המשקיעים ממתינים לנקודת כניסה אופטימלית – ואשליית תזמון השוק תכה בהם שוב
המשקיעים ממתינים לנקודת כניסה אופטימלית – ואשליית תזמון השוק תכה בהם שוב
הבורסה מגלמת את כל המתחים שתוססים כעת בכלכלה הגלובלית, ויש לא מעט מאלו. הצטלבות אירועים מאקרו-כלכליים, בראשם דהירה אינפלציונית ועליית ריבית, לצד מלחמה באירופה, מכים בעוצמה בשווקים – והמשקיעים סופגים הפסדים כואבים. בייחוד בזמנים אלו חשוב להביט לאחור, לבחון את ההיסטוריה הארוכה שצבר שוק ההון ולהבין איך רצוי לנהוג (ובעיקר איך לא) בתקופות משבר
השווקים נעים בתקופה האחרונה בין מאניה לדפרסיה. מתווה העלאות הריבית שמובילים קברניטי הבנקים המרכזיים, במטרה לדכא את האינפלציה ולהשיב את יציבות המחירים, הפר את האיזון בשוק והכניס את הבורסות לסחרור של תנודתיות קיצונית. המצב החדש, והפאניקה ששוררת, מקרינים על תחושת הביטחון של המשקיעים ומציבים בפניהם נקודת מבחן קריטית – האם יצליחו לעמוד בלחץ הכבד ולהימנע מקבלת החלטות פזיזות או שמא ייכנעו לתחושת הפאניקה והחרדה שהשוק משדר.
למעשה, כאשר משבר פוקד את השווקים והמסכים נצבעים באדום, חלק בלתי מבוטל מהמשקיעים נוטה לקבל החלטות פיננסיות בהסתמך על היבטים אמוציונאליים ופחות רציונאליים. רבים מאלו ממהרים למשש את השקעותיהם, בשאיפה לחמוק מהמשך הירידות, כאשר המוטיבציה שמניעה אותם נעוצה באשליית יכולת "תזמון השוק" (To time the market).
הטעות השכיחה שמובילה לתוצאה ההפוכה
הטיות פסיכולוגיות נוטות להשתלט על שיקול הדעת של המשקיעים בתקופות סוערות וכאשר מפלס הלחץ עולה, אז גם נוצר הדחף לבצע פעולות במטרה לצמצם את הסיכון ולמזער את הנזק בתיק ההשקעות. הטעות הקריטית במצבים אלו טמונה באשליה כי למשקיע ניצבת היכולת לתזמן את השוק, כלומר לצאת בעיצומה של המפולת כדי לא לספוג ירידות חדות נוספות בתיק ולחזור ב"עיתוי" הנכון, כאשר השווקים מתאוששים וחוזרים למסלול העליות.
במילים אחרות, לדייק את נקודות הכניסה והיציאה: כשהשווקים יורדים – להימלט מהשקעה, וכשאלו מתחילים לחזור למסלול העלויות – להיכנס להשקעה. זו עשויה להישמע כמו אסטרטגיית השקעות אידיאלית, אבל ליכולת חיזוי התנהגות השוק אין כל אחיזה במציאות ובתוחלת זמן אינה ניתנת ליישום, בטח לא בתקופות משבר.
האורקל מאומהה, הלא הוא גאון ההשקעות וורן באפט, התייחס לכך לפני 50 שנה במכתב ששיגר למשקיעים וכתב דברים שתקפים גם היום: "לאחר נפילות בשוק תמיד יש את אלו שנוהגים להציע לי למכור את האחזקות ולהמתין עד שהעתיד יתבהר. העתיד מעולם לא היה בהיר עבורי. למשתתפים במשחק הזה שנקרא שוק ההון עדיף להישמע אך ורק לקול ההיגיון הקר. למעט מאוד שחקנים (אם בכלל) יש את היכולת הנבואית יוצאת הדופן ותכונות העל הנדרשות לצורך תזמון שוק מוצלח בצורה קבועה ויציבה".
המסר המהדהד הינו שמשקיעים שבוחרים לממש את אחזקותיהם בזמני משבר צריכים להשלים עם העובדה כי הם "מחוץ למשחק", והחזרה לעיתים קשה ויקרה פי כמה. הסיבה נעוצה בכך שגם אם הם החליטו על כניסה מחודשת, כאשר "יזהו" שהשוק מתאושש, אין זו ערובה לכך שייהנו מהמשך מגמת העליות. מה גם ייתכן וכבר הפסידו חלק ניכר מהתיקון, שכן בזמנים אלה תגובות השוק עשויות להיות אגרסיביות והכל קורה בזריזות – הירידות כמו העליות.
אין צורך להרחיק כדי לקבל דוגמה קלאסית לתרחיש כזה. על-פי נתוני חברת המחקר דאטה-טרק (DataTrek), בשנה החולפת חמישה ימי מסחר בלבד היו אחראים ליותר מ-95% מהנפילות בשוק המניות בארה"ב. תרחיש דומה הופיע גם עם איתותי התפשטות נגיף הקורונה בעולם, כאשר מדד ה-S&P500 נחתך ב-34% במהלך 23 ימי מסחר (בחודש מארס 2020), אולם זינק לאחר מכן בשיעור של 27% ב-15 ימי מסחר. ספק גדול, בלשון המעטה, אם למישהו הייתה היכולת לצפות מהלך כזה, ועוד לתזמן אותו.
להביט אחורה - וללמוד מניסיון העבר
לא ניתן להמעיט בעובדה כי משברים כלכליים מייצרים דינמיקה חדשה בשוק, כזו המחייבת בחינה של תמהיל ההשקעות לצד קבלת החלטות מושכלות. כמו-כן, אלו הם רגעים בהם מתבקש להביט לאחור, לבחון את ההיסטוריה ארוכת השנים של שוק ההון ולהבין איך התמודד עם פרוץ משברים כלכליים. למעשה, בשני העשורים האחרונים קיבלנו כמה תזכורות מאלה: משבר הקורונה, ה'סאב-פריים' ב-2008 ומשבר הדוט.קום ב- 2000.
מאת מיכאל גורביץ', מתכנן פיננסי בכיר בקבוצת נטו תכנון פיננסי
d&b – לדעת להחליט
