זה מה שחושבים עורכי הדין על המשבר שעובר בענף המשפט
זה מה שחושבים עורכי הדין על המשבר שעובר בענף המשפט
אולם נראה שהתקופה האחרונה שוברת שיאים. האם המאבק ברפורמה המשפטית היא מלחמת הישרדות לענף שעומד לשנות את צביונו בעל כורחו, או שמא מדובר ברפורמה הפועלת לתקן ליקויים? בהמשך לאירוע פרסום דירוג Duns 100 ל-25 משרדי עורכי הדין המובילים בישראל שנערך בשבוע שעבר, כמה מעו"ד הבולטים בענף מתייחסים לרפורמה המשפטית, לעתיד המשרדים הבינוניים וליכולת לגייס ולשמר כוח אדם איכותי
חלק גדול מעורכי הדין וחברי מערכת המשפט הישראלית, כיום ובעבר, מתנגדים למתכונת הנוכחית של הרפורמה המשפטית אותה מנסים להעביר יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, ושר המשפטים יריב לוין. במקביל, רבים מאלה המתנגדים לרפורמה מודים שיש צורך בשינוי ההתנהלות של מערכת בתי המשפט.
אם כך, מה היא דרך המלך? מתי השינוי לגיטימי ומתי לא? גם כאן הדעות אינן מוחלטות, אך נראה שיש כמה אלמנטים מובהקים במערכת המשפט שיוזמי הרפורמה רוצים לשנות, ומתנגדי הרפורמה מבהירים כי שינויים אלה, לא רק שלא יתרמו לייעול ושיפור ההתנהלות של מערכת המשפט, הם יגרמו מעשית למהפכה משפטית שתפגע אנושות בדמוקרטיה הישראלית.
תפיסה זאת אשר השתקפה היטב באירוע בו פורסם דירוג Duns 100 ל - 25 משרדי עורכי הדין המובילים בישראל, אשר נערך בשבוע שעבר, ממשיכה לצבור תאוצה ככל שמתקדמים הליכי החקיקה הראשוניים של הרפורמה, כאשר נראה שהרפורמה המשפטית הפכה להיות הנושא המדובר ביותר בעולם עריכת הדין, כשהיא דוחקת לצד נושאים מרכזיים אחרים.
בהמשך למפגש המדובר שכינס את צמרת עורכי הדין במדינה, התראיינו כמה מעורכי הדין המובילים בישראל המשתייכים לשלשה מחמשת המשרדים המובילים של דירוג Duns 100, וזאת כדי להשיב על שאלות הקשורות לסוגיות המרכזיות המלוות בימים אלה את עולם עריכת הדין בפרט, ועולם המשפט בכלל. החל בהתייחסות לרפורמה המשפטית – כולל הצעות מקוריות לפתרון המצב הנוכחי, דרך עתיד משרדי עו"ד הבינונים, וכלה בשימור וגיוס עורכי דין הטובים ביותר לטובת המשרד, עורכי הדין שיתפו באופן מפורט את תפיסת עולמם לגבי הסוגיות והנושאים האמורים. לכתבה התראיינו עו"ד עמיר צפריר, יו"ר גולדפרב גרוס זליגמן ועו"ד (רו״ח) אסתר קורן, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות וסגן יו"ר גולדפרב גרוס זליגמן, עו"ד אמיר חן, שותף מנהל, פישר (FBC & Co.), ועו"ד ברק טל, שותף מנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ארנון.
רוב המתנגדים לרפורמה במערכת המשפט טוענים כי יש לבצע שינויים במערכת, אך לא באופן דרסטי כפי שמוצע כעת. לו הייתם אמונים על הצעת הפשרה, על אילו שינויים הייתם מוכנים להתפשר, על אילו לא, ומדוע לדעתכם אין להתפשר עליהם?
עו"ד אמיר חן: "הרפורמות המקיפות המתוכננות במערכת המשפט מציבות איום משמעותי על לכידותה של החברה הישראלית. חלקים משמעותיים בחברה הישראלית רואים מהלכים אלה כמסמנים שינוי משטרי לא לגיטימי, המאיים על חוסנה הדמוקרטי של המדינה. על רקע הדברים האלה יש לברך על כך, שחלק גדול מציבור עורכי הדין לא "יושב על הגדר" אלא עושה ופועל באמצעים מגוונים כדי לנסות ולמנוע מהממשלה לחוקק שינוי חוקתי מהיר ללא שיח פרלמנטרי וציבורי משמעותי על הנושאים השנויים במחלוקת. חלקנו סבורים שבשלב הנוכחי יש להסתפק בצעדי המחאה ואף להחריפם ואין מקום להדברות ולהצעת אלטרנטיבה, וזאת מתוך החשש שהצעת פשרה והידברות תציג את הרפורמות המוצעות כלגיטימיות. אני רוצה להציע דעה שונה ואולי אף פחות פופולארית.
