"לא סתם המוסדיים הישראלים מקבלים Front Seat בהשקעות הטובות בעולם"
פורום שוק ההון של Duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט העניק במה מיוחדת לדון בסוגיות הבוערות של התחום: המעמד הנוסק של הגופים המוסדיים הישראליים בעולם, המלצות ועדת חמדני שפורסמו לא מכבר ועד השלכות הלחימה והשפעות הבינה המלאכותית
שוק ההון הישראלי נמצא בימים אלו בנקודת מפנה. לאחר תקופה ארוכה שהתאפיינה באי ודאות ביטחונית, תנודתיות בשווקים הגלובליים וסביבת ריבית גבוהה, שוק ההון המקומי מפגין סימני התאוששות מחודשים. הבורסה בתל אביב נהנית מגידול בפעילות, התחדשות בשוק ההנפקות ועניין גובר מצד משקיעים מקומיים וזרים, במקביל להתחזקות הקשר בין החברות הישראליות לשווקים הבינלאומיים. עם זאת, לצד האופטימיות, השוק ממשיך להתמודד עם אתגרים משמעותיים ובראשם ההתפתחויות הגיאופוליטיות, סביבת הריבית והצורך של החברות להמשיך לייצר צמיחה גם בתקופה של אי ודאות. על רקע זה התכנסו בכירי שוק ההון והפיננסים בישראל במסגרת פורום Duns 100 של דן אנד ברדסטריט, כדי לדון במגמות המרכזיות שיעצבו את השוק בשנים הקרובות.
לדברי רו"ח שלומי ברטוב, מנכ"ל פאהן קנה יועצים, "התמתנות האינפלציה לרמה של 1.9% במאי 2026 מאפשרת לבנק ישראל להמשיך במתווה הורדת הריבית כבר ביולי 2026. הפחתת עלויות המימון לא רק תעודד גיוסי הון ועסקאות M&A משמעותיות, אלא גם תשפר את מצבו של שוק הנדל"ן המקומי ותצמצם את אי-הוודאות הכלכלית שאפיינה את תקופת הלחימה. יש לזכור כי שנת 2025 הייתה שנת שיא היסטורית עם היקף עסקאות של כמעט 100 מיליארד דולר, המובלת על ידי רצף מגה-עסקאות טכנולוגיות חסר תקדים. המימושים הללו יצרו הון פנוי רב להשקעות המשך ומדגישים את הצלחת המשקיעים הישראלים. במבט קדימה, אנו צופים כי הדומיננטיות של ה'יוניקורנים' תימשך. חברות אלו יצטרכו להכריע בזמן הקרוב בין הנפקה בבורסה לבין עסקאות M&A וכך נמשיך לראות עוד חברות רבות בישראל הממומשות בשוויים גבוהים. המשק הישראלי נותר אטרקטיבי ומעורר עניין עולמי רב, כפי שמעיד הדירוג של ישראל בעשירייה הראשונה ב-OECD במספר העסקאות שמתבצעות במשק המקומי על פי דוח העסקאות של פאהן קנה גרנט טורנטון. כפירמה בינלאומית, אנו ב- Grant Thornton רואים התעוררות רבה ורצון רב של קרנות אמריקאיות ואירופאיות לחזור להשקיע בטכנולוגיה הישראלית. עם זאת, המשקיעים כרגע נמצאים "על הגדר", וזאת בשל הסנטימנט השלילי והדעה העולמית לגבי מדינת ישראל. המשקיעים מחכים ליציבות ביטחונית ופוליטית שתאפשר להם לשוב לפעילות בארץ. המניעה שלהם אינה כלכלית אלא תפיסתית. ברמה הכלכלית ישראל מעניינת אותם, אך הסנטימנט השלילי הוא המכשול המרכזי".
