דו"ח המבקר
פגיעות המלחמה העמידו את אספקת גז הבישול בסכנה - והמדינה לא ערוכה לסגירת בז"ן
ההינצלות ממחסור בגז הבישול הייתה מקרית — הפגיעות אירעו בקיץ כשהביקוש נמוך. בסיום הביקורת עבדו שני בתי הזיקוק בתפוקה חלקית, שלושה משרדים רלוונטיים לא ערוכים לסגירת בז"ן, ובגוש דן נמצאו פערי מחירים של 31% בין ערים סמוכות
הפגיעות בבתי הזיקוק במחצית השנייה של 2025, בזמן מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא, במקביל לעבודות ריענון המתקנים ותקלות, צמצמו ואף השביתו את ייצור הגפ"ם של שני בתי הזיקוק הפעילים במדינה. כך מצא מבקר המדינה בביקורת שקיים בין אוגוסט לדצמבר 2025. עבודות הריענון, התקלות והפגיעות אירעו בחודשי הקיץ, כשהביקוש לגפ"ם נמוך יחסית. לדברי המבקר, אילו הפגיעה הייתה בחודשי החורף — הדבר היה גורם למחסור ממשי בגפ"ם. בסיום הביקורת עבדו שני בתי הזיקוק — בז"ן (בתי הזיקוק לנפט במפרץ חיפה) ובז"א (בית הזיקוק באשדוד) — בתפוקה חלקית וללא יכולת להבטיח אמינות אספקה. מינהל הדלק לא עודכן בכתב בנוגע לכושר האספקה הצפוי של בז"א ביוני וביולי 2025 ובנוגע לעבודות ריענון המתקנים, ולכן לא נערך אליהן מבעוד מועד.
לפי הסכם פריז, החלטות הממשלה, מסמכי המדיניות בנושא עתיד משק הדלק ומסקנות הצוות לצמצום השימוש בגפ"ם, מדינת ישראל החליטה להפחית ב-17% את פליטות גזי החממה עד 2030, להתייעל אנרגטית ולצמצם את השימוש בגפ"ם. אך משרד האנרגיה, משרד האוצר ומשרד התחבורה אינם ערוכים לצמצום הצריכה במשק הגפ"ם ולסגירת בז"ן — לא מבחינת הקמת תשתיות ייבוא ולא מבחינת אחסון.
שיווק גפ"ם במגזר הביתי ריכוזי ונשלט על ידי ארבעה ספקים גדולים, והמחירים הממוצעים שהם הציעו עבור מ"ק גפ"ם בשנים 2021–2024 גבוהים מאלה שהציעו הספקים הקטנים. המחיר הממוצע של מ"ק גפ"ם עלה בין 2021 ל-2024 בשיעור של עד 7% בקרב כלל הספקים. כמו כן נמצאו פערים של כ-31% בין ערים סמוכות בגוש דן.
המבקר ממליץ כי משרד האנרגיה ינקוט בצעדים הנדרשים כדי שהמדינה תהיה ערוכה לצמצום הצריכה במשק הגפ"ם ולסגירת בז"ן בהתאם למדיניות הממשלה. על מנהל הדלק לוודא שבתי הזיקוק עומדים בחובה להודיע בכתב מדי חודש על תחזית כושר האספקה שלהם. המבקר מציע עוד כי רשות התחרות תבחן את הריכוזיות האזורית במשק הגפ"ם — ובכלל זה את האזורים שבהם שולט ספק גדול אחד.