לטעמי, הצעת הפשרה צריכה להכיל מספר נדבכים, וביניהם הקפאה של תהליכי החקיקה הקיימים ושל צעדי המחאה לזמן קצוב, הקמת ועדה מקצועית, מגוונת שתמונה על ידי נשיא המדינה, שתציע שינויים ושיפורים להסדרים הקיימים ועיקרי המלצותיה יעוגנו בחוקי יסוד שישוריינו בצורה ראויה ומידתית; ובמקביל, במישור הפוליטי, מפלגות המרכז יעניקו לנתניהו רשת ביטחון פוליטית למשך תקופת ההקפאה.
רשת ביטחון זו יכולה ללבוש צורה גם בדמות תמיכה בהסדר טיעון לנתניהו. ממש כך. חלופה אותה לא הסיר מן השולחן בשעתו גם כבוד הנשיא (בדימוס) אהרון ברק. לעיתים, בזמנים קשים - נדרשות החלטות קשות.
תפיסתי זו, שואבת את כוחה מכך שבחיינו הבוגרים לעיתים אין לנו את הפריבילגיה לבחור בין טוב לרע. במצבי קיצון עלינו לבחור בין חלופה רעה לבין חלופה רעה יותר. אני סבור שזאת הסיטואציה שבה אנו נמצאים ושהתעקשות של כל צד שלא להידבר או להידבר בתנאיו שלו עלולה לגלוש למשבר חוקתי חסר תקדים, לאלימות וחלילה אף למלחמת אחים".
עו"ד ברק טל: "אכן גם במערכת המשפט, כמו כל מערכת אחרת, יש מה לתקן ולשפר: עומס התיקים בכל הערכאות השיפוטיות ומספר השופטים הנמוך יחסית מובילים להתארכות ההליכים המשפטיים אליה אולי התרגלנו, אך יש בהחלט מקום לשנותה; גופי החקירה מקבלים בבתי-המשפט סעדים המגבילים זכויות אדם בסיסיות בשיעורים גבוהים מאוד שמעוררים דאגה, וכל זאת פעמים רבות ללא בדיקה וחקירה מספקת מצד היושבים בדין; ועוד. עם זאת, אף לא אחד מהשינויים הנדונים כעת בדיוני ועדת חוק, חוקה ומשפט לא נוגע לאחת מאותן בעיות עליהן מצביעים רבים כבר שנים. למעשה, לא מדובר בתיקונים בתוך המערכת, אלא בניסיון לשנות את יחסי הכוחות בין הרשויות, את מערכת ״האיזונים והבלמים״ ביניהן, לטובת השלטון באופן מובהק ולהפחתה ניכרת בפיקוח על מעשי השלטון. לו בממשלה היו חפצים בתיקון ושיפור של מערכת המשפט, היו מכניסים לתוכנית לפחות חלק מאותם שינויים נדרשים. במקום זאת, כוללת ה'רפורמה' של הקואליציה כמעט אך ורק רכיבים שהמשותף להם הוא החלשתה של מערכת המשפט עד כדי רמיסת האיזון הנדרש בין הרשויות המבצעת והמחוקקת לשופטת. כל עוד השינויים הנמצאים על השולחן נוגעים לעניינים כמו החלשת מעמד היועצים המשפטיים, שליטה של הרוב הקואליציוני בוועדה לבחירת שופטים, העברת פסקת התגברות ברוב קואליציוני זעום, ועוד - נותר מרחב תמרון צר מאוד לפשרה, אם בכלל".
על רקע המיזוגים והמגה מיזוגים במשרדי עו"ד, האם לדעתך תם עידן המשרדים הבינוניים?