עו"ד מני גורמן, שותף בכיר SGE שטיינמץ, גורמן ארדמן ושות', הבהיר כי "אכן השורה התחתונה של השוק הישראלי כפי שזו באה לידי ביטוי בשערי ניירות הערך ובשער השקל, נחזית בגדר נס, אלא שנס זה לא מתקיים בחלל ריק אלא מושתת על בסיס הערכת הסיכון למצבנו האסטרטגי הבינלאומי בחזיתות המלחמה שהשתנה בעיקר לטובה. ראינו בימים האחרונים את תגובת השוק והמטבע למזכר ההבנות עם אירן שקצת עירער את תפיסת הסיכון בעניין זה. בנוסף לעניין הגיאופוליטי, תרומה גדולה הייתה ועודנה להתנהלות המקצועית והבוגרת של המשקיעים בשוק ההון ובמיוחד המוסדיים בישראל שלא נוהרים או נבהלים מכותרות ומהחדשות. הם מנהלים למעלה מ-3 טריליון שקל מכספי החיסכון שלנו כאשר המספר הזה גדל בשיעור של 10% מדי שנה. מגיע למוסדיים טפיחה על השכם על המקצועיות ועל ניהול הסיכונים. מקצועיות זאת זו זוכה גם להכרה בינלאומית שבה אנחנו מדורגים מספר 5 בעולם לאחר הולנד, איסלנד, דנמרק וסינגפור, במדד מרסר הבינלאומי שבחן את מערך הפנסיה ב-52 מדינות. המקצועיות הזאת היא פרי בין השאר של תחרות הבריאה שמתקיימת בין המוסדיים, בהתמקצעות שלהם לרבות בעולמות הטכנולוגיה והדאטה סנטרים והיא בסופו של דבר באה לידי ביטוי גם בהכרה הבינלאומית שבה ניתנת להם אפשרות, להשתתף ולקבל גישה להנפקות בינלאומיות מהשורה הראשונה שלפני מספר שנים לא הייתה להם גישה ישירה אליהם".
עו"ד ורד פיליכובסקי-סיסיק, שותפה במחלקת שוק ההון בפישר (FBC), בהתייחס לנתוני רשות ניירות ערך על החוסן של שוק ההון הישראלי ברקע המלחמה אמרה, כי "הנתונים משנת 2025 וממחצית שנת 2026 מצביעים על כך שאירועים ביטחוניים מורכבים לא תמיד גוררים בהכרח קריסה או בריחת הון משמעותית. העובדה שדווקא בשיא הלחימה השוק המקומי הציג ביצועים עודפים על פני השווקים בעולם, מוכיחה שציבור המשקיעים והגופים המוסדיים פיתחו עמידות מבנית.
השוק למד לעכל אירועים מורכבים ולתרגם אותם לחוסן פיננסי. החוסן הזה הוא שאיפשר את קפיצת המדרגה שאנו רואים כיום: רף הכניסה למדד תל אביב 125 נושק למיליארד דולר, כשרק לפני חמש-שש שנים הוא עמד על כמיליארד ש"ח, כך שהשוק הישראלי השתדרג לקנה מידה של שוק Mid-Cap בינלאומי. הגודל והנזילות, בשוק שמאוכלס בחברות יציבות ותזרימיות – מהווים בולמי זעזועים מובנים במערכת. הם מאפשרים לשוק לספוג לחצים, ומשדרים יציבות ורציפות. הנתונים מראים שהסנטימנט החיובי אינו מקרי ושהשוק המקומי מסוגל לתפקד כעוגן מייצב בעיצומו של משבר, ולהפוך את היציבות מתכונה זמנית למאפיין קבוע ובסיסי.
פיליכובסקי סיסיק אף התייחסה לקצב הגיוסים של החברות הישראליות בשוק ההון. לדבריה, "הניגוד בין היקפי הגיוס שוברי השיאים לבין המשא ומתן הקשוח על המחירים הוא סימן להתבגרות של השוק. אנחנו לא נמצאים בשחזור של שנת 2021, שכן הפסיכולוגיה של השוק השתנתה לגמרי. בעידן של ריבית גבוהה, המשקיעים נוקטים במשמעת תמחור קשוחה. הגופים המוסדיים כבר לא קונים סיפורי "חלום" או מצגות על צמיחה תיאורטית רחוקה, ומקבלים רק הנפקות במחיר המציג, לדעתם, שווי ריאלי. הבגרות הזו מתבטאת גם באופי החברות שמגיעות לבורסה. הגל הנוכחי בנוי בעיקר מחברות ותיקות, מיוצבות, בעלות נכסים, רווחיות ותזרימי מזומנים מוכחים. השוק למעשה מבטיח כי החברות שנכנסות בשעריו מגיעות ברמת מחיר מיוצבת ומבוססת ביצועים, מה שמגן על יציבותו לטווח הארוך. העובדה שחברות מבצעות התאמות שווי משמעותיות כדי להיכנס לשוק הציבורי היא לא סימן לחולשה, אלא סימן לכך שהשוק מתמחר סיכונים בצורה ריאלית, ומצביעה על מנגנון ויסות עצמי בריא שמבטיח שהשוק לא מייצר בועה חדשה, אלא צומח מתוך רציונליות כלכלית".
