אחריות תאגידית - היא צו 8 אזרחי
מאז ה־7 באוקטובר ישראל מתנהלת בשתי חזיתות: הצבאית והאזרחית. האתגר האמיתי של "היום שאחרי" איננו רק ביטחוני; הוא כלכלי־חברתי. המלחמה חשפה את הפערים בין מרכז לפריפריה, את השחיקה בשוק העבודה ואת השבריריות של אמון ושייכות, מרכיבים שהם עמוד השדרה של החוסן הלאומי. זו איננה תוספת לשיח; זו השיחה עצמה.
במציאות שבה עשרות אלפים נקראו למילואים, אלפים חזרו עם פגיעות פיזיות או נפשיות, ועסקים קטנים ובינוניים מנסים לשרוד תחת חוסר ודאות – אין עוד מקום לאחריות תאגידית במובנה הישן: קמפיין מרגש או תרומה חד־פעמית. האחריות התאגידית נדרשת כתרבות ארגונית ומדיניות סיסטמית הכוללת הכשרות, הנגשה, התאמות ותפיסת הכלה שאינה מחווה אלא תשתית. זהו אינטרס לאומי, אך גם עסקי.
שוק עבודה מגוון, איננו "מיזם חברתי" אלא אסטרטגיית צמיחה. עובדים שקיבלו הזדמנות שנייה, כגון: פצועי מלחמה ואנשים עם מוגבלויות מביאים עימם לארגון מוטיבציה, נאמנות, מחויבות ומשמעות. זהו הון אנושי חשוב וחזק, שיכול להביא לצמיחה כלכלית, לצד קידום של ערכים חברתיים. כדי לעבור מדיבורים למעשים, נדרשת מסגרת מחייבת הכוללת יעדים כמותיים ברורים בנוגע להיקף הגיוון התעסוקתי (החוק מחייב 3% עובדים עם מוגבלות לעסקים עם 100 עובדים ומעלה), מסלולי הכשרה ייעודיים וגמישות תעסוקתית המאפשרת תהליכי שילוב מוצלחים.
מהניסיון שלנו כארגון העוסק בשיקום, הכשרה והשתלבות של אנשים עם חסמים תעסוקתיים בשוק העבודה, אנחנו יכולים להעיד שישנם מספר צעדים שיכולים לשפר באופן משמעותי את סיכויי ההצלחה: מחויבות ארגונית ברורה של ההנהלה לנושא והעברת מסרים ברוח זו לכל שדרות הארגון, ביצוע התאמות נדרשות לצורך קליטת העובדים (לדוגמא- התאמות בשעות העבודה, הארכת תהליך החפיפה, התאמות בסביבת העבודה), עבודה משותפת עם גופים המלווים אוכלוסיות גיוון שונות (דבר שמאפשר להגיע למגוון רחב יותר של מועמדים מתאימים), הצמדת חונך/מנטור מתוך הארגון בחודשי העבודה הראשונים, עבודה צמודה עם הגופים המלווים גם לאחר ההשמה כדי לאפשר קליטה מוצלחת והשתלבות ארוכת טווח.
ישנם צעדים נוספים שניתן לקדם במסגרת האחריות התאגידית: העדפת ספקים שמעסיקים אוכלוסיות מגוונות ומנגישים תהליכים, שיתוף פעולה עם עמותות וגופים שונים גם בנושאים נוספים כגון הכשרות לאנשים עם מוגבלות, אחריות דירקטוריון מוצהרת, דו"ח שנתי שקוף עם מדדי ביצוע ברורים (כגון שיעורי השילוב, מספר הכשרות והיקף התאמות) והכשרות בנושאים אלו לכלל העובדים בארגון כדי לקדם אקלים ארגוני תומך.
האחריות התאגידית של 2025 איננה בונוס ערכי – היא צו 8 אזרחי. מי שיישאר במודל הישן של תרומות נקודתיות יישאר מאחור, מי שיתרגם ערכים למדיניות ימצא עצמו במרכז השיקום הלאומי.
זה הרגע להכניס יד מתחת לאלונקה לא מרחמים אלא מתבונה. כל עובד שחוזר למעגל העבודה מחזק את החברה, הכלכלה והמדינה. מי שיבין זאת היום לא רק יעבור את המשבר, אלא יכתוב את פרק הצמיחה הבא של ישראל.
עופר כהן הוא מנכ"ל קבוצת "שכולו טוב"