עו"ד עמיר צפריר: "זה לא מדויק להגיד שאין כבר ערך להתמחויות המצויות במשרדים הבינוניים-הבוטיקים, עם זאת, בזירה העסקית של השחקנים הגדולים, נדרש מענה בפריסה רחבה ועמוקה בעשרות היבטים של ההתנהלות העסקית - מהסכמים, מיזוגים ורכישות, דרך שוק ההון, אבל גם היבטי מיסוי, נדל"ן, דיני עבודה, קניין רוחני, הגבלים עסקיים ועוד. דבר נוסף שהפך כבר לסטנדרט ושכל הלקוחות הגדולים, ובטח הבינלאומיים, מצפים לו, הוא איכות ומהירות המענה לצרכים המשפטיים שלהם. בהקשר זה למגה משרדים יש יתרון ברור עם מצבת כוח אדם שיכולה לתת מענה בסטנדרטים האלה וזה חלק מוביל בתפיסת העבודה שלנו כמגה משרד. לכן, באקלים העסקי הנראה באופק אני מאמין שנראה עוד מיזוגים בשנים הקרובות".
עו"ד ברק טל: ״זה לא שהמשרדים הבינוניים ייעלמו, אבל מה יהיה גורלם מבחינת איכות כח האדם ואיכות התיקים שיטופלו בהם. ההנחה היא שהעבודה האיכותית וכח האדם האיכותי יתרכזו במשרדים הגדולים ובמשרדי הבוטיק, והבינוניים יצטרכו להילחם יותר. לאחרונה אפשר לראות כי גם משרדים אחרים הבינו שזו המגמה, וחלק מהם נמצאים כעת במרוץ למציאת המיזוג שיביא אותם לשם".
עו"ד אמיר חן: "בשנים האחרונות, אנו רואים כי מגמת הקיטוב בענף הולכת וגוברת - מן הקוטב האחד, אנו ממשיכים לראות יותר ויותר מיזוגי ענק (מגה מיזוגים) היוצרים פירמות בנות מאות עורכי דין; ומן הקוטב השני אנו רואים פירמות בוטיק, המונות מספר לא גדול של עורכי דין, המתמחים, ברובם, בתחומי נישה. אני מאמין כי, בעתיד הקרוב נוסיף לראות יותר ויותר פירמות בינוניות בגודלן מתמזגות, מתפרקות ונעלמות מנוף המשרדים הגדולים. הדבר קורה משלוש סיבות עיקריות - ראשית, המשרדים הבינוניים מתקשים להתחרות על כוח האדם האיכותי הצעיר הדורש שכר גבוה, תנאים סוציאליים נרחבים ותנאי רווחה מהטובים בשוק (בדומה לחברות ההיי-טק); שנית, השוק והכלכלה הישראלית הופכים ליותר ויותר גלובליים. כפועל יוצא, הן חברות ישראליות בעלות פעילות גלובלית והן חברות זרות הנכנסות לפעילות בישראל מעדיפות לעבוד עם פירמות גדולות כסוג של 'תו איכות'/ .Quality assurance זו דרכן להפחתת אי ודאות בשוק שהן לא מכירות. מודל פירמות הענק ('BIG LAW') הוא המוכר להן והנהוג בקרבן; ושלישית, פירמות הענק מהוות One stop shop ללקוחות תאגידיים גדולים, והן בעלות יכולת להעניק שירותים משפטיים מקיפים במגוון רחב של תחומי עיסוק תחת קורת גג אחת. הצורך הזה משמעותי ביותר בקרב החברות הגדולות במשק הצורכות שירותים משפטיים. במקביל, נוסיף לראות יותר ויותר משרדים גדולים נכנסים לתחומי פעילות ייחודיים וממוקדים, אשר בעבר היו נחלתם הבלעדית של הפירמות הקטנות והבינוניות".
ענף עו"ד בישראל, בדומה לענפים אחרים כדוגמת ההייטק, מתמודד עם מצוקה במציאת ושימור כוח אדם איכותי. מה הם הצעדים בהם אתם נוקטים על מנת לשמר כוח אדם איכותי ולמשוך אליכם את ה"טאלנטים" הבאים?