"לעבור לשלב היישום"
נושא נוסף שזכה להתייחסות רחבה היה המלצות ועדת חמדני שפורסמו לא מכבר. הוועדה ממליצה לבצע רפורמה מקיפה במבנה הדיווחים של החברות הציבוריות, במטרה לצמצם עומס מידע, לפשט את הדוחות ולשפר את איכות המידע והגילוי למשקיעים.
לדברי עו"ד אורי הלר, שותף במחלקת תאגידים ושוק ההון במשרד גורניצקי GNY, דו"ח ועדת חמדני הוא צעד חשוב בהתאמת כללי הדיווח של החברות הציבוריות למציאות שבה פועל כיום שוק ההון. לצד שמירה על שקיפות למשקיעים, הדוח משקף הבנה שחלק מחובות הדיווח שנצברו לאורך השנים מחייבות עדכון והתאמה.עבודת הוועדה היא דוגמה מצוינת לשיתוף פעולה בין הרגולטור לשוק ההון. משרדנו היה שותף לשיח המקצועי כבר מתחילת הדרך, באמצעות ניירות עמדה ומפגשים עם חברי הוועדה, ואנו שמחים שחלק גדול מההמלצות אומץ בפועל וקיבל ביטוי בדוח הועדה. כעת חשוב לעבור משלב ההמלצות לשלב היישום. לצד קידום החקיקה, יש לא מעט המלצות שניתן לקדם כבר בטווח המיידי באמצעות עדכון עמדות והנחיות של רשות ניירות ערך. בין היתר, בנושאים הנוגעים לעיתוי דיווח על משא ומתן לעסקאות, חובת עדכון דיווח מיידי וקיצור סעיפים בדוחות השנתיים. צעדים כאלה יכולים לשפר את איכות הדיווח ולהקל על החברות הציבוריות, מבלי לפגוע בהגנת המשקיעים."
עו"ד גיל צ'רצ'י, שותף בוקסלר ברגמן ושות', התייחס גם הוא להמלצות הוועדה. "צעדים שננקטו לאחרונה בישראל מצביעים על בגרות של שוק ההון בכלל והמשקיעים בפרט. אחד מהם הוא אימוץ מודל ה- 'no comment' הרווח בשוק האמריקאי, שמאפשר לחברות לא להגיב לשמועות אלא אם הדבר מייצר שינויים משמעותיים במחיר ניירות הערך של החברה". צעד נוסף שמציין עו"ד צ'רצ'י, הוא היחס לחובת דיווח רק במועד החתימה. "גישה זו מייצרת ודאות גבוהה יותר למשקיע ומאפשרת לחברות לנהל מו"מ מבלי להידרש לבחינה מתמדת על מועד התגבשות חובת הדיווח". מנגד, הוא מדגיש, "הנהלות החברה תידרשנה להקפיד על שמירת המידע לאורך פרק זמן ארוך מבלי שאנשי פנים יסחרו בנייר".
עו"ד דני מרקוביץ, ראש מחלקת שוק הון במשרד עמית פולק מטלון, אמר כי "ועדת חמדני המליצה על מעבר לדוח הנהלה שיחליף את דוח הדירקטוריון שקיים כיום. זהו שינוי תפיסתי משמעותי שמטרתו להפוך את הדוח ממסמך טכני שהוא מעין 'רשימת מכולת' לכלי ניתוח שמציג את פעילות התאגיד מנקודת מבטה של ההנהלה ומספר את הסיפור האמיתי של החברה. זוהי המלצה מבורכת שמביאה בשורה למשקיעים, אולם יישומה חייב להיות מלווה בשינוי החקיקה הקיימת שהיא נוקשה ביחס לאחריות התאגיד לפרט מטעה. על מנת שחברות 'יעזו' יותר ויכללו מידע 'רך' ממוקד ואיכותי יותר, יש לאמץ תיקוני חקיקה שיפחיתו את רמת האחריות והענישה בכל הנוגע לפרט מטעה בדיווח ויקשיחו את תנאי הסף להגשת תביעות ייצוגיות בתחום הגילוי".
