פופוליזם כלכלי באופוזיציה: הצעת חוק מבקשת לכפות על הבנקים למחוק חובות לעסקים קטנים
ח"כ מיכאל ביטון מהמחנה הממלכתי מציע כי בנק יחויב למחוק חובות לעסקים קטנים ולמשקי בית בחדלות פירעון, בהיקף השווה למחיקה שתבוצע לעסקים גדולים; הבעיה: ההצעה עלולה לתמרץ את הבנקים שלא להעמיד אשראי לעסקים קטנים או להביא להתייקרותו
על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה, שמלאה בהצעות חוק שמתחרות בתמיהותן, תעלה היום (א') הצעת חוק תמוהה במיוחד מטעם ח"כ מהאופוזיציה: מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) המציע תיקון לחוק הבנקאות. לפי התיקון היקף מחיקת החובות בבנק לעסקים קטנים ובינוניים וכן של משקי בית בחדלות פירעון יהיה זהה להיקף המחיקות שאותו בנק ביצע לעסקים גדולים.
כלומר, אם בנק מסוים ימחק חובות בהיקף של כמיליארד שקל לעסקים גדולים, הוא יצטרך בשנה שלאחר מכן למחוק סכום זהה לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי בית חדלי פירעון.
בדברי ההסבר להצעה כותב ביטון: "ישנם תאגידים בנקאיים המבצעים מחיקת חובות לעסקים גדולים בעלי חשבונות עם הפקדות בסכומי עתק, מתוך הנחה כי מחיקת החובות תעודד את העסקים הגדולים להמשיך ולהפקיד סכומי עתק באותו תאגיד בנקאי. מציאות זאת פוגעת פגיעה מהותית בעיקרון השוויון, שכן מחיקת החובות מבוצעת רק לבעלי הון ועסקים גדולים ולא לעסקים זעירים, קטנים, בינוניים ואזרחים במשבר כלכלי, שכוח המיקוח והעמידה שלהם מול תאגיד בנקאי מוגבל והם אינם מחוברים ישירות בקשר בלתי אמצעי להנהלות התאגיד הבנקאי".
עוד מצהיר ביטון כי "מטרת הצעת החוק להביא לצדק חלוקתי בנושא מחיקת חובות בחברה, לדאוג לחלשים שבחברה, ולהבטיח שגם לבעלי עסקים זעירים, קטנים, בינוניים וחייבים חדלי פירעון, תהיה היכולת להנות ממחיקת חובות כעסקים גדולים ובעלי הון".
מחיקת חובות לטייקונים אכן הפכה לסוגיה חברתית משמעותית ורגישה, זאת בעקבות גל הסדרי החוב שהחל בשלהי 2008 לאחר משבר הסאבפריים, ובמסגרתו מחקו הבנקים מיליארדים שהלוו בהתרשלות מכספי הציבור. אך הם עשו זאת לא בהכרח בשל כוח המיקוח של אותם טייקונים, כמו במטרה לצמצם הפסדים.
עם זאת, ההגדרה של ביטון מתייחסת ל־"עסקים גדולים" – הגדרה שכוללת על עסק עם יותר מ-100 עובדים או מחזור עסקאות שעולה על 100 מיליון שקל בשנה. כלומר, עסקים גדולים שאינם בהכרח "טייקונים", אך לטענת ביטון נהנים מכוח מיקוח גדול יותר.
אמנם ועדת השרים צפויה להתנגד להצעת החוק, אך חשיבותה הציבורית נובעת מהבעייתיות שבה: הצעתו של ביטון מהווה התערבות חריגה מאוד במנגנוני ניהול האשראי של הבנקים, ויישומה עלול לתמרץ את הבנקים שלא להעמיד אשראי לעסקים קטנים – סקטור שגם כך סובל ממחנק אשראי או לייקר את האשראי שניתן להם, ושלא למחוק חובות לעסקים גדולים במקרים בהם עדיף לחתוך הפסדים ולבצע מחיקות. משמעות ההצעה היא שהבנק יאבד חלק מהגמישות לנהל מו"מ פרטני לפי סיכון, ביטחונות ותרחישי שיקום, כי כל החלטה לגבי לווה גדול משדרת "סיגנל" מחייב כלפי אלפי לווים קטנים.
ההצעה של ביטון מגיעה בזמן שהקואליציה מקדמת הצעות בעייתיות במסגרת כלכלת בחירות, כמו ההצעה שמקדם היועץ הכלכלי של ראש הממשלה פרופסור אבי שמחון, לסבסוד חלקי של התייקרות המשכנתאות, וכן הצעות שקידמו ח"כים מהמפלגות החרדיות למנוע גלגול של הריבית אל המשכנתאות.
אך במקום שהאופוזיציה תציע אלטרנטיבה של מהלכים כלכליים שיחזקו את הכלכלה הישראלית ויסייעו לטווח ארוך לציבור להתמודד עם יוקר המחיה, את ההצעה של ביטון ניתן לראות במקשה אחת יחד עם מקביליו בקואליציה.
כלכליסט שאל את עם ח"כ ביטון על הצעתו, ונענה: "אם התופעה של מחיקת חובות כבר קיימת, לפחות שאת אותה נדיבות כלפי עסקי ענק בשווי מיליארדים תתקיים גם כלפי עסקים בינוניים וקטנים, שהם מחזיקים את המשק הישראלי, ועבורם אין מנגנון של מחיקת חובות. כל מה שההצעה אומרת היא שאם הבנק מוחק לטייקונים מיליארד או שניים, הוא יבנה מנגנון לעסקים קטנים ובינוניים אצלו למחיקה באותו היקף, באותה הדדיות".
אתה לא חושש שהבנקים יפסיקו להעמיד אשראי לעסקים קטנים?
"רשעות וחזירות הן תמיד אופציה. יש לבנק ישראל כלים לפעול מול קרטל. אני לא בא ואומר 'אל תמחקו חובות לעשירים'. אני אומר – 'אם יש תופעה כזו, אז תמחקו באופן דומה גם לעסקים קטנים. להם יותר קשה, אין להם שומנים, אין להם נכסים. האם יש פה מן הצדק? כן. האם יש פה מן ההוגנות? כן".
יש בכלל היתכנות פוליטית לקידום החוק?
"אני לא יודע אם יש היתכנות פוליטית. חוק אתה עושה כי הוא נכון וצודק. בחוק אתה שותל מחשבה, הסתכלות, מבט ביקורתי על אי שוויון. אני לא מנותק מהמציאות. זה ייקח זמן. אבל זו הצעה ראשונית, והיא יכולה לתמרץ את הרגולטור להוציא הוראות בנושא. גם במקרה של שיעור המשכנתא לחסרי דיור הבאתי הצעה ראשונית, ובבנק ישראל הוציאו הוראה בעקבות זאת. אם בנק ישראל יפרסם הוראות בנושא, אמחק את ההצעה".
