סגור
לשכת התעסוקה לשכת ה תעסוקה אבטלה
לשכת התעסוקה. חלק גדול מהבעיה היא במגזר הערבי (צילום: קובי קואנקס)

ה-OECD: אחד מכל חמישה צעירים בישראל לא עובד ולא לומד

גם ב-2021, שנת הקורונה השנייה, שיעור הצעירים חסרי המעש בישראל עמד על 22%, גבוה דרמטית מהממוצע במדינות המפותחות שם הוא עמד על 16% ולעומת האיחוד האירופי, שם עמד על 14%; חלק גדול מהבעיה הוא בחברה הערבית, מה שמוביל לפוטנציאל "כוח אדם" לארגוני פשע

שיעור הצעירים חסרי המעש שאינם לומדים ואינם עובדים (בני 18-24) בישראל הוא מהגבוהים במדינות המפותחות. הוא עלה בעקבות מגפת הקורונה מ-19% ב-2019 ל-22% ב-2020 ונותר על התוצאה הגבוהה הזו ב-2021. זאת, לעומת 16% בממוצע במדינות ה-OECD ו-14% במדינות האיחוד האירופי.
ישראל ממוקמת במקום ה-9 בהשוואה של 37 מדינות (שרובן המכריע חברות ב-OECD). זאת, לעומת 16% בממוצע במדינות ה-OECD ו-14% במדינות האיחוד האירופי. ישראל ממוקמת במקום ה-9 בהשוואה של 37 מדינות (שרובן המכריע חברות ב-OECD).
כך עולה משנתון החינוך של ה-OECD, הקרויEDUCATION AT A GLANCE, לשנת 2022. השנתון הוא קובץ הנתונים החשוב בעולם בנושאי חינוך והוא מהווה בסיס לקביעת מדיניות החינוך במדינות במפותחות. כך במשא המתן האחרון על שכר המורים הביאו שני הצדדים נתונים על שכר המורים מהשנתון הקודם, ששרתו את עמדותיהם.
בעיית הצעירים חסרי המעש בישראל חמורה במיוחד דווקא על רקע העובדה שחלק גדול מהצעירים כאן משרתים בצבא ולכן אינם חשופים לסכנת חוסר מעש. התופעה גם מתרחשת למרות שיעור האבטלה הנמוך בישראל. כידוע, חלק גדול מהבעיה מתמקד בצעירים ערבים. הוא יוצר פוטנציאל כוח אדם לארגוני הפשע בחברה הערבית.
בראש הטבלה של הצעירים חסרי המעש נמצאת דרום אפריקה, ש-46% מהצעירים שלה אינם לומדים ואינם עובדים. ארצות הברית במקום ה-14 עם 17%, כלומר במקום טוב בהרבה מישראל. השיעור הנמוך ביותר של צעירים חסרי מעש נרשם בהולנד, 5%. עורכי השנתון מדגישים שצעירים חסרי מעש אינם סובלים מחוסר הכנסה רק בהווה. הם עלולים להיות מובטלים גם בטווח הרחוק או להגיע לעבודות בשכר נמוך וכן להיקלע למצב נפשי קשה. לכן הן מדגישים את חיוניות המאבק בתופעה.
ממצא בעייתי מאוד לישראל נוסף בשנתון: שיעור הבתים שאין להם גישה לאינטרנט בישראל עומד על 16%, יותר מכפול מממוצע מדינות ה-OECD באירופה שעומד על 7% בלבד. אפילו בטורקיה רק 12% ממשקי הבית אינם מחוברים לרשת ובארצות הברית 11%. הנתון הזה נובע מההתנגדות האידאולוגית של החרדים לשימוש ברשת, שנשחקה במשבר הקורונה אבל לא נעלמה, וכן מהתשתית הלקויה ברבים מהישובים הערבים.
ההוצאה לפעוט – עשירית מה-OECD
ההוצאה הציבורית לילד בגיל הרך (0-2) עומדת על עשירת מממוצע ה-OECD. לנתון זה חשיבות גדולה במיוחד דווקא משום ש-57% מהילדים בישראל בגילאים אלה שוהים במעונות יום ומשפחתונים. שיעור התלמידים בישראל במעונות יום הוא יותר מכפול מממוצע ה-OECD שעומד על 27% וממוצע האיחוד האירופי שעומד על 22% בלבד. הנתון ממקם את ישראל במקום השלישי בין המדינות המפותחות אחרי דרום קוריאה (63%) ונורבגיה (58%).
אחוז הילדים הגבוה במעונות יום בישראל נובע במידה רבה מכך ש-76% מהאימהות לילדים בגילאים אלה בישראל עובדות לעומת 59% בלבד בממוצע ב-OECD. אבל הוא נובע גם מחופשות הלידה הכל כך קצרות הנהוגות בישראל. לנתון הזה חשיבות גדולה משום שהשתתפות במסגרות איכותיות לגיל הרך מעלה את סיכוייהם של ילדים משכבות נמוכות להישגים בלימודים ולמשכורת טובה יותר בעתיד.


אלא שכאמור המדינה משקיעה בילדים בגיל הרך פרוטות. ההוצאה הלאומית לילד בגילאי 0-2 בישראל עומדת על 3,700 דולר מותאם כוח קניה לילד, סכום נמוך בפני עצמו. אלא שהמימון הציבורי מתוך סכום זה עומד על הסכום האפסי של 1,075 דולר (29%). לשנה בלבד. מי שירצה יוכל להתנחם שבשנתון הקודם היינו על 600 דולר לשנה, כלומר מדובר בעלייה של כמעט פי שניים. כשהסכומים כל כך נמוכים מאד קל להגדיל אותם.
אלא שההוצאה הלאומית הממוצעת לילד בגיל הרך ב-OECD עומדת על 15,500 דולר, מתוכם 71% שהם 11 אלף דולר לילד, כלומר פי 10 מישראל. ההוצאה הממוצעת במדינות האיחוד האירופי עומדת על 16,600 דולר, מתוכם 81% שהם 12,600 דולר הוצאה ציבורית.
ההוצאה לתלמיד – חצי מארצות הברית
ההוצאה הלאומית למוסדות חינוך בישראל עמדה ב-2019 על 7.6% מהתמ"ג, הרבה יותר מממוצע המדינות המפותחות שעמד על 5.8% מהתמ"ג בלבד. אלא שהדבר נובע למרבה הצער לא מסדרי עדיפויות ששמים את החינוך במקום הראשון אלא בעיקר משיעור התלמידים הכל כך גדול באוכלוסיית ישראל. הגידול במספר התלמידים בישראל עמד ב-2019 על 2% והיה השני במדינות המפותחות. ממוצע ה-OECD עמד על עלייה במספר התלמידים של 0.1% וב-13 מדינות היתה ירידה.
כך למרות ההוצאה הלאומית הגבוהה למוסדות חינוך בישראל, ההוצאה הלאומית לתלמיד עומדת על 9,300 דולר מותאם כוח קנייה בלבד. ההוצאה הלאומית הממוצעת לתלמיד ב-OECD עומדת 11,100 דולר, 19% יותר מאשר בישראל. ישראל ממוקמת בתחום ההוצאה הלאומית לתלמיד במקום ה-23 והלא מאוד מכובד בין המדינות המפותחות. ההוצאה הלאומית לתלמיד בארצות הברית עומדת על 18,500 דולר לשנה - כפול מבישראל.