עו"ד איתן שמואלי, שותף וראש תחום שוק ההון וני"ע במשרד ליפא ושות', הוסיף כי "המלצות ועדת חמדני וטיוטת האסדרה שפרסמה רשות ניירות ערך מסמנות את אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר שחלו בשנים האחרונות בכללי הדיווח של החברות הציבוריות בישראל. המעבר לעיקרון המהותיות צפוי לצמצם דיווחים שאינם בעלי ערך למשקיעים ולהתמקד במידע שבאמת משפיע על קבלת ההחלטות. במקביל, המעבר מ'דוח דירקטוריון' ל'דוח הנהלה', שיתבסס בין היתר על מדדי ביצוע (KPI) צפוי להפוך את הדיווחים לאנליטיים, מקצועיים ורלוונטיים יותר. אחד השינויים החשובים ביותר הוא אימוץ המודל האמריקאי, שלפיו חברה תדווח על עסקה מהותית רק לאחר שנחתם הסכם מחייב. זהו שינוי מבורך שצפוי להקל על ניהול משא ומתן, במיוחד מול חברות ציבוריות אמריקאיות, ולצמצם פערים רגולטוריים בין ישראל לשווקים המובילים בעולם. לצד זאת, יש גם נקודות שמעוררות קושי. ההמלצה לאמץ מנגנון של 'אין תגובה', שלפיו חברות לא יידרשו להתייחס לפרסומים בתקשורת כל עוד אין מידע מהותי המחייב דיווח, עלולה במקרים מסוימים להגביר את אי-הוודאות בשוק ולאפשר לשמועות להמשיך להתפשט ללא הבהרה מצד החברה".
עו״ד גל כהן, שותפה במשרד Sullivan Tel Aviv, ציינה כי אנחנו מברכים על אסדרת חובות הגילוי לחברות נסחרות בת״א שנעשתה ע״י הועדה ברשותו של פרופ׳ חמדני. הגיע הזמן. אם מישהו באמת מאמין שהמשקיעים יושבים לקרוא עשרות עמודים של הדוח התקופתי הוא טועה בענק! המשקיעים של היום צריכים קצר וקולע. צריכים דיווחים מדויקים וברורים ולא דיווחים שפורסמו בלחץ עקב הזמן הקצר שיש כיום לפרסם דיווחים מידיים מהותיים, וזה האתגר האמיתי. כמשרד אמריקאי-ישראלי שעובד עם שתי מערכות החוקים של ה- sec בארה״ב ושל הרשות לני״ע בישראל, השוק האמריקאי שם כבר כמה שנים והשוק הישראלי נדרש להתאים את עצמו גם מבחינה רגולטורית.”
"המוסדיים קוטפים כעת את הפירות"
סוגיה נוספת שעלתה לדיון הייתה הגופים המוסדיים. עו"ד רונן וינוגרד, שותף מייסד וינוגרד ושות׳, אמר כי המוסדיים הישראליים מודל 2026 הם גרסה משופרת. רמות התחכום, מהירות התגובה ומערכות היחסים שהשכילו לרקום עם קרנות השקעה מובילות בתחומן בעולם, הביאו לכך שמקבלים Front Seat בהשקעות הטובות בעולם. למשל בימים אלה אנו בקלוזינג של עסקה בה מוסדי גדול משקיע 100 מיליון דולר בחברת אנטרופיק. ההזדמנות להשקיע נוצרה ונסגרה בתוך חודש, התמחור ממש ההזדמנותי והיינו חייבים לעבוד מהר. בעבר כאלה דברים היו נשארים אצל המוסדיים האמריקאיים, מה שהם לא היו לוקחים היה זולג למוסדיים האירופאיים, והמוסדיים הישראלים היו מקבלים 'שאריות' בתמחור מלא ולא הזדמנותי. המוסדיים כעת קוטפים את הפירות של בנייה לאורך שנים של קשרים טובים מעבר לים, ואלה בשורות מצוינות לחוסך הישראלי.
עו"ד ארנון שגב שותף מייסד ארנון שגב ושות׳ אמר כי "נוכח הגידול בהשקעות של גופים מוסדיים בחו"ל, השאלה כבר אינה האם השוק הישראלי מספיק גדול עבורם, אלא כיצד נערכים לעולם שבו חלק הולך וגדל מההשקעות מתבצע בחו"ל. אנחנו מזהים התמקצעות במעלה הראשונה בקרב הגופים המוסדיים: ניתוח מדויק של הסיכונים וגידור החשיפות, ותמחור נכון של העסקאות. בשנה האחרונה הפעילות הלא-סחירה אצלנו במשרד הסתכמה בכ-9 מיליארד דולר, גידול של כ-30% משנה שעברה. ההיערכות הזו מחייבת מומחיות ייעודית, היכרות עם שווקים זרים, עבודה עם שותפים מקומיים ויכולת לבחון ולבצע עסקאות מורכבות. הציבור יכול לשמוח שכספי החיסכון של הציבור מופקדים בידיים של הגורמים האחראיים האלה".
