סגור
איתמר בן גביר
איתמר בן גביר, השר המיועד לביטחון לאומי (צילום: אלכס קולומויסקי)

בלעדי
מסתמן: חוק אוויר נקי יוחל גם ביהודה ושומרון

לפי הסיכום המסתמן בין הליכוד לעוצמה יהודית במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, גם מעבר לקו הירוק יתקיים פיקוח על זיהום אוויר של מפעלים, שריפות פסולת ועבירות סביבה, ואף יוטלו קנסות. החוק לא יתוקן, אלא יוחל באמצעות צו אלוף. המשמעות של כך היא שמי שיאכוף אותו הוא המינהל האזרחי, שמשאביו בתחום זה מוגבלים

לפי הסיכום המסתמן בין הליכוד לעוצמה יהודית במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, חוק אוויר נקי יוחל גם בשטחי יהודה ושומרון. המשמעות של כך היא שגם מעבר לקו הירוק יתקיים פיקוח על זיהום אוויר של מפעלים, שריפות פסולת ועבירות סביבה, ואף יוטלו קנסות. החוק לא יתוקן, אלא יוחל באמצעות צו אלוף.
לדרישת השר המיועד לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בתוך 180 יום מיום הקמת הממשלה יבוצעו תיקונים בתחיקת הביטחון בצו אלוף שיאפשרו את החלת החוק ביו״ש, לצד הקניית סמכויות אכיפה לרשויות המקומיות בתחום הסביבתי. חוקים סביבתיים נוספים שיחולו בצו האלוף הם חוק הניקוז והגנה מפני שיטפונות, חוק תכנון ובנייה לפסולת בניין וחוק הגנת הסביבה, במסגרתו נדרשים מפעלים לדווח למשרד להגנת הסביבה על פליטת מזהמים לסביבה.
חוק אוויר נקי נחקק בשנת 2008 כדי לצמצם את זיהום האוויר בישראל באמצעות מגוון כלים ובהם משטר היתרי פליטה בתעשייה, קנסות על זיהום אוויר וצווי סגירה למפעלים מזהמים, הרחבת הפיקוח הסביבתי ויעדים ברורים לצמצום זיהום אוויר באמצעות תוכנית לאומית.
על אף שזיהום אוויר גורם לתמותה עודפת של כ-2,000 איש בשנה בישראל, החוק לא הוחל מעבר לקו הירוק עד היום. כיום חלה בשטחי יהודה ושומרון חקיקה סביבתית מיושנת ומוגבלת בנושא זיהום אוויר, עניין שמצמצם מאוד את אפשרויות האכיפה. דוגמה אחת לכך התרחשה לפני מספר שנים, כאשר קנס שהוטל על מכון רישוי במישור אדומים בוטל, שכן הדין הישראלי לא חל באופן מלא באזור, והמשרד להגנת הסביבה אינו יכול להטיל קנסות על מי שעובר על החוק.
התושבים ביהודה ושומרון סובלים ממפגעים סביבתיים גוברים, ובראשם שריפות פסולת רבות הגורמות לזיהום אוויר כבד, ומפעלים באזור פועלים ללא פיקוח סביבתי. החלת החוק במסגרת צו אלוף תאפשר למינהל האזרחי לאכוף את החוק, אך גם לפקחי המועצות המקומיות. כבר כיום מתקשה המינהל האזרחי לעמוד במטלות הנוגעות לפיקוח סביבתי, תחום הדורש מומחיות החסרה בו, כמו גם כוח אדם, שבשלב זה אינו מוקצה באופן תדיר למשימות הסביבתיות.
בנוסף, בגדה המערבית ישנם אתרי פסולת בלתי מוסדרים השורפים פסולת, ובכלל זה פלסטיק, פסולת אלקטרונית ופסולת בניין, וגורמים לזיהום אוויר כבד. אותו עיוות אף מאפשר למפעלים שונים לקום בשטחי יהודה ושומרון ולהימנע מדיווח על פליטות מזהמים לסביבה.
אך מפגעים סביבתיים המתרחשים ביהודה ושומרון, לא נותרים בגבולות האזור. כך למשל, תושבי ראש העין סובלים באופן קבוע מעשן שחור הנושב לכיוון השכונות כתוצאה משריפות פסולת יומיות בשטחים.
החלה של חוק אוויר נקי באופן מלא באמצעות חקיקה, בדומה למצב הקיים עם חוק חינוך חובה, תקנה סמכויות למשרד להגנת הסביבה האמון על הנושא, אך עלולה להשתמע כצעד של סיפוח בשטחי יהודה ושומרון. אילו לא יפעל המנהל האזרחי לאכיפת החוק במסגרת המשאבים המוקצים לו, החוק עלול להפוך לאות מתה באזור.
בעמותת ״אזרחים למען אוויר נקי״ דורשים מהממשלה לא להסתפק בהחלה פורמלית של החוק, אלא לפעול להקצאת כוח אדם לטיפול במפגעים הסביבתיים ביו״ש. לדברי יניב בלייכר, יו״ר העמותה, ״מאות רבות של מפגעי פסולת ברחבי יהודה ושומרון אינם מטופלים כיום בהיעדר אכיפה. הם גורמים נזקים עצומים לסביבה, לאיכות החיים, וחמור מכך - לבריאותם של מאות אלפי תושבים. החלת חוק אוויר נקי, באמצעות חקיקה, צו אלוף או בדרך אחרת היא רק חלק מסל הפתרונות. על המדינה להציב את הנושא האכיפתי בראש סל הפתרונות, ולהקים לשם כך יחידת אכיפה חדשה שתפעל למיגור מפגעים סביבתיים בשטחי יהודה ושומרון, תוך הקצאת תקני כוח אדם, ציוד ותקציבים מתאימים".