עו"ד ברק טל: "הרצון להיות אטרקטיביים לעובדים היה אחד השיקולים המרכזיים שתמכו בהחלטה ללכת למיזוג. תנאי העסקה כמו שכר, חופשות מפנקות, שיעורי יוגה משרדיים ומתכונת עבודה היברידית אכן חשובים ואין להקל בהן ראש, אבל בשוק תחרותי כמו שוק עורכי-הדין שנוטה להשוות תנאים סוציאליים ותנאי שכר, כוח האדם האיכותי באמת יגיע למשרדים שיודעים להציג רמה מקצועית מעולה, רשימת לקוחות מכובדת ואפשרויות ממשיות לקידום והתפתחות אישית ומקצועית. אני שמח שמשרדנו נמצא בשורה הראשונה של המשרדים בכל הפרמטרים האמורים, ומושך אליו עורכי-דין מצוינים מכל התחומים."
עו"ד אמיר חן: "כפירמה הנמצאת בצמיחה מתמדת, אנו מפנים משאבים רבים לשמירה ולטיפוח אישי ומקצועי של המשאב האנושי שלנו, והדבר נמצא בראש סדר היום שלנו. במסגרת זו, תכניות התגמול שבנינו עבור עורכי הדין שלנו, כמו גם תנאי הרווחה הנהוגים בפירמה, נמצאים ברף הגבוה ביותר בשוק, ואנו דואגים לשכללן ולפתחן כל העת. בנוסף, וכחלק מהאסטרטגית הצמיחה שלנו, אנו פועלים כל העת לפיתוח והעמקה של פרופסיות קימות תוך פיתוח וכניסה לתחומי עיסוק חדשים, באופן אשר תואם את המגמות העדכניות בשוק. כך, אנו דואגים לייצר לעורכי הדין שלנו את הסביבה המקצועית, הטובה והחדשנית ביותר, ובהתאם, דואגים לשמור אותם מעודכנים וניצבים בחזית העשייה המקצועית באמצעות למידה, הכשרות, קורסים והשתלמויות ייחודיות. כמו כן, הפירמה שלנו היא מובילת שוק טכנולוגית, ואנו בוחנים כל העת כיצד אנו יכולים להעמיד פתרונות חדשניים לטובת עורכי הדין והשותפים בפירמה. בשנים האחרונות, באמצעות פונקציה ייעודית בפירמה, התחלנו לפתח במשרדנו שורה של מוצרי ליגל טק. לאחרונה אף הכרזנו על הפיכת הפיתוחים הללו לסטארט אפ ליגל טק אשר יוצא לדרך עצמאית, תוך שיתוף פעולה שלנו. עורכי הדין שלנו הם כוח מוביל, קבוצה מגוונת של נשות ואנשי מקצוע שהם לב ליבה של הפירמה, וההשקעה במשאב האנושי ותשומת הלב לצרכיו הן אלו שמביאות אותנו לרמות הגבוהות ביותר של מקצוענות ושירות".
עו"ד (רו״ח) אסתר קורן, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות וסגן יו"ר גולדפרב גרוס זליגמן: "ענף המשפט בישראל מתמודד בשנים האחרונות עם בריחת טאלנטים ותחרות קשה על תנאי העסקתם מול ענף ההייטק ודומיו. התחרות על עובדים טובים הופכת לקשה ביותר ואני מניחה שמגמה זו לא תיעלם בקרוב. אחת המטרות שעמדו בבסיס המיזוג בין משרד גרוס למשרד גולדפרב זליגמן, שהיה מהלך מטלטל בשוק עריכת הדין בישראל ועבור כל אחד מהמשרדים בנפרד, הייתה לייצר פלטפורמה מצוינת להתפתחות ואופק מקצועי למתמחים, לעורכי הדין, לשותפים ולגיוס טאלנטים חדשים. יצרנו ללקוחות "power house" חדש ורענן עם ידע, ניסיון נצבר וגיוון בתחומי הפעילות, ובמסגרת זו יצרנו גם עבור עובדינו מסגרת יציבה ומגוונת להתפתחות אישית ומקצועית. כמי שמייעצת לחברות בהליכי מיזוגים ורכישות מזה שנים רבות - זהו בהחלט אתגר להוביל את מיזוג המשרדים שלנו מזווית ״הלקוח״. היסוד החשוב ביותר להצלחת המהלך היה והינו הקשר האישי המצוין בין הנהלות המשרדים ויכולת החיבור האישי בין השותפים ועורכי הדין. אנחנו ממשיכים את המורשת של גרוס ושל גולדפרב זליגמן ושות׳ ואת ה-D.N.A של המשרדים ויוצרים משהו חדש ושונה במסגרת המשותפת. יש ציפייה רבה והתרגשות".
d&b – לדעת להחליט
