הדמוקרטים ברוב בשני בתי הקונגרס. אילו ישראל לא הייתה מסכימה להפסקת הסיוע, הוא עלול היה להיקטע בהצבעה הפגנתית.
לשכת ראש הממשלה מציגה את המהלך כבחירה אסטרטגית, אך המציאות בוושינגטון מרמזת שהבחירה הייתה בעיקר בדרך ולא בתוצאה. השאלה שנותרה פתוחה היא הפשוטה ביותר: האם בינואר 2027 יוכל צה"ל לבצע רכש צבאי בארה"ב בהיקף של 3.8 מיליארד דולר, או שלא? על כך הודעת לשכת ראש הממשלה אינה משיבה.
