סגור

רבע מהתלונות נגד תובעים מטעם המדינה נמצאו מוצדקות

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות מצא כי 66 מתוך 263 תלונות שנבדקו ב־2024 היו מוצדקות. מהמקרים הבולטים: הטיפול בתיקי בן גביר ומאי גולן התארך ללא הצדקה, וכתב אישום שהוגש בלי עיון בכל חומרי החקירה 

עלייה בכמות התלונות שנמצאו מוצדקות נגד תובעים מטעם המדינה: ב־2024, מתוך 263 תלונות שנבדקו 66 נמצאו מוצדקות – 25%, זאת לעומת 59 תלונות שנמצאו מוצדקות מתוך 277 שנבדקו ב־2023 – 21%. כך עולה מהדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם) ל־2024, בראשות השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין.
הדו"ח כולל פירוט נרחב של עיקרי התלונות שהתקבלו בנציבות בשנה החולפת ביחס לתובעי המדינה, ובהם הפרקליטות, התביעה המשטרתית, היועצת המשפטית לממשלה ותובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעמה, ואופן הטיפול בתלונות. מתוך כלל התלונות שנמצאו מוצדקות: 38 תלונות (58%) התייחסו לפרקליטות, 10 (15%) התייחסו למשטרה, 10 (15%) התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ו־8 (12%) התייחסו לייעוץ המשפטי לממשלה.
ל־24 מבין 66 התלונות שנמצאו מוצדקות אף צירפה הנציבות המלצה אופרטיבית, מאחר שהתגלה במהלך בירורן כי ישנו ליקוי מערכתי או דפוס עבודה הטעון תיקון. מספר המלצות אופרטיביות אף ניתנו גם בתלונות שנדחו. לצד התלונות שנמצאו מוצדקות (25%), מרבית התלונות ב־2024 – 113 תלונות (43%) — נדחו על הסף בשל היעדר עילה, משום שהתלונה מוקדמת מדי, בשל הליך תלוי ועומד, משום שלא מדובר בגוף מבוקר וכו', 59 תלונות (22%) נדחו לגופו של עניין, וב־27 תלונות (10%) הופסק הבירור. בסך הכל, במהלך 2024 הוגשו לנציבות 552 פניות, כאשר מתוכן 239 (43%) הוגדרו כתלונות על ידי אדם או גוף שראו עצמם כנפגעים בשל התנהלות אחד הגורמים המבוקרים. אליהן התווספו עוד 24 תלונות שהוגשו ב־2023, והטיפול בהן נמשך ב־2024.

3 צפייה בגלריה
נציב התלונות הציבור מנחם פינקלשטיין
נציב התלונות הציבור מנחם פינקלשטיין
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה, השופט מנחם פינקלשטיין. מתגאה בזריזות הטיפול בתלונות
(צילום: גיל נחושתן)

תלונה יכולה להיות מופנית נגד יותר מנילון אחד, ולכן בסך הכל התבררו בנציבות ב־2024 תלונות נגד 265 נילונים. כמדי שנה, הפרקליטות על כל יחידותיה מובילה את מצעד הנילונים – 133 תלונות (50%), לאחריה התביעה המשטרתית וחוקרים משטרתיים – 40 תלונות (15%), מוסמכים ומיופי כוח מטעם היועמ"שית – 33 תלונות (12%), היועמ"שית עצמה – 16 תלונות (6%), ו־6 תלונות (2%) היו ביחס למייצגים אחרים של המדינה בערכאות (למשל במשרד הרווחה, בכנ"ר, בחברת ענבל ועוד). 37 תלונות היו נגד גופים שאינם מבוקרים על ידי הנציבות.
הנציב מתגאה בטיפול מהיר בתלונות: ב־220 מהתלונות (92%) שהוגשו ב־2024 הסתיים הבירור כבר במהלך השנה, ובירור 19 נוספות (8%) נמשך ב־2025. זמן הבירור הממוצע לתלונה עמד על כ־50 ימים, וב־87% מהתלונות ניתנה החלטה בתוך פחות משלושה חודשים.

"יש לצפות מגורמי התביעה לפעול ביתר מרץ"

הדו"ח מציין דוגמאות לתלונות שנמצאו מוצדקות ומתאר מקרים שטופלו על ידי הנציבות. בין השאר מתואר בדו"ח מקרה של "עיכוב משמעותי בטיפול גורמי אכיפת החוק בתיק תאונת דרכים, שבה היתה מעורבת שרה וחברת כנסת מכהנת" – הכוונה לשרה מאי גולן, ולחשד שפגעה עם רכבה ב־2020 ברוכב אופנוע בתל אביב, לאחר שחצתה באור אדום. התיק התנהל בעצלתיים על ידי גורמי האכיפה, וגם אחרי שהשרה זומנה לחקירה היא התחמקה ממנה חודשים רבים והתייצבה רק בראשית 2025 במשטרה לחקירה באזהרה.
בדו"ח צוין שמבירור התלונה עלה שהשרה סירבה להתייצב לחקירה, "הגם שהפרקליטות והמשטרה שבות ודורשות את התייצבותה". בהחלטתו קבע הנציב, כי "הגם שנחה דעתו שהטיפול בתיק לא נזנח על ידי גורמי התביעה, הרי שהתיק הועבר ממשטרת ישראל לבחינת הפרקליטות והיועמ"שית רק כשנתיים לאחר האירוע, באופן שעל פניו אינו תקין לחלוטין. ודווקא במצבים כאלה יש לצפות מגורמי התביעה לפעול ביתר מרץ לקידום התיק, תוך מתן תעדוף לטיפול בו". כיום התיק מצוי בבחינה של הגורמים הרלבנטיים במטרה לקדם בו החלטה.
מקרה אחר בדו"ח מתייחס לתלונה בדבר שיהוי בקבלת החלטה של התביעה בשאלת העמדתו לדין של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בגין עבירות איומים, תקיפה ושימוש בנשק באופן לא חוקי. הכוונה למקרה מ־2021 שבו בן גביר, אז ח"כ, התווכח בחניון בתל אביב עם סדרן ערבי ואף נופף באקדחו לעברו וצעק "אני אטפל בך", לאחר שלטענתו חש מאוים.
הנציב קבע בהחלטתו כי "הגם שהתביעה לא חרגה מפרק הזמן המרבי הנתון לה לטיפול בתיקים מסוג זה, לא ניתן להימנע מן הרושם שהטיפול נמשך זמן רב ללא הצדקה, וכי היה ראוי לקדם את הטיפול בו באופן נמרץ יותר, ובכך למנוע הותרת תיק פלילי פתוח משך זמן ארוך מדי נגד שר המופקד על מערכת אכיפת החוק". בספטמבר 2023 היועמ"שית הודיעה על גניזת התיק בשל היעדר סיכוי להרשעה, אך ציינה שהוא "נהג שלא כפי המצופה מכל אזרח, ובוודאי כמצופה מנבחר ציבור".

