סגור

הגירעון הממשלתי עלה ל-1.3% באוגוסט - מעל היעד השנתי

במשרד האוצר העריכו כי הגירעון יסתכם השנה ב-1.1% - ואולם כעת מסתמן שהוא יגיע לרמה של 1.5% לפחות; הכנסות המדינה ירדו ב-3.9% מתחילת השנה

גירעון הממשלה ב-12 החודשים האחרונים הגיע ל-23.1 מיליארד שקל - 1.3% מהתוצר. כך לפי נתונים שמפרסם היום האוצר. ביולי עמד הגירעון על 1%. עם זאת, בינואר-אוגוסט 2023 הממשלה עדיין בעודף של כ-400 מיליון שקל.
באוגוסט עלה הגירעון ב-0.3% לעומת יולי, והסתכם ב-5.7 מיליארד שקל.
בשבוע שעבר העריך שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי בשמונת החודשים הראשונים של 2023 יירשם עודף של מיליארד שקל.
במשרד האוצר העריכו במאי כי הגירעון השנה יסתכם ב-1.1%. כעת מסתמן שהוא יגיע בסוף השנה לרמה של 1.5% לפחות.
הגירעון הוא הפער בין הוצאות הממשלה לבין הכנסותיה. בצד ההוצאות, נרשם עד כה השנה גידול של 9.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד - זאת לעומת התכנון המקורי שעמד על 7.6%.
העלייה נובעת מהסכמי שכר שנחתמו לאחר אישור התקציב, וממדיניות המאפשרת למשרדים להקדים הוצאות על פני השנה. לכן, הגידול בהוצאות לא מטריד במיוחד את פקידי האוצר, שציינו כי "שיעורי הגידול צפויים לרדת לקראת סוף השנה, עקב התפלגות הוצאות שונה בין השנים 2022 ו-2023". הגידול החד ביותר בהוצאות הממשלה לעומת המתוכנן, הוא במשרדים החברתיים (חינוך, רווחה, בריאות) - 13.1% במקום ב-7%.
הדאגה המשמעותית יותר היא מצד ההכנסות - אלה עמדו באוגוסט על 33.7 מיליארד שקל, נמוך בכמיליארד שקל לעומת החודש המקבילאשתקד. ההכנסות בינואר-אוגוסט ירדו ב-3.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד - אך הירידה בהכנסות ממסים חדה יותר ועומדת על 4.3% (כשהירידה ממסים ישירים היא 5.9%, וממסים עקיפים - 2.4%). ואולם גם נתונים אלו לא משקפים את הירידה האמיתית, שכן הם לא מותאמים לאינפלציה.
במונחים ריאליים, הירידה בגביית המסים מתחילת השנה היא 7% (9.3% מסים ישירים ו4.1% עקיפים). זאת בעקבות צניחה בהכנסות ממסי מקרקעין וממס חברות, ומאחר שההכנסות בתחילת 2022 נחשבות חריגות במיוחד.
תקציב המדינה מניח הכנסות של 467.2 מיליארד שקל ב-2023. מתחילת השנה נגבו כ-303.3 מיליארד שקל, המשקפים קצב גבייה ממוצע של כ-38 מיליארד שקל בחודש; אם קצב זה יישמר, הכנסות הממשלה בפועל יעמדו השנה על כ-456 מיליארד שקל בלבד. דבר זה צפוי להגדיל את הגרעון מעבר לרמה של 1.1%.