דברים שלא ידעתם
מעמד המורה בקרשים? לא בהשוואה בינלאומית
שכר המורים בישראל הידרדר במיקום בשנתון החינוך של ה-OECD שפורסם השבוע, אבל בהרבה היבטים אחרים מצבם בישראל מפתיע לטובה: היקף נשירת המורים מזערי יחסית, מספרם גדל פי 7.5 מאשר ממוצע המדינות המפותחות ותחושתם שלא מעריכים אותם הרבה יותר גרועה ברוב מדינות ה-OECD. דברים שלא ידעתם על מעמד המורה בעולם
הוראה זה לא הייטק. הנתון האהוב על האוצר כשהוא עוסק בשכר המורים היה תמיד ההשוואה לשכר האקדמאים. עד 2022, ישראל הייתה במצב טוב יחסית: שכר מורה ביסודי היה 86% משכר עובד בעל השכלה גבוהה, לעומת 83% בממוצע ה-OECD. אלא שבשנתון החינוך של ה-OECD Education at a Glance 2026 שפורסם השבוע, חל בנתון הזה מהפך לרעה. ישראל קרסה (נתוני 2023) ל-73% משכר האקדמאים (והממוצע דווקא נסק ל-87%). על אף ששכר המורים עלה, הפער בין שכר המורים בישראל לבין אקדמאים אחרים הוכפל מ-14% ל-27%. ישראל במקום החמישי מהסוף מתוך 26 מדינות שיש לגביהן נתונים. ככה זה כשיש כל כך הרבה אנשי הייטק במדינה. הנתון הזה ללא ספק יככב במשא ומתן הקרוב על ההסכם הקיבוצי של המורים ביסודי.
מספר המורים הוכפל. למרות מהפך השכר, המסר הכללי של שנתון החינוך הוא שבהשוואה עולמית מצבם של המורים בישראל הרבה יותר טוב (או הרבה פחות רע) ממה שנהוג לחשוב. למשל, המחלוקת על המחסור במורים: בין 2015 ל-2024 מספר המורים ביסודי בישראל (במשרות מלאות) גדל ב-97%, בעוד שמספר התלמידים גדל ב-18%. זו העלייה הגדולה ב-OECD. במקום השני לוקסמבורג, הרבה אחרי ישראל, עם 57%, והממוצע הוא 13%. זה מעורר שאלה ברורה: איך מספר מורים כמעט כפול ועדיין יש מחסור? יש לזה כמה תשובות, ביניהן: בישראל מלמדים הרבה יותר מדי שעות, והמחסור במורים מתמקד בחינוך הממלכתי חילוני.
לא עוזבים, לא בורחים. חלק ממשבר ההוראה הוא בריחת המורים מהמקצוע. אלא שמתברר שגם בתחום הזה המצב בישראל הרבה פחות גרוע מאשר במדינות אחרות. רק 2.5% מהמורים המוסמכים ביסודי ובחטיבות הביניים עזבו את המקצוע ב-2024/25, לעומת 6.4% בממוצע ה-OECD. ישראל בין חמש המדינות עם שיעור העזיבה הנמוך ביותר. בלטביה עזבו 12%, ובדנמרק 14.5%. אבל המצב טוב עוד יותר: שני שלישים מהעוזבים בישראל פרשו לגמלאות, ורק שליש התפטרו (בממוצע המדינות המפותחות – 55% התפטרו).
הצעירים בכל זאת בורחים. אז מה בכל זאת הבעיה? הבעיה היא מי שמתפטר: 77% מהמורים המוסמכים שהתפטרו היו בעלי פחות מחמש שנות ותק, השיעור הגבוה ביותר מבין המדינות שיש לגביהן נתונים (בממוצע: 38%). כלומר, המערכת לא מאבדת מורים ותיקים - היא פשוט לא מצליחה להשאיר את המורים החדשים. יכול להיות שזה נובע מכך שמורה ותיק ביסודי בישראל משתכר פי 2.03 ממורה מתחיל, לעומת פער של 1.7 בלבד בממוצע המדינות המפותחות.
מוסמכים, בהחלט מוסמכים. גם כשבודקים את שיעור המורים הלא מוסמכים התוצאה מפתיעה. 7.1% מהמורים ביסודי ובחטיבות הביניים אינם מוסמכים במלואם, כלומר או שלא הוכשרו במקצוע שהם מלמדים או שלא הוסמכו להוראה. לא רק שזה לא הרבה בהשוואה בינלאומית - זה מעט מתחת לממוצע המדינות המפותחות (9.1%) וממקם את ישראל במקום התשיעי והחיובי מתוך 23 מדינות. בגרמניה השיעור הוא 18.6%, בנורבגיה - 17.6%.
לומדים מה באמת חשוב. אחת הדרכים המקובלות להתמודד עם המחסור במורים היא להכשיר אנשים לקריירה שנייה בהוראה. בישראל התחום מזוהה עם פורשי הייטק. מתברר שבהכשרת מורים בקריירה שנייה, ישראל מצליחה לא רע. 12.1% מהמורים בחטיבות הביניים בישראל הגיעו להוראה מקריירה אחרת, לעומת 8.4% בממוצע ה-OECD.
משתכרים פחות, עובדים פחות. 83.8% מהמורים בישראל מרוצים מעבודתם. זה נשמע הרבה, אבל אצל אקדמאים אחרים השיעור הוא 91.2%. הפער, 7.4%, הוא השישי בגודלו מבין 28 מדינות. יכול להיות שזה קשור לפערי השכר שנחשפו קודם. מצד שני, מורים בישראל מדווחים על 38.8 שעות עבודה בשבוע, לעומת 45 שעות אצל אקדמאים אחרים. כלומר, מורה בישראל עובד בשבוע כ-6 שעות פחות מאקדמאי אחר. בממוצע ה-OECD הפער כמעט לא קיים (40.8 מול 41.5).
משתכרים פחות, מרוצים פחות. רק 33.9% מהמורים בחטיבות הביניים בישראל מרוצים משכרם, לעומת 38.7% בממוצע המדינות. שיעור שביעות הרצון מתנאי ההעסקה שאינם שכר (החופש הגדול למשל) הרבה יותר גדול - 61.2%. אבל גם זה נמוך משמעותית מממוצע המדינות המפותחות - 68.4% - המקום ה-20 מתוך 29.
בצרפת מעמד המורה גרוע הרבה יותר. עוד סיבה לאי שביעות רצון: 70% מהמורים בישראל מרגישים שהחברה לא מעריכה את המקצוע. קשה להתנחם בכך שבממוצע המדינות המפותחות המצב הרבה יותר גרוע: 78% מהמורים מרגישים שהחברה בה הם מלמדים לא מעריכה את המקצוע. התוצאה: הנתון הישראלי הכל כך קשה ממקם אותה במקום השישי מלמעלה בתחושת ההערכה של מורים בעולם. אין ספק שמעמד המורים במשבר עולמי. בצמרת ההערכה נמצאות קולומביה (54% מרגישים מוערכים) ופינלנד (48%). בתחתית - המורים הפחות מוערכים הם הצרפתים – 96% מרגישים שהחברה אינה מעריכה אותם.