הפרקליטות לא זירזה את הטיפול שהתעכב במשטרה

מקרה אחר בדו"ח עוסק ב"שיהוי ניכר" בטיפול פרקליטות המדינה בבקשה של עו"ד לפתיחה בחקירה פלילית נגד שופט, בגין חשד לכאורה לעבירות פליליות, בין היתר בשל "שגגה שנפלה בבחינת ראיות נוספות שהוגשו למשטרה". הנציב קבע שאף שהעיכוב בטיפול בפנייה "רובץ בחלקו לפתחה של המשטרה, מצופה היה מן הפרקליטות לפעול כדי לזרז את ההליך בכללותו ולמנוע שיהוי כה ממושך של כשנתיים". הכוונה למקרה שבמרכזו היה עיכוב ממושך בטיפול בדרישה לפתוח בחקירה שהוגשה נגד השופט חאלד כבוב, אז עוד שופט מחוזי, שבה נטען כי נפגש וקיבל מגן הוקרה מארגון שתומך בטרור. לאחר העיכוב בטיפול – הוחלט ביולי 2024 שלא לפתוח בחקירה פלילית בעניין.


במקרה אחר שנמצא מוצדק, הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד חשוד מבלי לעיין בכל חומרי החקירה, כאשר הכוונה לסרטונים ממצלמות גוף של השוטרים. זאת אף שבחומר החקירה היתה אינדיקציה לקיומם. רק לאחר שההגנה ביקשה מביהמ"ש לעיין בסרטונים ואלו נמסרו לה, חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום. בעקבות המקרה הפרקליטות פרסמה מסמך פנימי עם קווים מנחים בנושא, וגם חטיבת החקירות במשטרה חידדה את ההנחיה בדבר החובה להעביר את מלוא חומרי החקירה לפרקליטות או ליחידת התביעה הרלבנטית.

3 צפייה בגלריה
מימין פרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן ומפכ"ל המשטרה דני לוי
מימין פרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן ומפכ"ל המשטרה דני לוי
פרקליט המדינה עמית איסמן והמפכ"ל דני לוי. התנהלות איטית ועיכובים רבים בטיפול בתיקים
(צילומים: דנה קופל, עמית שאבי)

בירור תלונה אחרת הציף סוגיה עקרונית ביחס לפרק הזמן הנתון לחשוד או למתלונן להגיש ערר - עד 60 ימים – היות שהוא כולל בתוכו את זמן המענה של גופי התביעה לבקשה לקבלת חומרי חקירה - עד 45 ימים, באופן שעלול להותיר פרק זמן קצר ביותר לצורך הכנת הערר והגשתו. הנציב קבע שהמצב אינו מניח את הדעת, והמליץ לפרקליט המדינה להנחות את הגורמים הרלבנטיים שבמסגרת המענה לבקשות לעיון בחומרי חקירה שהוגשו לצורך הגשת ערר, תצוין באופן מפורש האפשרות להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערר, על פי חוק.
עוד תלונה שנמצאה מוצדקת היא של עורך דין אשר הלין על טיפול בפנייה ששלח ליועמ"שית, לפרקליט המדינה ולמפכ"ל המשטרה, בדבר תופעה נפוצה שבמסגרתה שוטרים מגישים או מאיימים להגיש נגד אזרחים תביעות לשון הרע. הוא התלונן שפנייתו לא נענתה כשנה, למעט שני עדכונים טכניים בלבד. הסיבה לעיכוב היתה חוסר גיבוש ההחלטה בדבר הגורם המטפל בפנייה. הנציב קבע שהטיפול בפנייה החל למעשה רק 8 חודשים לאחר מסירתה, דבר לא סביר ופגום.
החלטות נוספות בתלונות שנמצאו מוצדקות היו, בין השאר, בנוגע לעיכוב של שנים בטיפול הפרקליטות בבקשות לפתיחה בחקירה פלילית נגד גורמים ישראליים המעורבים לכאורה ביצוא ביטחוני למדינות זרות; פנייה בגין חשדות פליליים כנגד ח"כ, שהופנתה מלשכת היועצת המשפטית ללשכת פרקליט המדינה ולא טופלה במשך כשנתיים; ושרשרת פגמים בטיפול בערר על סגירת תיק החקירה בפרשת רצח תאיר ראדה.