מעבר להייפ: חדשנות משפטית בעידן ה-AI
כניסת הבינה המלאכותית למקצוע המשפטי משנה את כללי המשחק: דור העתיד של עורכי הדין יידרש למיומנויות חדשות תוך שמירה על אחריות ושיקול דעת מקצועיים
הכותרות החוזרות ונשנות בשנים האחרונות על עורכי דין שהגישו לבתי משפט מסמכים הכוללים פסיקה ולעיתים אף חקיקה מומצאת הפכו לאירוע מכונן בברנז'ה המשפטית. בעוד רבים מיהרו להאשים את הכלים החדשים ולראות בהם סכנה, המסקנה המקצועית האמיתית מורכבת יותר. הבעיה אינה נעוצה בעצם כניסתה של הבינה המלאכותית למקצוע, אלא בהיעדר מתודולוגיה סדורה לשימוש בה ולעיתים אף בחוסר הבנה של הטכנולוגיה העומדת מאחורי הכלים הללו. בעידן שבו שימוש בכלי בינה מלאכותית הופך לסטנדרט עסקי, השאלה אינה האם עורכי דין יעשו שימוש בכלים מתקדמים, אלא כיצד יעשו זאת תוך שמירה על האחריות המקצועית.
לשיטתנו, בליבתו של המקצוע שוכן האמון: האמון בין הלקוח לעורך הדין ולעיתים אף האמון שבין החברה למערכת המשפט. עורך הדין ניצב לצידו של הלקוח בדיוק ברגעים שבהם האינטרסים שלו בסכנה או עלול להיות. לכן, ובהמשך לדברים שנאמרו בפסק דין של בג"ץ מפברואר האחרון, האחריות המקצועית אינה יכולה ואף אסור שתועבר לידי הבינה המלאכותית. פסק הדין של בג"ץ התייחס לכך שבאת כוחה של העותרת בעתירה המדוברת הסתמכה בטיעוניה על פסקי דין שאינם קיימים, לאחר שהסתייעה בכלי AI. וכך נכתב בפסק הדין: "שימוש שעושים עורכי דין בכלי בינה מלאכותית, אין משמעו כי הם יכולים להתפרק מאחריותם ומשיקול דעתם המקצועי. חובותיהם המקצועיות של עורכי דין דורשות לעשות בטכנולוגיה זו שימוש אחראי, זהיר וביקורתי, להבין לעומקן את יכולותיה ומגבלותיה, ולהתעדכן מעת לעת בכל הנוגע לחולשותיה וחוזקותיה".
אלמנטים רבים מהיומיום המקצועי של עורכי דין משתנים באופן משמעותי, וימשיכו להשתנות, החל מחיפוש משפטי ועד ניסוח טיוטות ולימוד חומר. שימוש נכון בכלי בינה מלאכותית יכול לקצר שלבים טכניים ולהעלות את איכות התוצר הראשוני, אך החשיבה הביקורתית, הדגשים שנובעים מניסיון, והיכולת לראות את הלקוח, חייבים להישאר בידי המומחים.
מתודולוגיה סדורה מהסוג שיכול למנוע את הסכנות המתוארות לעיל מתחילה במיפוי צרכים משפטיים ובהתאמת הכלי למשימה. כלי ניסוח ועריכה משפטית כמו Lizzy ו Harvey- על אף יכולותיהם המרשימות, מבוססים על מודלים לשוניים גדולים (LLMs) ולכן אינם מתאימים למשימות של חיפוש משפטי מעמיק, שמחייבות עבודה עם מאגרים מאומתים וסגורים כמו נבו AI וLawMate-. מתודולוגיה שמתחילה במיפוי הצורך המשפטי, ממשיכה בהתאמת כלים ייעודיים לכל שלב, ומסתיימת בבדיקה מתמדת של התוצרים - היא השלב הראשון בבניית עבודה משפטית אחראית בעידן החדש. לצד המתודולוגיה וגישה לכלי ,AI הדגש אולי העיקרי הוא ההכשרה: להפוך שימוש בכלים ממיומנות אינטואיטיבית של אדם כזה או אחר לשפה מקצועית משותפת, עם כללים, גבולות והרגלי אימות. בלי זה, גם הכלים הטובים ביותר ייצרו רעש. עם זה - הם יכולים להפוך למכפיל כוח אמיתי.
דור העתיד של עורכי הדין יידרש לשלוט לא רק בכלים, אלא במתודולוגיה שמסדירה את השימוש בהם ובמיומנויות חדשות שיאפשרו להם לעבוד כצוות היברידי עם כלי הבינה המלאכותית. אין "הדרכת "AI אחת שמתאימה לכולם, משום שאין מקצוע משפטי אחד. ליטיגציה שונה מעסקאות, רגולציה שונה מייעוץ שוטף, והסיכונים שונים בכל זירה. לשם כך פיתחנו במשרדנו תוכנית הכשרה פנימית המחולקת לפי מחלקות ודרגים. הכשרה נכונה מתחילה בשאלות הנכונות לכל תפקיד.
אך ההשפעה אינה נעצרת בין כותלי המשרד. מתוך הבנה שהחינוך לשימוש נכון חייב להתחיל מוקדם יותר, הקמנו קהילת וואטסאפ ייעודית לסטודנטים למשפטים, המונה כיום למעלה מ- 850 סטודנטים מכלל המוסדות האקדמיים בארץ. זו אינה קהילה של קיצורי דרך, אלא מרחב מקצועי שעוסק בשאלות שהטכנולוגיה מציבה כבר עכשיו: אימות, אחריות, סודיות, והיכולת להבחין בין טקסט שנשמע טוב לבין עבודה משפטית שאפשר להישען עליה. המטרה אינה להכשיר "משפטני טק", אלא להצמיח עורכי דין שיודעים לעבוד נכון בעולם שכבר השתנה. המהפכה הנוכחית אינה מבחן לטכנולוגיה. היא מבחן למקצוע. חדשנות משפטית אמיתית היא היכולת לשלב בין עוצמת המכונה לבין שיקול הדעת והאתיקה של האדם.
עו"ד יובל קחלון היא מנהלת החדשנות במשרד עמית פולק מטלון ושות'
d&b – לדעת להחליט