עו"ד איה יופה, שותפה מנהלת וראש מחלקת שוק הון וחברות, גולדפרב גרוס זליגמן, ציינה כי "לגבי השקעות בחו"ל של מוסדיים ישראליים, אנחנו כל הזמן מדברים על המוסדיים כמכלול אחד אבל צריך לזכור שיש שני סוגי גופים מוסדיים בישראל: הבנקים, ושאר הגופים המוסדיים. הבנקים כמעט ולא מושקעים בחו״ל, הם חשופים לחלוטין לשוק המקומי ובעיקר לענף הנדל״ן בישראל. הנטייה שלהם לישראל היא מאוד מאוד חזקה, ומשבר בענף הנדל״ן בישראל יכול להשפיע בצורה מאוד עמוקה. לגבי המוסדיים האחרים, השקעות בחו"ל הם אפיק השקעה משמעותי שלהם, אבל זה לא פוגע בהשקעות שלהם בישראל פשוט כי יש להם מספיק כסף לעשות גם את זה, והם כבר היום הכסף המרכזי בעסקאות הגדולות. מה שאני הייתי רוצה לראות, זה את המוסדיים מנתבים את הכספים המשמעותיים הללו גם לכיוון העסקים הקטנים והבינוניים במשק, אני חושבת שמהלך כזה של המוסדיים יוכל לחולל שינוי מהותי ולהיות מנוע אדיר לצמיחה ושגשוג של המשק הישראלי".
לדבריה, אנו עובדים בימים אלה על משהו מאוד ייחודי - הנפקה בבורסה בתל אביב לפי חוק ניירות ערך שהיא לא דואלית, חברה שלא נרשמה בישראל, לא מאוגדת בישראל אבל יוצאת להנפקה בישראל עם תשקיף IPO באנגלית. מדובר המכוונת לשוק הגלובלי ומנוהלת על ידי בנק השקעות בינלאומי, שזה בעיני מעיד על התפתחות מאוד משמעותית ומעניינת של תפיסת הבורסה בתל אביב כשוק גלובלי. בשונה מהנפקות גלובליות קודמות, פה מדובר על חברה זרה שמתחילה תהליך הנפקה בישראל מאפס, והכל מתבצע באנגלית. אני חושבת שזו יכולה להיות סנונית ראשונה לסוג פעילות חדש בבורסה".
"בחינה מחודשת של המודלים הקיימים"
עו"ד אילן גרזי ראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן, התייחס למצבים של אי-סדרים כספיים בחברות. "אירועי אי סדרים כספיים כמו אלה שהתרחשו בסימד ובאוטומקס מצביעים על דפוסי התנהלות המחייבים בחינה של אחריות הדירקטוריון, רואי החשבון המבקרים, הנאמנים, החתמים, חברות הדירוג ומבקרי הפנים. אירועים של אי סדרים כספיים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים אינם יכולים להתרחש בחברות ציבוריות מבלי ששומרי הסף יידרשו לשאלה אילו אמצעים ננקטו על ידם כדי לזהות, למנוע או לצמצם את הכשל. אנו מתחילים לראות, וביתר שאת, פסיקות של בתי המשפט המחייבות את שומרי הסף בנקיטת אמצעים אקטיביים, כדי להבטיח משטר פיקוח לשמירה על ממשל תאגידי נאות".
עו"ד אבי קבני, שותף במחלקת שוק ההון במשרד ש.פרידמן אברמזון ושות' הפנה את הזרקור לתחום חוות השרתים. לדבריו, "חוות השרתים בעידן הבינה המלאכותית עשויות להפוך למבחן הגדול ביותר של שוק ההון הישראלי בשנים הקרובות. מדובר בתשתיות שידרשו השקעות בהיקפים חסרי תקדים וישפיעו על שורה ארוכה של סקטורים – מנדל"ן ואנרגיה ועד תקשורת וטכנולוגיה. לצד הצורך בוודאות רגולטורית, הסרת חסמים בירוקרטיים ופיתוח תשתיות מתאימות, תידרש גם בחינה מחודשת והתאמת המודלים הקיימים של ניהול השקעות, פיזור סיכונים ויכולת המימון של השוק המקומי. ללא התאמתם לתמורות הצפויות, קיים חשש שחלק מהיזמים יעדיפו לגייס בשווקים בינלאומיים על פני השוק המקומי".
